עם הלשון בחוץ: מצב הנבחרת לקראת סקוטלנד

פחות מחודשיים לפני גלאזגו, והמצב מדאיג: הרוש מרבה לספוג, הבלמים פצועים, דור פרץ נעלם, דאבור איבד מהכושר הרגיל וערן זהבי בעיצומה של אי ודאות. מה אמור אנדי הרצוג לעשות לקראת המשחק הכי חשוב של הנבחרת בעשור האחרון? ההצעה והסקרים בפנים

אבישי סלע
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

לראשונה מזה עשרים שנה, נבחרת ישראל תגיע הכי קרוב לאליפות אירופה. השחקנים של אנדי הרצוג יעלו על הדשא בהאמפדן פארק מול נבחרת סקוטלנד, בחצי גמר הפלייאוף על המקום ביורו 2020. תיאורטית, שוב נבחרת הכחול לבן תעמוד מרחק 180 דקות מהעפלה היסטורית לאליפות, שתיערך בקיץ הקרוב.

אבל לאנדי הרצוג יש בעיה אחרת: למעשה, רוב ההרכב שבו האמין ואיתו הלך, במידה רבה, לאורך כל קמפיין המוקדמות, הלך לאיבוד ואיבד מכושרו הרגיל. אז קצת לפני שהנבחרת תתאסף מחדש, ותאסוף את התקוות לקראת הנסיעה לגלאזגו, זמן לתמונת מצב: רוב ה-11 שפתחו במשחק השיא של הנבחרת בקמפיין, נגד אוסטריה בסמי עופר, שהסתיים בניצחון גדול של 2:4,  לא משחקים באופן קבוע, וחלקם אף נמצאים ללא קבוצה כלל.

שוער: אריאל הרוש. מי זוכר היום שבעת המשחק בסמי עופר, הוא עוד שיחק בהפועל באר שבע. מאז, עברה על הרוש תקופה לא פשוטה בה הוא התרחק מהמגרש, עד ששוחרר ועבר לשורותיה של ספרטה רוטרדם. גם בהולנד הקליטה של הרוש לא היתה קלה, אבל הוא דווקא תפס מקום של קבע בהרכב. עם זאת, הכושר שהוא מגיע איתו למשחק בסקוטלנד לא משהו, והוא הצליח לשמור על שער נקי רק פעם אחת בחמשת המשחקים האחרונים במסגרות המקומיות.

סובל מירידה מסוימת בכושר. הרוש (צילום: אלן שיבר)
סובל מירידה מסוימת בכושר. הרוש (צילום: אלן שיבר)

מגן ימני: אלי דסה. עוד שחקן שעבר מישראל להולנד, כשעזב את מכבי תל אביב לטובת ויטסה. עם זאת, הוא עדיין סובל מהפציעה, זכר למשחק הנבחרת האחרון בצפון מקדוניה. מאז, דסה לא שיחק אפילו פעם אחת במדי הקבוצה בצהוב-שחור, אבל במשחק האחרון נגד כרונינגן חזר לסגל. בכל מקרה, לדסה תהיה בעיה קשה לחזור ולשחק, בוודאי במשחק כל כך חשוב.

בלם: לואי טאהא. הרצוג האמין רבות בבלם של הפועל באר שבע, אבל גם הפעם הוא (ככל הנראה) ייאלץ להסתדר בלעדיו. טאהא עבר פציעה לא פשוטה, שאף גרמה לו לשיתוק בפנים, והוא נעדר במשך זמן רב ממשחקי קבוצתו. גם אם יחזור למשחק פעיל, ייקח לו זמן לחזור ליכולת שבזכותה רכש לעצמו מקום בהרכב הנבחרת.

בלם: אוראל דגני. בניגוד לאחרים, הבלם של הפועל ת"א דווקא שמר על מעמד, אבל הבעיה העיקרית במקרה שלו היא כושר המשחק והיכולת. הקבוצה שלו אמנם התייצבה הודות להגעתו של ניר קלינגר, אבל ההגנה עדיין חלשה, והיא השלישית בחולשתה בליגת העל, אחרי רעננה ונס ציונה שנמצאות מתחת לקו האדום (32 שערי חובה). כך שככל הנראה, הרצוג יחפש אופציות אחרות בעמדה זו.

בלם: שרן ייני. גם על שחקנה של מכבי תל אביב עבר הרבה. ארבעה חודשים אחרי המשחק מול אוסטריה, ייני נפצע מול בני יהודה ונעדר במשך תקופה ארוכה (שרק הלכה ונמשכה). גם כשכבר חזר לשחק במדי הצהובים, נגד הפועל אום אל פאחם בגביע, מכבי הפסידה - והוא נדחק לחלוטין אחורה בסגל, לטובתו של צמד הבלמים המוביל, איתן טיבי וז'איר אמאדור.

מגן שמאלי: עומרי בן הרוש. כזכור, גם מיקומו של בן הרוש באותו משחק הגיע בעיקר הודות לפציעה של טאלב טוואטחה (שגם הוא פצוע ולא משחק במדיה של לודוגורץ הבולגרית). אבל גם כשבוחנים את המגן, הרי שמעמדו נפגע ונחלש. מאז חודש נובמבר, יש לו רק שלוש הופעות בלוקרן, שמשחקת בליגה השנייה בבלגיה. ולא שמדובר בקבוצה בכושר נהדר; בתקופה הרלוונטית ללוקרן יש ניצחון בודד בליגה (מתוך תשעה משחקים), ונמצאת במקום האחרון בטבלה.

פצוע. אלי דסה (צילום: דני מרון)
פצוע. אלי דסה (צילום: דני מרון)
נמחק לחלוטין ע"י איביץ'. ייני (צילום: אלן שיבר)
נמחק לחלוטין ע"י איביץ'. ייני (צילום: אלן שיבר)

קשר אחורי: דור פרץ. גם במקרה שלו, ספק אם תבוא הישועה. במרץ 2019, פרץ היה בסוג של שיא; נחשב על ידי רבים לשחקן הכי חשוב של מכבי תל אביב, מנהיג הקישור שלה ומי שסימן עונת פריצה נהדרת בדרך לזכייה קלילה, בפער גדול, באליפות. אלא שהרבה מים בנהר עברו מאז: פרץ נפצע, כמנהגה של מכבי תל אביב זה הלך ונמשך, ומאז חודש אוקטובר הקשר לא רשם אפילו הופעה אחת במדי הקבוצה של ולדימיר איביץ'. פרץ מראה סימני חזרה לכושר (רק היום איביץ' הצהיר במסיבת עיתונאים כי הוא ישוב בקרוב), אבל קשה להגיד שהוא יחזור למה שהיה, ערב אותו משחק.

קשר אחורי: בירם כיאל. הוא נחשב לאחד השחקנים האהובים על אנדי הרצוג, אבל ספק אם יהיה זמין. כיאל רכש לעצמו מקום טוב בהרכב של נבחרת ישראל, אבל אותו הכניעה הפציעה: כיאל נפגע במפשעה, שם עבר ניתוח, הניסיון שלו לשחק נגד פולין לא עלה יפה והפציעה אף הוחמרה. בכל מקרה, מאז הוא כבר לא שיחק במדיה של צ'רלטון, ממנה שוחרר וחזר לקבוצת האם שלו ברייטון, בלא שראה דקת משחק אחת.

קשר מרכזי: ביברס נאתכו. אולי נקודת האור היחידה בקישור. קפטן הנבחרת דווקא משחק, יחסית באופן קבוע, במדיה של פרטיזן בלגרד הסרבית - ואף רשם במדיה מספר הופעות יפות בליגה האירופית, למשל. את המנייה הבטוחה של הרצוג הוא כנראה כנראה יממש, לפחות במשחק מול הסקוטים.

חלוץ: מואנס דאבור. החלוץ, שגם כבש באותו משחק, עבר רכבת הרים מאז מרץ הקודם. מאוחר יותר, הוא עבר לסביליה בהעברה יוקרתית; אבל מי שחשב שזו תהיה קפיצת המדרגה מרד בול זלצבורג האוסטרית, קיבל את ההפך והמאמן שלו, ז'ולן לופטגי, לא האמין בישראלי וכמעט ולא העניק לו דקות. מעמדו הידרדר עד כדי כך, שהוא חזר לכושר משחק רק לאחרונה, כאשר עבר להופנהיים והחל לקבל דקות משחק (ואפילו כבש צמד בגביע הגרמני נגד באיירן מינכן באליאנץ ארנה). גם דאבור יגיע לא ממש בשיאו לפלייאוף.

חלוץ: ערן זהבי. השחקן הכי חשוב הוא גם סימן השאלה הגדול ביותר. הליגה הסינית, בה שיחק החלוץ במדיה של גוואנגז'ו R&F, נמצאת בפגרה וספק אם תחזור ממנה, בשל וירוס הקורונה. כרגע, עצם פתיחת העונה עומדת בספק גדול בשל המגפה, והישראלי שומר על כושר דרך אימונים במכבי תל אביב אבל כבר הרבה זמן לא משחק. עד שימצא תחנה חדשה, או יימצא פיתרון שכרגע לא נראה באופק בסין, ספק אם זהבי יבוא בכושרו הרגיל למשחק הכי חשוב של נבחרת ישראל בעשרים השנה האחרונות.

הפציעה עצרה את הפריצה. דור פרץ (צילום: אלן שיבר)
הפציעה עצרה את הפריצה. דור פרץ (צילום: אלן שיבר)
השחקן הכי חשוב, סימן השאלה הכי גדול. זהבי (צילום: אלן שיבר)
השחקן הכי חשוב, סימן השאלה הכי גדול. זהבי (צילום: אלן שיבר)

הרצוג, אם כן, צריך לנקות את הלוח - ולהתחיל (כמעט) מחדש. איך הוא אמור לעלות לכזו התמודדות? הנה הצעה ל-11 אלטרנטיביים, שאיתם הרצוג עשוי לפתוח במשחק הגדול:

בשער, בשל הכושר היחסית לא טוב, לדעתי יהיה שווה לפתוח עם אופיר מרציאנו. שוערה של היברניאן קיבל את האמון במשחקים האחרונים, וגם מתפקד טוב יותר בשער של הקבוצה הסקוטית (גם ההיכרות שלו עם הכדורגל המקומי בוודאי תהווה עדיפות).

בעמדת המגן הימני, מאחר ודסה אינו בכושר (ואין אופציות אחרות), שווה להמר דווקא על אוראל דגני שמכיר את העמדה (ואולי אף מעדיף אותה על עמדת הבלם, בה הוא בד"כ משחק). בעמדות הבלמים אפשר יהיה להכניס את איתן טיבי (שמהווה בסיס להגנה הטובה בליגה, של מכבי תל אביב), ניר ביטון (עוד שחקן שמכיר היטב את סקוטלנד) וחאתם עבד אלחמיד, שני שחקנים שיחזרו לכושר בוודאי לקראת המשחק, ובעמדת המגן השמאלי להמר על סאן מנחם, שמפגין יכולת טובה במדיה של מכבי חיפה.

בקישור, בהיעדרן של אלטרנטיבות, לדעתי כדאי ללכת עם ההצלחות בליגה. דן גלזר ויובל אשכנזי, שני שחקנים שמפגינים יכולת נהדרת בליגה, יותר מראויים למקום בקישור האחורי של הנבחרת, כשקדימה צריך ללכת עם הקפטן, ולתת לביברס נאתכו את היכולת להמשיך ולהנהיג את הנבחרת מהקישור. בחוד, קיימת שאלה גדולה: דאבור בהחלט נמצא בכושר חיובי, ועד המשחק צפוי לקבל עוד דקות במדי הופנהיים. ערן זהבי? תלוי מאוד בכושרו. אבל גם אם לא ישחק באופן תדיר, הוא שחקן ההכרעה הטוב ביותר שיש לנבחרת ישראל.

זו ההצעה שלי: אופיר מרציאנו; אוראל דגני, איתן טיבי, ניר ביטון, חאתם עבד אלחמיד, סאן מנחם; דן גלזר, יובל אשכנזי, ביברס נאתכו; מואנס דאבור, ערן זהבי. מסכימים? לא מסכימים? הצביעו בסקר!

מעבר לתגובות