אלופת אירופה, אלופת העולם, זוכת הסופרקאפ האירופי וכנראה שבאביב הקרוב גם אלופת אנגליה. אין ספק ש-2019 האירה לליברפול פנים כמו שלא האירה לאף קבוצה אחרת באירופה אז אין כמו ניצחון כדי לסיים אותה בצורה הטבעית ביותר. המייטי רדס השיגו 0:1 קטן וחשוב על וולבס והבטיחה שהפער מלסטר, שבמקום השני, ישמר על 13 נקודות.
זה לא היה פשוט בכלל, יש לציין. אחרי ה-0:4 המרשים על לסטר, ליברפול סבלה מסוג של נפילת מתח (אם אפשר לקרוא לזה כך), העייפות דיברה וההחלטה של יורגן קלופ לבצע שינוי אחד בלבד בהרכב שפתח לפני שלושה ימים ודאי לא עזרה. למרות זאת, העוצמות באדום והשקט בהגנה הספיקו על מנת לעצור את היריבה הנחושה, שהייתה עייפה אפילו יותר משום ששיחקה שני משחקים בהפרש של יומיים. כך מרגישה תקופת החגים הקשוחה בממלכה.
אם ליברפול אכן תזכה באליפות ראשונה אחרי 30 שנים, המשחק הזה יהיה המיצג המושלם לדרך שעשתה בדרך אליה. נכון, מדובר בניצחון דחוק, על יריבה עייפה, אבל המייטירדס נתנו איזו תחושת ביטחון והרגשה שהם לא יאבדו את היתרון גם אם המשחק היה נערך 90 דקות נוספות ורשמו משחק 50 רצוף ללא הפסד באנפילד. עוצמה שקטה, אתם יכולים לקרוא לזה.
טרנט אלכסנדר ארנולד לא היה מדויק, רוברטו פירמינו לא ממש הורגש ומוחמד סלאח לקה שוב בקבלת ההחלטות, אבל סדיו מאנה היה שם ועוד איך. הכוכב הסנגלי הקפיץ את אנפילד בדקה ה-42 לאחר שכדור חזק של וירג'יל ואן דייק הגיע לאדם ללאנה, שהוריד בכתף ומשם הדרך לשער הייתה קצרה מאוד. למרות זאת, אנתוני טיילור פסל את השער בשל טענת יד שגויה והיה זקוק לבדיקת VAR על מנת לשנות את החלטתו.
וה-VAR שיחק תפקיד גם מספר דקות לאחר מכן. פדרו נטו הצליח להרעיד את הרשת של אליסון שניות להפסקה, בסיום התקפה יפה של וולבס והירדמות של ליברפול בהגנה, אבל שופטי המסך אותתו לטיילור פעם נוספת ואחרי בדיקה זריזה קבע שג'וני היה בנבדל והרגיע את האוהדים באנפילד.
אז יכולת יש (וגם טיפת מזל), הניצחונות מגיעים וכעת רק חסר לליברפול לשבור את הבצורת. את 2019 היא סיימה עם 98 נקודות פרמייר ליג מתוך 37 משחקים (111 נקודות) ולפי הקצב הנוכחי, והמומנטום של הטוענות לכתר, תוכל להבטיח אליפות כבר בתחילת אפריל. אוהדי המייטי רדס כבר יכולים לפנטז.