קשה להסביר את זה, אבל לפעמים התוצאה משקרת. זה מה שקרה היום (ראשון) ב-0:2 של ארסנל על ניוקאסל, משחק בו התותחנים ניצחו בצדק אך היו יכולים להיות הרבה יותר שערים.
ראינו את אחד ממשחקי הכדורגל הטובים ביותר של העונה. ארון רמסדייל בשער של ארסנל וניק פופ בשער של ניוקאסל סיפקו תצוגות גדולות והצילו מספר שערים בטוחים, שחקני ההתקפה היו טובים גם כן והכדור זרם מצד לצד. כל מהלך היה קרוב, ורמת הביצוע הייתה גבוהה.
בסוף שני שחקנים, אולי היצירתיים ביותר של ארסנל העונה (יחד עם בוקאיו סאקה), הכריעו. הראשון זה מרטין אודגור בבעיטה אדירה מרחוק, השני זה גבריאל מרטינלי במבצע אישי אדיר שנגמר בבעיטה של פביאן שאר לשערו שלו. בסופו של דבר שחקנים יצירתיים יצרו מהלכים גדולים, לא משנה כמה השוערים יהיו טובים, וזה היה המשחק הכי טוב של ארסנל הרבה זמן. משחק שהיה קצת חסר במעידות האחרונות.
ניוקאסל, למרות ההפסד בבית, הראתה שהיא שייכת. קצת יותר מזל והיא הייתה יכולה לנצח כאן והיא נשארת עם המחמאות, אבל יכולה לחלום גם על מקום בליגת האלופות. ביתרון שלוש נקודות על ליברפול ועם שני משחקים חסרים היא יכולה להבטיח מקום בצ'מפיונס, בצעד גדול.
ארסנל, מנגד, מרחק נקודה מסיטי (כשסיטי עם משחק חסר). קשה לראות את סיטי מועדת עוד פעמיים עד לסיום העונה, בהתחשב בזה שניצחון והיא תהיה בפער של 4 נקודות, אבל התותחנים יכולים לחלום לשבוע נוסף אחרי משחק ברמה גבוהה מאוד. קצת חבל שהוא נמשך רק 90 דקות, קצת חבל שרמסדייל שיחק ברמה הזאת אחרי רצף של 3 תוצאות תיקו והפסד למנצ'סטר סיטי, אבל בחיים אתה עובד עם מה שיש לך. והיום היה לנו משחק טוב מאוד, אפילו מעולה.