עניין של זמן: מכבי ת"א עוד תחזור להיראות כמו אלופה

הצרות של הצהובים, ההצלחה של אלישע לוי ובני יהודה והתהליך המדהים של מכבי פ''ת אשר קוצר את פירותיו. 3 נקודות על המחזור ה-2 בליגת העל. המסקנה הכללית: הכל זמני

תגיות: ליגת העל

אבישי סלע
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

המחזור השני של ליגת העל נפתח בסערה. האלופה רשמה משחק שני ברצף ללא ניצחון, מכבי פ''ת ומשפחת לוזון בפתיחה מסחררת והשבחים לבני יהודה. קשה להתעלם מערב שסיפק הפתעות, ביטול משחק בשל נגיף הקורונה ואירועים נוספים. 3 הערות על חלקו הראשון של המחזור השני בליגת העל.

1. אפשר היה בהרבה מקרים גם לראות את זה. בסופו של דבר, היא השיגה את שני השערים שהבקיעה כי היא שווה שני גולים (לפחות) בכל משחק בליגה הישראלית, אבל גם עם הנריק סאבוריט היא יכולה להיות מאוד מודאגת מהקו האחורי, ומהפריצות המסוימת שהיא גילתה.

גם כשמכבי תל אביב של ולדימיר איביץ' לא הרשימה התקפית, היא היתה ברזל בהגנה - קבוצות לא עברו נגדה את החצי לא (רק) כי הן לא רצו, אלא בעיקר כי הן לא היו יכולות. תחת דוניס, לפחות במובן הזה, העסק הוא שונה - לפחות בינתיים.

מכבי תל אביב נראית כמו שלד של קבוצה שאוטוטו תיבנה. כמו לראות בניין שלא סיימו אותו עד הסוף: אין הבדל מהותי בין הקבוצה שראינו אמש לזו שהעמיד פטריק ואן לוון למשחק אלוף האלופים לפני חודש.

דן ביטון (ששוב הוכיח שהוא ראוי ל-11), קצת בן חיים (שההתאקלמות המחודשת שלו כנראה תיקח עוד זמן), וזהו. ולכן, אולי קצת לא הוגן לשפוט אותה עכשיו, אבל המציאות תשפוט אותה בלאו הכי: בעוד שלושה ימים (מהרגע שבו תקראו את הטור הזה), מחכה לה המשחק הכי חשוב בשנתיים האחרונות - הזדמנות לחזור ולתקוע יתד בשלב בתים אירופי.

הצהובים מגיעים אל הרגע החשוב הזה קצת כמו שמדינת ישראל מגיעה אל משבר הקורונה: בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון, עם לא מעט דברים לתקן ומעט זמן כדי לבצע.

אגב, בזמן שמכבי ת"א חרקה שיניים והזיעה מול בני יהודה, דינמו ברסט ניצחה 2:4 בליגה הבלארוסית. זה לא כדי להגיד שאין פערי רמות מסוימים, אבל חשוב לזכור: מכבי תל אביב, בהחלט, יכולה להיות מודחת נגד דינמו ברסט. ואין לה שום מקום לפתח שאננות מוגזמת.

המשבר הגיע בזמן הלא נכון. (אלן שיבר)
המשבר הגיע בזמן הלא נכון. (אלן שיבר)

2. אם אנחנו כבר בענייני שיפוט בדיעבד - לא קצת הגזמנו עם תחושת האפוקליפסה סביב אלישע לוי ובני יהודה? כשיוסי אבוקסיס עזב אותה לטובת הפועל באר שבע, היתה תחושה שהעסק הולך לצנוח. הנה הסינדרלה האהובה שייצר אבוקסיס ולקחה גביע, הולכת לחזור למימדים האמיתיים שלה. נכון, בני יהודה סיימה בפלייאוף התחתון את העונה שעברה, אבל אלישע לוי הוכיח שוב את הכוח שלו. אם היתה פעם "קללת מאמני הנבחרת", הרי שהיא פגה עם האיש הזה - שהגיע למועדון בתנאים לא פשוטים, עני יחסית, והצליח לייצר שם קבוצה תוססת, בריאה מאוד, שלא מפסיקה להעלות כשרונות לבוגרים ולייצר עתודות.

זה לא שבני יהודה שיחקה נהדר מול מכבי, אבל היא בעיקר שיחקה נכון - התגוננה רוב הזמן אבל התגוננה היטב, וניצלה היטב את החולשות שלה בקו האחורי כדי שוב ושוב לנסות ולעקוץ (וזה גם כמעט הלך לה) בעזרת התקפות מהירות. בעונה שעברה, בני יהודה היתה יוצאת ממשחק כזה עם הפסד כואב. אמש, היא יצאה משם עם נקודה שהיא כמו מענק קורונה: משהו שיש לה, אבל לא בטוח שיהיה להרבה אחרים.

אם בתקופת אבוקסיס אפשר היה לייחס את הבריאות של בני יהודה ליכולותיו של המאמן, אפשר לתת גם קרדיט למערכת - שמייצרת בבני יהודה בסיס טוב, שעליו מאמנים יכולים להסתמך - ולהגיע להרבה מעבר ממה שכולם חושבים. בינתיים, הם בפלייאוף עליון.

עובדים נכון בשכונת התקווה. (אלן שיבר)
עובדים נכון בשכונת התקווה. (אלן שיבר)

3. כשמכבי פ"ת ירדה ליגה, בסוף עונת 2011/12, האימג' הזכור ביותר מהירידה שלה היה "נאום המנגלים" של אבי לוזון. זה, אולי, היה השיא של מכבי פתח תקווה ה"רעה", זו שמזוהה עם כוחנות, עם התלהמות, עם כל מה שלא אהוב בכדורגל. שמונה שנים עברו, זו אותה מכבי פתח תקווה (עם אותם הבעלים), אבל הפרצוף שלה אחר: פחות המשפחה הלוחמת, ויותר החבורה הכובשת, שעל הדשא.

אם פעם השם הנרדף של מכבי פתח תקווה היה הבעלים שלה, הפעם היא הרבה יותר ליאל עבדה או תאי בריבו. במלאבס הבינו שהיתרון היחסי שלהם על היריבות בביצה הקרויה "מקומות 4-14 בליגת העל" היא מחלקת הנוער, והחליטה לנצל אותו עד תום. להשתמש במתכון שבעזרתו היא רשמה עונה מצוינת בשנה שעברה (עלייה מהלאומית + גמר גביע), ולהמשיך עם הקונספט הזה גם לליגה הבכירה ללא חשש. בינתיים, זה בהחלט משתלם לה.

עם כל הכבוד לספונסר של ליגת העל, הבורסה לניירות ערך, לי הולך ונדמה שהספונסר של ליגת העל צריכה להיות חברת "סווטש" - כי הכל בה זמני. המעמד של המאמן, העתיד של החלוץ המרכזי, המצב של הבעלים - ואפילו קיומה של הליגה כולה בימים טרופים אלה. כמה זמני? היה אמור להיות משחק אמש בין בני סכנין למכבי נתניה. ב-14:00 היה משחק, ב-18:00 כבר לא. ככה זמנית היא ליגת העל 2020/21.

ובתוך הזמניות הזאת שאופפת את כולם, הקונספט של בני יהודה, מכבי פ"ת וגם קרית שמונה (שהרשימה היום למרות שפספסה הזדמנות גדולה לנצח), אמור לתת בשורה אחרת: בשורה של יציבות, של שלד מקומי ביחד עם חיזוק נכון ומדוד, שיכולים להספיק בתוך הדלות הכללית. זה גם משהו שיישאר הרבה אחרי הסערה, המשונה והמטורפת, תעבור מעל כולנו. הרבה אחרי שהכל ייגמר, סוף סוף.

המכונה של הלוזונים. (דני מרון)
המכונה של הלוזונים. (דני מרון)

 

מעבר לתגובות