עוד תחנה במסע, עוד הפסד: נבחרת ישראל הובסה הערב (שני) 4:1 מול איטליה, במסגרת המחזור הרביעי בליגת האומות. הבחורים של רן בן שמעון האמינו, וגם נלחמו לא מעט - אבל בסופו של דבר, פערי הרמות עשו את שלהם. הסקוודרה אזורי של לוצ'אנו ספאלטי שומרת על המקום הראשון בבית, וישראל - תקווה להשיג נקודות ראשונות בחלון הבא, שיתקיים בעוד כחודש.
הערב הזה באצטדיון הפריולי באודינה התחיל אופטימי - וביותר ממובן אחד. אולי גם על רקע ההפגנות הפרו פלסטיניות מחוץ לאצטדיון, הקהל המקומי דווקא ליווה את ההמנון הלאומי "התקווה" במחיאות כפיים - אליהם הצטרפו גם חלק מהשחקנים. אירוע נדיר בימים אלה, שראוי לכבוד - וגם על המגרש, היו סיבות להאמין - לפחות בדקות הראשונות.
כי נבחרת ישראל עלתה למשחק הזה, כמו לכל המשחקים בקמפיין, עם לא מעט אמונה, רצון, ואפילו הגיעה למספר מצבים - אבל בסופו של דבר, כשהפערים הם כאלה - יש גבול לכמה שאתה יכול להתמודד. ישראל עשתה ככל יכולתה, אבל בדקות הסיום - כרגיל - התפרקה, וירדה מובסת גם מהמשחק הזה, כשהיא סופגת שמונה שערים תוך שלושה ימים.
מנגד, הנבחרת האיטלקית היתה - בסופו של דבר - הנבחרת הטובה יותר. גם במחצית הראשונה, הכביכול אופטימית, רק עומרי גלזר ביכולת מצוינת מנע ממנה להיות ביתרון, וברגע שהפנדל נשרק ורטגי כבש - זה נפתח, והיא השיגה עוד ניצחון קל. הנבחרת של ספאלטי שומרת על המקום הראשון בבית, ומתקרבת (יחד עם צרפת) לשלב הבא בליגת האומות. כנראה שהיא באמת בליגה משלה.
ומכאן, נבחרת ישראל תמשיך קדימה - בעוד חודש בדיוק, ב-14 בנובמבר היא תתארח בפארק דה פראנס אצל צרפת; ושלושה ימים לאחר מכן, היא תפגוש את בלגיה למשחק שיחתום את הקמפיין הזה. סיכומים עושים בסוף, אבל נדמה שגם מול נבחרות עדיפות - השערים הקלילים שספגנו, הם משהו שבן שמעון יצטרך לתקן הלאה - בעיקר לקמפיין הבא, כי הקמפיין הזה הסתיים - כנראה - עוד לפני שהתחיל.