הדרכים הידועות: פוטנציאל החיבור של שועה עם בית"ר

כשבגיל 21 הקרדיט שלו כמעט נגמר, החלוץ הסוער ממכבי חיפה מגיע למועדון סוער, עם אפשרות ליצור שידוך ששני הצדדים מחכים לו. האם הם גם יצליחו לממש את הפוטנציאל?

אבישי סלע
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

"שער הברזל נסגר, מאחוריי
יצאתי לעולם הקר, משוחרר על תנאי
כותב את השירים ושר, הדרך לפניי"

ירדן שועה מגיע לבית"ר ירושלים, בידיעה ברורה שלמרות שהוא רק בן 21, את הקרדיט שלו הוא כמעט לגמרי איבד. ירושלים מלחה, אם להסתמך על התקליט המפורסם של רכבת ישראל, היא תחנה אחרונה - והנוסעים מתבקשים לבדוק שלא השאירו שום פריט אישי על הרכבת. אם בבית"ר זה לא יילך, קשה לחשוב על קבוצה אחרת בישראל שתהיה מוכנה לשים עליו יד. יותר מהכל, זה המבחן שלו עכשיו - והוא יצטרך להוכיח את עצמו.

ובניגוד לסקפטיות שאפפה את רוב הקוראים והמתבוננים על העסקה הזו, אני חושב שיש לחיבור הזה פוטנציאל טוב. בעיקר רגשי, אגב - שועה הוא דמות סוערת ובית"ר היא מועדון סוער. לא כזה שמתנהל בשקט. זאב ז'בוטינסקי, מייסד תנועת בית"ר, כתב פעם ש"שקט הוא רפש" - ומאז כל יורשיו, מדדש עד גאידמק, מטביב עד חוגג, לפחות את המורשת הזו קיימו היטב: בית"ר היא או הצלחה אדירה או כישלון גמור וצורב. כמעט שאין באמצע, וכשזה באמצע - מהר מאוד בית"ר מוצאת לעצמה משיח חדש כדי שיספק לה את הדרמה שהיא אוהבת.

בכל אופן, שער הברזל נסגר במכבי חיפה. הרומן הקצר עם המועדון הירוק לא האריך ימים בגלל הרבה סיבות, חלקן בוודאי קשורות לשועה עצמו ולחוסר היכולת שלו להסתגל למערכת לחוצה ותובענית (או לקבל את זה שאתה פחות משחק) - אבל צריך להגיד ביושר שיש לה גם נקודה נוספת, והיא עצם קיומו של ניקיטה רוקאביצה. לא מרקו בלבול ולא ברק בכר היו יכולים לתת לשועה את דקות המשחק שהוא רצה, מאחר ולקבוצה היה את החלוץ בכושר הכי טוב בליגה באותו זמן (וכנראה השחקן עם קצב הכיבושים הגבוה ביותר מאז שערן זהבי נסע לסין).

אבל עכשיו, חובת ההוכחה עליו. בבית"ר, תחת דראפיץ' וברדה, שועה יצטרך להוכיח שכל מה שנאמר עליו לא נכון: שהוא מסוגל לתפקד במערכת, שהוא מסוגל לתפקד בחלק התקפי יחסית עמוס (אלירן עטר, גלאופילו האסלביינק ואפילו שלום אדרי לא יוותרו בקלות על המשבצת שלהם) - ושאת הנטייה המעיקה להתעצבן ולחולל מהומה בכל פעם שהוא לא משחק, הוא ילמד לשים בצד - למען האינטרס הגדול, והוא שיקום הקריירה. הדרך לפניו.

שועה. חובת ההוכחה עליו (מאור אלקסלסי)
שועה. חובת ההוכחה עליו (מאור אלקסלסי)
 "היא באה עם הסכנה באיפור של שד
שלושה ימים ללא שינה ועוד לא חושד
בפנים הלהקה ניגנה עם מטען כבד"

בית"ר ירושלים מקבלת את ירדן שועה, בידיעה ברורה שלמרות שרק שנתיים עברו מאז רכש משה חוגג את המועדון, הוא בהחלט צריך שדרוג רציני. זעזוע שיחזיר את המועדון למסלולים של הצלחה שהוא לא חווה בעידן של האיש והקריפטו. כן, בעונה שעברה תחת רוני לוי, ועם רגעים מסוימים של גדי קינדה, זה הריח כמו בית"ר שכיף לראות אחרי הרבה מאוד שנים - אבל בסוף זה נגמר בצורה מעט אפורה (והחל בצורה מעט מביכה באלבניה). ואם יש משהו שלמדנו על בית"ר, זה שהיא לא ממש מסתדרת עם אפרוריות.

וחייבים לתת לחוגג את הקרדיט: בכל פרק זמן, הוא ניסה להביא לבית"ר את השחקנים הטובים ביותר האפשריים, כדי לנסות ולהחזיר אותה לצמרת. כך היה עם מיכאל אוחנה, כך היה עם עלי מוחמד, כך היה עם אלירן עטר וחנן ממן (נא לא לשפוט רק ע"פ מבחן התוצאה), וכך גם עם שועה. נמצאה ההזדמנות להביא שחקן שיודע לשחק כדורגל, שהביא מספרים ממש לא מזמן, ושיש בו את הרעב והרצון להוכיח ולתת הכל - וחוגג שלף את פנקס הצ'קים והלך על זה. לא ברור אם זה יצליח; יש המון סיבות שזה לא יצליח, למעשה. אבל רק על הניסיון, אפשר להבין את חוגג ולתת לו את הקרדיט. היו בעלים בבית"ר שהיו מוותרים והולכים על עונה פיננסית.

וללהקה של בית"ר, בהחלט יש מטען כבד: ההתקפה שלה היא פוטנציאל לקרנבל - עטר, ורד, גלאופילו, אדרי או פרדו מהספסל (כמה חבל שאדרי שוב נדחק לאחור), ולכל הדבר הזה מצטרף גם שועה. אבל למען האמת, עד עכשיו בבית"ר לא מיצו מספיק מהיכולת ההתקפית. שני שחקני הרכש החדשים שהגיעו בחלון (וחצי) הזה - מתאוסיניו הברזילאי ושועה, מנסים לעורר אותו מחדש, לטעת בו איזו רוח חיים. שניהם צעירים יחסית, שניהם מסוגלים. עכשיו רק נשאלת השאלה האם בית"ר מסוגלת להוציא מהם את הברק שהם הראו בעבר.

ויש בכל זאת סימן שאלה אחד - והוא דראפיץ' וברדה. צוות המאמנים, חדשים במעגל שהגיעו זה עתה, קיבל את שועה כירושה. אנחנו לא יודעים על כך בקולם, אבל בתקשורת דווח לא פעם ששניהם לא מתו על החתמת שועה כקונספט. ובכל זאת, לשני המאמנים המוערכים יש רקורד לא רע עם שחקנים שנחשבו בעייתיים - ערן לוי, מישהו? - והצלחה יחסית להוציא מהם הרבה יותר מכל מאמן אחר. אם שועה יבוא בנפש חפצה, יכול מאוד להיות שבאמת - ולא רק בפוסטים - משהו גדול יתבשל.

דראפיץ' וברדה. משהו גדול יתבשל? (בית"ר ירושלים)
דראפיץ' וברדה. משהו גדול יתבשל? (בית"ר ירושלים)

"אין חשש, פותח דף חדש"

הרומן הזה בין ירדן שועה לבית"ר ירושלים מגיע כששני הצדדים מחכים לו. שניהם עברו לא מעט, שניהם קצת מותשים מהחלטות לא טובות, מפניות לא נכונות במסלול. נכון, כל הטיעונים והאליבי האפשריים לשני הצדדים עבור הכישלון כבר מונחים היטב. אתם יכולים לקרוא אותם כבר עכשיו, אפילו לפני ששועה ערך את אימון הבכורה. ובכל זאת, עליי להזכיר: בכל פעם שירדן שועה ממש שיחק כדורגל, עפו ניצוצות. בכל פעם ששועה הזיז מעצמו את המניירות ואת בקבוקי האנרגיה, ולבש מדי משחק, ראית את הכישרון הזה בוער. יש לשועה, כמו לבית"ר, המון פוטנציאל לא ממומש - וזו הזדמנות אדירה עבור שני הצדדים. כי הדרכים של שועה ובית"ר נחשבות אולי לידועות, אבל תמיד יכולות להיראות לגמרי אחרת.

הדרכים הידועות בן באתי
שרשים עמוקים בזמן
הדרכים הידועות בן באתי
נראות לי אחרת מכאן

מעבר לתגובות