כדורגל עצוב. כמו בשאר אצטדיוני הכדורגל במהלך סוף השבוע, כמה מאות צופים זכו להיכנס הערב (ראשון) בשערי אצטדיון המושבה - לכבוד המשחק בין מכבי פתח תקווה להפועל באר שבע. אוהדי שתי הקבוצות חיכו למעלה משנה להריח שוב את הדשא ולעודד מקרוב את יקיריהם, ומהבחינה הזאת בהחלט קיבלו את מבוקשם. בכל הקשור נטו לכדורגל, איך נאמר בעדינות, האוהדים לא בדיוק קיבלו תמורה לכספם. וזה ממש בעדינות.
בתום אחד המשחקים החלשים ביותר שנראו העונה בליגת העל, חד וחלק, הקבוצות של גיא לוזון ושל רוני לוי נפרדו ב-0:0 עלוב. פשוט עלוב. 90 דקות שבהן לא נרשם ולו איום ממשי אחד על אחד השערים, אבל נרשמו הרבה מאוד אירועים אחרים שלא עושים יותר מדי כבוד לענף, בלשון המעטה. בין אם זה אין-ספור איבודי כדור בשל חוסר דיוק משווע של השחקנים, ובין אם זה אין-ספור עצירות של המשחק בגלל שחקנים ששוכבים על הדשא (לפחות אחד מאותם מקרים כן היה מוצדק, כאשר לואי טאהא נפגע בראשו בעקבות עימות עם ארמנדו קופר - והוחלף בעמית ביטון).
והכי עצוב: מדובר בשתי קבוצות ששואפות לשחק בפלייאוף העליון של ליגת העל, ושתיהן גם במצב טוב כדי להשיג את המטרה; למכבי פתח תקווה תספיק נקודה מול בני סכנין במחזור הבא כדי להבטיח את הכרטיס לטופ 6. באר שבע תארח את האחרונה בטבלה, בני יהודה, ואם תנצח אותה - סביר מאוד שזה יספיק לה גם כן להיכנס לפלייאוף. הסיבה: מכבי נתניה, שמקדימה אותה בשל יחס שערים עדיף, תתארח אצל מכבי חיפה.
רוני לוי סגר משחק ליגה רביעי כמאמן הפועל באר שבע - והוא עדיין ללא ניצחון. לבאר שבע 3 נקודות מתוך 12 אפשריות בקדנציה של לוי. ועדיין, איכשהו, היא חזק במאבק על המקום בפלייאוף העליון. שפטו אתם מה זה אומר על איכות הליגה. מנגד, גיא לוזון ושחקניו סגרו משחק שני רצוף ללא ניצחון דווקא אחרי שחגגו על חשבון מכבי חיפה בסמי עופר, אבל גם הם, כאמור, במקום טוב במאבק על הפלייאוף העליון. הבינוניות שולטת.