בהילוך שני, ובהרכב שני, זה נגמר בתבוסה: אוניון ברלין לא התקשתה לפרק הערב (חמישי) 0:3 את מכבי חיפה, וחגגה ניצחון בכורה בשלב הבתים של הקונפרנס ליג. הירוקים חוו ערב מאוד לא מוצלח, עם פערי רמות ברורים מול הקבוצה הגרמנית, שהיתה עדיפה לאורך כל שלבי המשחק - הגיעה לשער די בקלות, והבקיעה שלוש פעמים. חיפה, לעומת זאת, התקשתה להגיע למצבים ובעטה למסגרת רק פעם אחת בכל תשעים הדקות.
כנראה שהנתונים ההיסטוריים חזקים מהכל: תשע פעמים עד היום קבוצות ישראליות שיחקו בגרמניה, ותשע פעמים הפסידו. כעת, הגיעה גם הפעם העשירית. בסך הכל, היסטורית ישראליות הצליחו לנצח רק פעמיים מתוך 19 משחקים. פערי הרמות, פשוט, גדולים מדי. גם כאשר קבוצת מרכז טבלה, שלא שיחקה עשרים שנה באירופה, פוגשת את הקבוצה האיכותית והטובה ביותר (לדעת רבים) בכדורגל הישראלי.
והערב, למכבי חיפה היה קשה לבטא את עצמה. מערך שלושת הבלמים של ברק בכר, שנועד כדי לנסות ולהתגונן בפני העוצמות הגרמניות, קרס - וגם כאשר ברק בכר ביצע שינויים התקפיים, במטרה לחזור למשחק, זה לא נראה הרבה יותר טוב. חיפה מעט השתפרה במחצית השנייה, הודות לכניסה של דין דוד (וקצת פעלתנות של חזיזה), אבל גם אז היא לא באמת הצליחה לסכן את השוער פרדריק רונואו הדני. זה היה הפסד קל, אולי אפילו קל מדי, עבור הירוקים.
אבל המשימה החשובה באמת - מחכה למכבי חיפה ביום ראשון: אז היא תפגוש את הפועל באר שבע. בכר הבין את זה, והוציא יחסית מוקדם את עומר אצילי ועלי מוחמד, כמו גם את בוגדן פלאניץ' (שכמעט ולא שיחק אחרי פציעה ביד, וחווה משחק לא טוב - כל שלושת השערים נכבשו "עליו"), במטרה לשמור כוחות למשחק החשוב. האם התבוסה הזו תשפיע על המשחק החשוב, שיכול להיות גם משחק קריטי לאליפות (בתרחיש מסוים)? קשה להאמין. אלו תהיינה אנרגיות אחרות, ודחיפה אחרת מהקהל, וסרט חדש לחלוטין.
ובתוך ההופעה האפורה, שחקן אחד בלט (יחסית) לטובה: צ'ארון שרי, בתוך ההופעה ההתקפית הלא טובה והחומה ההגנתית שעמדה ממול, היה היחיד שניסה לייצר כדורגל עבור הירוקים. הוא גם הגיע למצב האמיתי היחיד של חיפה בכל המשחק. 90 הדקות המלאות ששיחק הערב עלולות להשפיע עליו בראשון, אבל אם חיפה יכולה לקחת משהו מהמשחק הזה - זה יהיה את מספר 10 שלה. תרתי משמע.