אם יש מי שטען שטרנר "הפסיק להיות מבצר" - יופע נא מיד. הפועל באר שבע גברה הערב (שני) 0:2 על מכבי תל אביב במשחק המרכזי של המחזור ה-10, חזרה בענק למאבק האליפות - ורשמה הופעה גדולה במגרש הביתי, ממש כמו בימים הגדולים. אליניב ברדה רושם נוק אאוט גדול לוולדימיר איביץ', והפער ממכבי חיפה עומד על ארבע נקודות בלבד. הכל, אבל הכל, פתוח.
כנראה שזה מה שהפועל באר שבע היתה צריכה: ריח של משחק גדול. מי זוכר שרק לפני שבועיים, היא עוד הוגדרה כאכזבה וסיימה ב-1:1 עם סקציה נס ציונה? הערב, מול היריבה הגדולה מתל אביב, היא הזכירה לכולם שמדובר במועדון גדול, עם שורשים חזקים, כזה שמסוגל להתעלות ברגעים החשובים. לא מעט אנשים המעיטו בערכה, והיא פעם אחרי פעם מוכיחה שוב שהיא חברה ראויה במאבק שלוש הגדולות של הכדורגל הישראלי.
ולהפועל באר שבע היו לא מעט גיבורים הערב: אולי הראשון שבהם הוא ברדה, שידע לזהות את המומנטום הנכון לבצע חילופים נכונים, הרגיש את הקבוצה שלו - ואחראי יותר מכולם על הניצחון הזה. האיכות שלו בחלק הקדמי, תחילה עם שאפי סוליימאנוב (הטוב ביותר על המגרש), ואחר כך עם המחליפים - רותם חטואל ורמזי ספורי - הכריעה הערב את מכבי ת"א, במשחק שיכול היה להיגמר עם תוצאה גבוהה בהרבה.
ואיזו עונה מדהימה זו לרותם חטואל. מי שבעונה שעברה עוד נחשב לאלמוני, עכשיו הפך לאחד ה"גולרים" הטובים בליגה שלנו - הוא הגיע הערב לשישה שערים (חולק עם עומר אצילי ואיתמר שבירו את פסגת מלך השערים), ומהרגע שנכנס בדקה ה-53 - השפיע על המשחק ברמה ההתקפית, עשה את כולם סביבו יותר טובים והזניק את באר שבע לניצחון במשחק הזה. שחקן נפלא, שכל עוד ימשיך בכושר הזה - השמיים הם הגבול עבור האדומים מבירת הנגב.
באר שבע מגיעה במומנטום חלומי לקראת המשחק הגדול שלה: ביום חמישי הקרוב, היא תארח בטרנר את אוסטריה וינה, ותקווה להצטרפות מקרים מושלמת: ניצחון על האוסטרים מצד אחד, והפסד של לך פוזנאן לוויאריאל במשחק המקביל. היא כבר עם תשעה משחקים ללא הפסד, ואחרי הערב הזה שהיא חוותה - לכו תדעו איך זה ייגמר, אפילו לקראת סוף השבוע.
מנגד, מכבי תל אביב פשוט לא היתה עצמה הערב. תכנית המשחק שלה לא עבדה מול האנרגיות האדירות בצד של הפועל באר שבע, ונדמה ששום דבר לא הלך - היא ספגה שער ראשון מוקדם, דן גלזר (אולי עמוד התווך המרכזי שלה בקישור) הורחק בכרטיס צהוב שני, ובאופן כללי קצת איבדה את העשתונות במשחק הזה. זה הפסד שני של מכבי ת"א העונה, אבל כנראה שזה היה ההפסד הכואב מכולם.
ואת הכאב הזה ראו בהחלט על הפנים של המאמן שלה. איביץ' הוא הסמל המובהק של מכבי ת"א - וההתפרצות שלו לעבר השופט איתן שמואלביץ', שהובילה להרחקה שלו לקראת הסיום, היתה אופיינית להופעה הצהובה. מתוך 16 שחקנים שהיו הפעם על הדשא, חמישה ספגו כרטיסים צהובים (גלזר ספג שניים), ונראה שמול האווירה החמה והסוערת של טרנר כשהוא מלא באוהדים - מכבי ת"א לא הצליחה לשמור על קור הרוח הרגיל שלה.
מוקדם לקבוע מגמות ארוכות טווח; הליגה שלנו היא הרי תמיד בית קברות לפרשנים ומנתחים (הפועל ב"ש יודעת את זה היטב), אבל מכבי ת"א בהחלט ראתה את החולשות שלה בצורה מופגנת ושקופה למדי. האסים של מכבי תל אביב - אוסקר גלוך וערן זהבי - הוחלפו כבר בהפסקה, וייתכן והערב הזה יהיה משמעותי יותר מאשר עוד הפסד בליגת העל. יכול להיות שמשהו עמוק יצטרך להשתנות, אם הצהובים רוצים להחזיר לעצמם את האליפות אחרי שנתיים.
ערב גדול של כדורגל ישראלי חווינו הערב בבירת הנגב. היה בו הכל: שערים, אדומים, סיפורים עד הודעה חדשה. כל מה שאפשר לבקש, מאחד המשחקים הגדולים שיש לנו בארץ. ובסיומו, באר שבע כותבת את הסיפור מחדש.