תודה רבה שהגעת לליגה, מכבי חיפה. אחרי פתיחת עונה איומה, עושה רושם שמועדון הפאר מהכרמל עולה על דרך המלך. הערב (רביעי) הירוקים המשיכו את המומנטום שהחל בניצחון על הפועל תל אביב וחגגו עם 0:4 ענק על מכבי נתניה. הפרס: עליה למקום הרביעי בליגה, רק עשר נקודות מקרית שמונה המוליכה. ובמחזור הקרוב, השתיים הללו נפגשות בסמי עופר.
כמה דברים מהותיים קרו הערב באיצטדיון בנתניה - נתחיל עם אלו של חיפה. קודם כל, נראה שאלכסנדר סטנוייביץ' מצא סוף סוף את הנוסחה/ההרכב הנכון, ובעיקר - את החלוץ הנכון. וויאם עמאשה רקד על הדשא, כבש שלושער נפלא וקינח עם בישול לעידן ורד. כמו כן, סוף סוף, מכבי חיפה ניצחה פעמיים ברציפות, "הישג" שטרם הושג העונה, ולמעשה, טרם הושג מאז חודש פברואר האחרון. יחד עם זאת, היו אלו נקודות החוץ הראשונות של החיפאים. ועל כל אלו, נאמר: הגיע הזמן.
ויש גם צד שני, ויש עוד דברים מהותיים שקרו הערב בנתניה: אם חיפשתם עוד הוכחה, מכבי נתניה היא ככל הנראה אחת משתי הקבוצות הכי גרועות בליגה. הבעלים באפריקה, ההגנה איטית כמו הכניסה של המשכורות לחשבון הבנק של השחקנים, ההתקפה לא דומה לכלום. יוסי מזרחי עלה עם שלושה בלמים, אבל גם זה לא ממש עזר, בלשון המעטה, לקבוצה שלו, שהציגה עוד משחק נפל.
מבלי לגרוע מהיכולת הירוקה, נתניה סיפקה מיצג כדורגל מביך ובקצב הזה אפשר לסמן אותה כמו יורדת בטוחה. שום דבר שם לא דופק, שום דבר לא קורה והצרה הגדולה באמת היא שאין ממש אופק. כסף אין, כוכבים אין - וערן לוי - עם כל הכבוד, הוא לא האיש שיוציא את העגלה הזו מהבוץ. האוהדים דורשים את ראשו של מזרחי, יכול להיות בצדק, העניין הוא שספק אם זה מה שיעזור. עד שאלי שגב לא יחליט מי נגד מי במועדון הזה, שום דבר לא יקרה, אפילו לא עם ז'וזה מוריניו על הקווים.
אבל לא נהרוס את החגיגה של מכבי חיפה, כי מגיע לה, אחרי חודשים קשים ביותר. ואת הכוכב הכי גדול של הערב שמרנו לסוף. זה לא עמאשה, גם לא יוסי בניון או סטנוייביץ'. הכוכב, או למען האמת, הכוכבים, האמיתיים בירוק הם האוהדים. כ-5,000 מהם הגיעו לנתניה כדי לתמוך בקבוצה שלהם, ולא הפסיקו לשיר לרגע. אם פעם הקהל הירוק נחשב היה למפונק וביקורתי, העונה הוא רמה אחת מעל לליגה. בכל מקום, בכל מזג אוויר, בכל מצב, ולא משנה שהקבוצה שלו משחקת רע. אולי זה סמי עופר, אולי זה בניון, אבל זה לא משנה. בעונה הזו, הקהל של חיפה הוא סוג של ערן זהבי - טוב תמיד, בלי קשר למה שקורה מסביב, מעל לליגה.
אין ספק שהאיצטדיון היפהפה הוא הסיבה המרכזית, אבל גם לבניון חלק חשוב בסיפור האהבה הזה. נדמה שהרבה זמן לא ראינו שחקן שמשפיע כל כך, מחוץ למגרש, גם אם על הדשא הוא לא ממש מזכיר את ההוא שעשה צחוק מהמגנים הכי טובים בעולם. בניון הוא מנהיג, אמיתי, לא עוד אחד שמכונה כך כשם תואר מחמיא. הוא באמת גורם לכולם להאמין שהכל אפשרי, הוא באמת גורם לאלו שמסביבו להיות טובים יותר. עובדה, מהרגע שהוא חזר ל-11, הכל דופק פתאום טוב יותר. הסטנדינג אוביישן שהוא זכה לו היה פשוט מצמרר. והאמת, מגיע לו. ולקהל של מכבי חיפה מגיע שחקן כמוהו.