ערב עצוב במיוחד לנבחרת ישראל: הבחורים בכחול ולבן הובסו הערב (שלישי) 3:0 על ידי נבחרת שווייץ, במסגרת המחזור השני של מוקדמות יורו 2024. הנבחרת של אלון חזן סוגרת את שני משחקי הפתיחה בקמפיין עם נקודה אחת בלבד משש אפשריות, ויורדת מהאצטדיון בז'נבה לאחר תבוסה ללא תנאי. ישראל לא הצליחה להתמודד כהלכה עם הנבחרת החזקה בבית שלה, לא הצליחה להיות מסוכנת לאורך תשעים הדקות - ויחפשו את הנקודות במקום אחר.
פערי הרמות, בסופו של דבר, היו ברורים: שווייץ היתה עליונה מהרגע הראשון על ישראל, החזיקה בכדור הרבה יותר - וגם בעטה הרבה יותר לשער. אם במחצית הראשונה הנבחרת הצליחה להתגונן היטב, ולהסתמך על יום טוב יחסית של עומרי גלזר - במחצית השנייה שבע דקות בגיהנום (על משקל "שבע דקות בגן עדן"), קבעו באופן סופי את תוצאת המשחק.
לכל בר דעת ברור שהיתרון היחסי של הנבחרת הזו היא ההתקפה - ובעיקר הקישור ההתקפי, בהובלתו של מנור סולומון. אבל בסופו של דבר, בשביל שההתקפה תתפקד הנבחרת זקוקה לכדור. והערב היא פשוט לא הצליחה להחזיק מספיק, ובעקבות כך - גם לא לסכן את השער. ומנגד, ההגנה הישראלית - כמו במשחק נגד קוסובו, וכמו בדרך כלל בשנים האחרונות - היתה מאוד חדירה, ספגה שלושה שערים והיתה יכולה לספוג גם יותר.
שווייץ, מנגד, טיילה לניצחון הזה: הנבחרת של מוראט יאקין הגיעה לבית הזה כפייבוריטית, וככה זה בהחלט נראה בשני המשחקים הראשונים - גם בניצחון 0:5 על בלארוס וגם הערב. רובן ורגאס היה הכוכב הגדול, כשכבש את השער הראשון ויצר הרבה מאוד הזדמנויות - גם רמו פרוילר (עם שני בישולים) ודניס זקאריה (בהופעה נהדרת במרכז השדה) היו שחקני המפתח של יאקין בדרך לניצחון הקליל.
אז במה נתנחם? כנראה בשני שחקנים, שמשחקים בהפועל באר שבע: הראשון הוא השוער עומרי גלזר, שאמנם ספג שלושה שערים - אבל מנע שערים רבים אחרים. והשני הוא מיגל ויטור, שבהופעה הגנתית לא טובה של הנבחרת דווקא בלט לטובה.
ובעיקר, צחוק הגורל, הנבחרת הערב תתנחם - בתוצאה של אנדורה. הנבחרת החלשה בבית, לפחות על הנייר, סחטה 1:1 מקוסובו - והצליחה לא רק לצבור נקודה ראשונה, אלא גם להשאיר את ישראל בחיים תיאורטית. ועם זאת, כידוע, גם אלוהים לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו - אפילו אם האלוהים הזה הוא אנדורי.
מכאן, הנבחרת תחזור לשגרה - השחקנים ישובו לקבוצותיהם הרגילות עד סוף העונה, ויחזרו ללופ בחודש יוני - עם שני משחקים נוספים וחשובים מול בלארוס ואנדורה. אלון חזן ויוסי בניון יודעים היטב: אחרי שצברו רק נקודה אחת במשחקי הפתיחה, כל דבר פחות משש נקודות משתי היריבות הללו - ייחשב, ככל הנראה, לסוף החלום.
הדרך ליורו 2024 עוד ארוכה.