העונה בליגת העל, בניגוד לשנים אחרות, יש מאבקים בכל חלקי הטבלה. למכבי נתניה ולקריית שמונה יש סיבות שונות ומניעים אחרים להשגת נקודות, והפעם, באצטדיון מרים, אף אחת מהן לא יכולה להיות מרוצה עם ה-1:1 שהשיגו. רוני לוי התרחק מהפלייאוף העליון בעוד שי ברדה קרוב מאוד לקו האדום ונמצא מעליו רק בזכות הפרש שערים עדיף.
מכבי נתניה היא ללא ספק המאוכזבת יותר מבין השתיים. מה שהתחיל כמו עונה מבטיחה, המשיך עם התרסקות שהובילה לפיטורי יוסי אבוקסיס ותקוות לרוח חדשה תחת רוני לוי. ה-1:4 המוחץ על מכבי חיפה ככל הנראה תעתע, כי מאז נרשמו שני משחקים בהם היא לא הצליחה לנצח והפעם מדובר באכזבה של ממש, בטח נוכח מצבה של קריית שמונה בטבלה.
קריית שמונה, לעומת זאת, יכולה להיות קצת מעודדת משום שחילצה נקודה מול יריבה לא פשוטה ועוד במשחק חוץ על הנייר (שתיהן מארחות באצטדיון מרים). עם זאת, שי ברדה ושחקניו יהיו חייבים להעלות הילוך אם הם לא רוצים למצוא את עצמם חוזרים לליגה הלאומית שנתיים אחרי שעלו ממנה.
נתניה הייתה עדיפה בהרבה, בטח במחצית הראשונה ובדקה ה-29 גם עלתה ליתרון מוצדק. מתיאוס דאבו, עם חיתוך מצוין מהאגף למרכז ושחרור בעיטה אלכסונית מדויקת, הפכה לשער השביעי שלו העונה, כזה שנתן לרוני לוי סיבה לחייך.
ברדה, שלא רצה שהמשחק יברח לו, ביצע חילוף משולש, והשוויון לא איחר לבוא. אדריאן אוגריסה, שנהנה גם הוא מעונת בכורה מפלצתית בליגת העל, הבקיע שער בנגיחה בריבאונד מאיום שהוא רשם בעצמו, והחזיר את הצבע ללחיים של קהל קריית שמונה.
ועכשיו, קריית שמונה, שנאלצת להיפרד ממוחמד אבו רומי (שעלה מהספסל הפעם), תקווה כי זו לא תהיה מכת המחץ לתקוות שלה להישאר בליגה. עכשיו, מחכה לה רצף של שלושה משחקים מול קבוצות בסדר הגודל שלה ושם היא תיבחן. ונתניה? לה מחכה בני ריינה כבר במחזור הבא וכשהיא במרחק ארבע נקודות מהמקום השישי, היא פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לאבד עוד.