נבחרת ישראל נשארה בליגה: זו הכותרת מהמשחק שנערך הערב (רביעי) בנתניה, כאשר הכחולים-לבנים של ווילי רוטנשטיינר גברו 0:1 על סקוטלנד. ישראל שורדת בדרג ב', ככל הנראה במשחק השלם הטוב ביותר שלה בקמפיין הנוכחי של ליגת האומות, ועל הדרך גם משיגה "נקמה" ספורטיבית בסקוטים, שרק לפני חודש שברו לה - ולנו, יש להודות - את הלב עם הניצחון ההוא בקרב הפנדלים בגלאזגו. מנור סולומון הבהיר לכולם מיהו הדבר הבא, עם שער נפלא - שהוא גם שער בכורה שלו במדים הלאומיים.
קמפיין לא טוב של נבחרת ישראל הסתיים עם חיוך. דווקא בצוק העתים, אחרי הפסד די מדכא בפלזן נגד צ'כיה, הנבחרת ידעה שוב להתרומם (כמו בחלון הקודם, עם השלושער המרהיב של ערן זהבי בסלובקיה) - והראתה היום יכולת טובה. אופיר מרציאנו, שהחל את הקמפיין הזה עם הטעויות (שכולם יזכרו לו) מול הצ'כים בסמי עופר, חיפה עליהן הערב עם משחק יוצא מן הכלל שבו מנע כמה וכמה שערים בטוחים לטובת האורחת הסקוטית. ישראל בעיקר הפגינה יציבות הגנתית (זה המשחק הראשון בקמפיין שהיא מסיימת עם רשת נקייה), בדרך לניצחון שהשאיר אותה בדרג השני בטיבו - גם לקראת הפעם הבאה.
והגיבור השני של הנבחרת הערב, היה ללא ספק "המנור הגדול". סולומון לא עשה המון ב-84 הדקות שלו על הדשא של נתניה, אבל מי צריך שיעשה הרבה? הוא השאיר אותנו עם רגע אחד לפנתיאון, במבצע אישי שהזכיר נשכחות משחקנים כמו אלי אוחנה, כשהשאיר מאחור את סקוט מקטומיניי ממנצ'סטר יונייטד בדרך לשער היתרון. עוד נגיע לתפקיד של סולומון בקמפיין הזה, וגם קדימה, אבל הערב הוא הראה שלמאמן הנבחרת הבא - בין יהיה אם זה רוטנשטיינר או מישהו אחר - יש על מה לבנות, לפחות מבחינתו של מספר 10.
אז איך מסכמים את קמפיין ליגת האומות 20/21, שהסתיים הערב? סטטיסטית, הוא מסתיים בצורה מאוזנת - שני ניצחונות, שתי תוצאות תיקו, שני הפסדים. אפילו הפרש השערים שוויוני - 7 שערים ו-7 ספיגות. אז על איזה חצי של הכוס מסתכלים? קשה להגיד שזה היה קמפיין חיובי של נבחרת ישראל - יותר מדי הופעות חלשות, יכולת הגנתית בעייתית וקושי רב לצאת קדימה ולייצר מצבים היו סימן ההיכר של הנבחרת בסיבוב הזה.
ושוב, זו עדיין הנבחרת של ערן זהבי (שהיום לא היה מאוד אפקטיבי, אבל פעולה אחת שלו סידרה את השער לסולומון, ופעולה אחרת שלו כמעט והביאה לנבחרת את השער השני). מתוך שבעת השערים שהנבחרת הבקיעה, חמישה (!) הגיעו ממנו - כמו בקמפיין הקודם, מוקדמות היורו, שם זהבי כבש 11 מתוך 16 שערים. לישראל יש רק מוציא לפועל אחד בהתקפה, אחד שמביא קבלות - אבל עדיין רק אחד.
אבל אם למצוא נקודת אור בוהקת בקמפיין הזה - זו העלייה של מנור סולומון. בקמפיין מוקדמות היורו, אנדי הרצוג היה קצת מהוסס עם מתן המפתחות לכוכב מכפר סבא. רוטנשטיינר, ייאמר לזכותו, היה מהוסס הרבה פחות - וסולומון היה בהחלט כוח מניע משמעותי בהתקפה של הנבחרת בקמפיין הזה. השער היה רק הדובדבן על הקצפת, ונדמה שבכל משחק כשהכדור היה ברגליים של סולומון, היתה ציפייה באוויר. משהו שאוהדי הנבחרת לא ממש רגילים אליו (אלא אם מדובר בציפייה למוות המתוק שייקח אותך).
תם ונשלם הסיבוב של ישראל בליגת האומות. מוקדמות המונדיאל בקטאר כבר מעבר לפינה. נבחרת ישראל היא עדיין נבחרת מוגבלת מאוד, עם מעט שחקני הגנה יציבים ועם ערן זהבי אחד בכושר שיא שממשיך לסחוב אותה על הגב - עד שמתישהו גם הוא יישבר. מאמן הנבחרת יילך, ואחריו יבוא אחד חדש כדי לנסות ולהוציא מים מהסלע הזה. כולנו מקווים שהוא יצליח, אבל גם ספקניים. ובצדק. כי כדי שתהיה כאן נבחרת שבאמת שווה לצפות ממנה למשהו גדול, צריך להיות כאן כדורגל עשיר. וזה עוד חסר.