אומרים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים ואם האמרה הזאת אכן נכונה, כנראה שהפועל באר שבע עשתה הרבה טוב העונה. בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב נאבקו באצטדיון טדי על הזכות להישאר צמודות לאדומים מבירת הנגב, אבל סיימו ב-0:0 מאכזב שמשרת רק את המוליכה. משחק שהבטיח הרבה, לא קיים ורן קוז'וך יכול לחייך חיוך רחב.
המשחק בטדי היה למעשה האנטי תזה למה שקרה בסיבוב הראשון בבלומפילד. בית"ר ירושלים שמה בצד את תדמית הקבוצה השמחה והפכה לקונטנדרית לאליפות שמתקשה לעמוד בסטנדרטים שהציבה בעוד מכבי ת"א האומללה התחילה להרים את הראש תחת רוני דיילה. התוצאה הייתה שתי קבוצות שלא הרבו לקחת יותר מדי סיכונים שהשאירו את הקהלים שלהן מאוכזבים.
אפשר להגיד שבית"ר העזה במעט מאשר מכבי ת"א. עם המעמסה של שלושה משחקים ללא ניצחון ליגה על הגב, הקבוצה מהבירה לחצה באמוק בחלקים גדולים מהמשחק במטרה לצאת מהמשבר, אבל סבלה מהרבה חוסר מזל. בסופו של דבר, קשה לקרוא לקבוצה שלא ניצחה חודש מועמדת לאליפות, במיוחד כשהפלייאוף העליון הקשוח מתקרב בצעדי ענק.
ומה עם מכבי ת"א? ההתלהבות משלושת המשחקים הראשונים של רוני דיילה כמאמן טשטשו מעט את העובדה שהיא פשוט לא מספיק איכותית העונה. המאמן החדש לקח כמה בחירות שהזכירו ימים פחות יפים תחת ז'ארקו לאזטיץ' והקבוצה שלו גם נראתה בהתאם. מלבד כמה יציאות להתקפות מעבר מעניינות ומשחק נהדר של הייטור שהיה בעל הבית בחלק האחורי, האלופה לא הזכירה את הכדורגל השמח של תחילת החודש ולא סתם היא סיימה את המחזור הזה במקום הרביעי, מתחת ליריבה הגדולה הפועל תל אביב.
אין ספק שהסיפור הגדול במשחק הזה היה ירדן שועה, או יותר נכון עדי יונה. החלוץ ספג לא מעט ביקורות לאחרונה, אבל עדיין היה רמה אחת מעל כולם וסידר שלושה מצבים עצומים לקשר הצעיר, אבל פעם אחר פעם הוא החמיץ ברשלנות. עם קצת יותר מזל יכול להיות שהיינו מדברים על בית"ר אחרת לגמרי.
ועכשיו, לבית"ר ירושלים מחכה עוד משחק קשה מאוד - אצל מכבי נתניה באצטדיון מרים בשני הבא ואם היא רוצה להישאר בתמונת האליפות היא תהיה חייבת לנצח בו. מכבי תל אביב, לעומת זאת, תארח את מ.ס אשדוד בבלומפילד בשבת, משחקים בהם היא אמורה לפרוח, בטח תחת רוני דיילה.