אחרי ערב ארוך, מסויט ומלא תהפוכות, אפשר לברך על המוגמר: הנבחרת הצעירה של ישראל תשחק באליפות אירופה עד גיל 21, שתיפתח ב-21 ביוני, 2023, בגיאורגיה ורומניה. הבחורים של גיא לוזון אכזבו הערב (שלישי) וסיימו עם 0:0 מתסכל בתום 120 דקות מול אירלנד, אבל בדו קרב הפנדלים הגיע הגיבור שלה הערב - דניאל פרץ, שעם שלוש (!) הצלות בבעיטות ההכרעה שלח את הנבחרת לאליפות, אחרי ניצחון 1:3, בפעם השלישית בתולדותיה.
החגיגות יהיו גדולות, ומוצדקות - אבל זה לא היה הערב שמישהו חלם עליו. הנבחרת הצעירה, מחוזקת בשלושה שחקני הרכב אתמול ממשחק הנבחרת הבוגרת מול אלבניה (עדן קארצב, דורון ליידנר וליאל עבדה), החמיצה כשהיתה יכולה - ובסוף הלכה והתקשתה לעמוד מול הלחץ. ורק איש אחד, דניאל פרץ שמו, היה מספיק קר רוח - הגיע לפנדלים כמו ענק, והביא את הבחורים בכחול ולבן אל הארץ המובטחת.
וגיא לוזון יהיה חתום על ההישג הזה, אבל גם מבחינתו - ספק אם הוא יזכור את הערב הזה לטובה. לוזון קיבל לידיו סגל בלתי נתפס (טוב משמעותית מזה של הנבחרת הבוגרת, ששיחקה במקביל), עם הררים של כישרון, ובסופו של דבר היה צריך הופעה עילאית של השוער שלו כדי להיגרר ליורו הצעירות.
ואף על פי כן ולמרות הכל, הוא יהיה שם - בפעם השנייה מתוך שלוש בסך הכל, אחרי שהיה שם גם ב-2013. הרבה אנשים יצטרכו לשלוח פרחים לפרץ, כי הרבה אנשים ניצלו ממבוכה גדולה הלילה בבלומפילד.
כולם דיברו לפני המשחק (כמו שתמיד מדברים) על אוסקר גלוך - אבל המשחק הזה האיר את המנייה הגדולה שעומדת בין הקורות שלה. דניאל פרץ, השוער שגדל במכבי תל אביב, הולך וצובר תאוצה בתור שוער על בכדורגל שלנו.
אבל גם אם זה הלך קשה (מאוד) במשחק הזה מול האירים, העובדות לפנינו: הנבחרת הבוגרת רחוקה שני משחקים מיורו 2024; נבחרת הנוער הגיעה לגמר (!) אליפות אירופה, ותשחק באליפות העולם; וכעת גם הנבחרת הצעירה מגיעה לאליפות אירופה. דור איכותי של כדורגלנים הולך ומתגבש, שורה של שחקנים שהרבה זמן לא צמחו כאן - שתהיה להם הזדמנות להמשיך ולהתקדם, בקיץ היפה שעומד לעבור על כולנו ממש ממש בקרוב.
אז איך יוצא הכדורגל הישראלי מהערב הזה? כמו תמיד, ברגשות מעורבים: מצד אחד, זה היה שבוע נהדר בבלומפילד עם שני ניצחונות. מצד שני, קשה שלא לצאת עם הרושם שהעסקנות הפריעה לכדורגל להצליח באמת. ומצד שלישי, הגיעה גם התקרית שהעיבה מעט על ההישג - והיא הסטירה המבישה של גיא לוזון לשחקנו, זיו מורגן. ללוזון יש חלק בהישג הזה, כמובן, אבל התקרית הזו תחייב אותו לתשובות. למעסיקים שלו, אבל גם לאוהדי הנבחרת. נבחר באופטימיות, כי יש במה להאמין; אבל גם נזכור בדיוק מה צריך לתקן בענף שלנו.