ענאן חלאיילי הוכיח: הוא מוכן לקבוצה גדולה
הדיוק של הישראלי במשחקי הפלייאוף של סן ז`ילואז, שחולמת על אליפות שנייה ברציפות, מוכיח שהוא בשיאו כשהכסף על השולחן. מעקב הליגיונרים מעודד מהשינוי של זרגרי ועוקב אחרי עבדה
שבוע נוסף של כדורגל מאחורינו, שבוע בסימן מאבקי האליפות ברחבי אירופה. מעקב הליגיונרים בחר להתמקד הפעם בזה בבלגיה, בו ענאן חלאיילי עשוי להגיע להישג מרשים במיוחד, עם אליפות שנייה ברציפות.
ליגיונר השבוע: ענאן חלאיילי (סן ז`ילואז`)
שני בישולים במשחק העונה מול קלאב ברוז`.
חלאיילי, אחד הליגיונרים הכי בכירים של ישראל, זכה לכותרות בעיקר אחרי משחקיו בליגת האלופות. השמות הנוצצים וההופעות האיכותיות מסתירות את הלחם והחמאה, ליגה אירופית איכותית כמו הבלגית. חלאיילי הגיע למשחק העונה עם בישול אחד, אך הפעם בישל פעמיים במשחק בו הרשים בהגנה ובהתקפה כאחד.
דווקא המשחקים בליגה, ולא באלופות, מוכיחים שחלאיילי מוכן לקבוצה גדולה. סן ז`ילואז הפסידה בשני משחקים בלבד העונה, כשהוא משחק כדורגל כמעט חף מטעויות. במשחקי הצמרת סן ז`ילואז אמנם צריכה ליזום, אך אנחנו רואים את חלאיילי בעמדה מעט יותר אחורית. אתם כבר מכירים את המהירות שלו, את הכוח המתפרץ וחוסר הפחד שהופך לשערים.
בליגת האלופות יש לסן ז`ילואז מה להרוויח. בליגה, כשהיא רוצה אליפות שנייה ברציפות? יש לה מה להפסיד. דווקא כאן אנחנו רואים את האחריות של חלאיילי, וראינו את זה במשחק מול ברוז` בו הוא בילה בעיקר בחצי האחורי ושלח משם את רוב מסירותיו, כולל הכדור הארוך שהפך לבישול למתאו ביונדיץ` לשער הראשון.
דיברנו על אותה "אחריות" של חלאיילי בשלב מוקדם יותר העונה, והיא בולטת דווקא עכשיו כשהכסף על השולחן. הוא לא יוצא לדריבלים ולא לוקח סיכונים, אלא משחק כדורגל אחראי. לא מקרי שקבוצות כמו ניוקאסל רוצות אותו, והיכולת דווקא עכשיו - במה שבסבירות לא רעה יהיו המשחקים האחרונים של אקס מכבי חיפה בבלגיה - מעידה שהוא יהיה שם עבורה, או עבור כל קבוצת פרמייר ליג אחרת, גם במשחקים בהם היא תצטרך להתגונן באמירויות, באיתיאחד או באנפילד.
הליגיונר בסימן שאלה: ליאל עבדה (שארלוט)
נשאר על הספסל מול ניו יורק סיטי
זאת השנה השנייה ברציפות בה עבדה פתח את העונה כשחקן הרכב, והשנה השנייה ברציפות בה הוא איבד את מקומו. אחרי שפתח בשלוש המשחקים הראשונים ובישל מול אוסטין, הוא עלה מהספסל מול ניו יורק ופילדלפיה. במשחק מול נאשוויל הוא פתח בכנף השנייה והוחלף במחצית, והפעם ב-1:2 על ניו יורק סיטי הוא כלל לא שותף.
אשתקד הוא פתח ב-13 מ-14 המשחקים הראשונים של העונה, אך ב-4 מ-18 המשחקים שהגיעו לאחר מכן. עבדה עם שלושה בישולים, אחד כל 107 דקות. הוא לא נראה רע בכלל עם 1.3 מסירות מפתח למשחק, איומים על המסגרת ואינטנסיביות שמתבטאת ב-5.3 חילוצי כדור ל-90 דקות, מספר טוב לשחקן כנף, אבל בפועל - הוא לא משחק.
עבדה הוא הישראלי עם השכר הגבוה ביותר בליגה, כ-2.5 מיליון דולר שמציבים אותו מעל לואיס סוארס. הוא קושר למספר קבוצות לפני שהתחילה העונה. העתיד עשוי להפוך למרתק עבורו, כשהחוזה שלו בשארלוט מסתיים ב-31 בדצמבר וכנראה לא יחודש בסכום הזה לשחקן ספסל. קשה לדמיין סיטואציה בה הוא חוזר לארץ בגיל 24, אבל התחנה הבאה משמעותית.
יש לעבדה כדורגל. אולי לא בהכרח לקבוצה כמו שארלוט בה ווילפריד זאהה משמש בתור הפליימייקר העיקרי, אבל הוא יכול להיות המנוע היצירתי גם ב-MLS וגם בהרבה ליגות אחרות, מאוסטריה ועד הצ`מפיונשיפ. אם הוא ימשיך לשבת על הספסל לקראת הקיץ, הוא עשוי להפוך לאחד הליגיונרים המעניינים ביותר שיש לכדורגל הישראלי להציע.
מהשמות המעניינים העונה (Cory Knowlton/ISI Photos/ISI Photos via Getty Images)
הליגיונר המפתיע: אביאל זרגרי (הרמנשטאדט)
90 דקות ב-1:1 מול פטרולול
זרגרי עבר לליגה הרומנית בינואר, כשהוא פתח זאת הפעם השנייה ברציפות בהרכב. הוא לא כבש ולא בישל, אבל ניצח ב-7 מ-8 קרבות על הכדור. אמנם בפלייאוף התחתון של הליגה הרומנית, אבל נתון לא פשוט בליגה פיזית.
ראינו בשנים האחרונות ליגיונרים שמוצאים את עצמם ומוצאים ביטחון דווקא בליגות חלשות יותר אחרי שנים קשות, ובהמשך הופכים לשחקנים מובילים בליגת העל. אליאל פרץ הוא אחת הדוגמאות הטובות לכך. האם זרגרי הבא בתור? לפי ההופעות האחרונות, אפשר להיות אופטימיים. לאחר השנים הקשות שעבר בליגת העל, ההשאלות למכבי פ"ת והפועל חיפה והתקופה הקצרה על הספסל של בית"ר ירושלים העונה, הוא משחק כדורגל אחר.
אנחנו רואים אותו מנסה יותר, עם שתי בעיטות מחוץ לרחבה בשני המשחקים האחרונים בהם פתח בהרכב. הוא מוצב בעמדה מעט יותר קדמית בה נדרש להניע כדור בצורה אחרת ועושה עבודה לא רעה בקבוצה בה הוא חתום לחודשיים. 48% מהמסירות שלו היו בחצי המגרש של היריבה, לעומת 38% בעונה המלאה הקודמת שלו בליגה במדי הפועל חיפה.
זרגרי חתום עד יוני 2028. לא בטוח בכלל שהוא צריך או יכול לחזור לארץ בקיץ הקרוב, אבל כיף לראות את אחד הכישרונות הגדולים של הכדורגל הישראלי - עוד לא בן 23 וחצי - מוצא את עצמו מחדש. גם אם הוא לא יהיה באנקר בנבחרת כמו שחשבנו כשפרץ, הוא יכול להיות כדורגלן מצוין. הנכונות לצאת מאזור הנוחות ולנסות דברים אחרים מעידה שהוא בדרך הנכונה.