להוריד את הקוף: כוכבי 14' מייעצים לנתניה

מכבי נתניה כבר נגעה בגביע לפני חמש שנים, אבל זה נגמר בשברון לב. כוכבי הגמר ההוא משחזרים את טראומה (ערן לוי: "עד היום לא התאוששתי"), נזכרים בסיפורים סביב אותו משחק ("פרץ הביא מסיכות של צבי הנינג'ה") וממליצים: כך לא תחזרו על הטעויות שלנו

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

אם אתה אוהד נתניה, ועדיין לא חגגת 41, עדיין לא ראית, לפחות לא בשידור חי, את הקבוצה שלך מניפה גביע. הזכייה ב-1978 הייתה האחרונה של היהלומים, ומאז האוהדים מחכים. הקבוצה הייתה יכולה לעצור את הספירה לפני חמש שנים, אבל זה נגמר בהפסד כואב להפועל קרית שמונה, כזה שהשאיר צלקת אצל השחקנים שהיו שם. זה הסיפור של אותו גמר.

אצטדיון רמת גן היה מלא ב-22 אלף אוהדי מכבי נתניה, שעלתה כמה חודשים קודם לכן לליגת העל. ערן לוי, עומר פרץ, לארי קאיודה, אוהד לויטה, טובארנו פינאס, עידו לוי, רן רול ועידן שריקי הובילו את הקבוצה של יוסי מזרחי להצלחה בלתי רגילה גם בגביע. ניצחון של היהלומים על מכבי פ"ת ושל ק"ש וברק בכר על הפועל ב"ש בחצי הגמר הוביל לגמר שלא התעלה לרמה גבוהה.

90 הדקות הסתיימו בתיקו 0:0. עוד לפני כן, מכבי נתניה פספסה הזדמנות אדירה לעלות ליתרון מרגלי לארי קאיודה כשנותרו שתי דקות לסיום המחצית הראשונה, אבל החלוץ התחכם וניסה להקפיץ מעל גיא חיימוב. שבע דקות בתוך המחצית הראשונה של ההארכה, אחמד עאבד קיבל כדור מרועי קהת, הסתובב ובעט פנימה. "הגיע הזמן שמכבי נתניה תוריד כבר את הקוף מהגב. קוף של 41 שנה. קוף שלפני חמש שנים ניסינו להוריד ולא הצלחנו. זה היה הפסד מרגיז", אמר היום מי שהיה הכוכב של מכבי נתניה באותה תקופה, ערן לוי. ערוץ הספורט הפגיש את לוי, שריקי, רול ופרץ כדי לדבר על אחד הרגעים הכי עצובים בקריירה שלהם.

אוהדי נתניה. רובם לא ראו הנפת גביע (אלן שיבר)
אוהדי נתניה. רובם לא ראו הנפת גביע (אלן שיבר)
ערן לוי. לא התאושש (אלן שיבר)
ערן לוי. לא התאושש (אלן שיבר)

עם כל הכבוד ליכולת, לניסיון ולאופי הגביע זה משהו אחר. הגיבורים שהעלו את נתניה לליגת העל הפכו בין רגע אחד לגיבורים טראגיים. "הגענו לגמר עם ביטחון כי עלינו ליגה בפער של 20 נקודת מהמקום השני והדחנו קבוצות מליגת העל בדרך לשם", נזכר עומר פרץ, "ידענו שק"ש קבוצה מצוינת, עם מאמן ענק כמו ברק בכר, אבל האווירה מסביב והקהל, שנתן לנו הרגשה של בית מהרגע הראשון, הביאו לכך שכל יתרון שהיה להם התקזז לפני שריקת הפתיחה. גם המשחק התפתח בדיוק כמו שרצינו. הם היו טובים יותר, אבל היתה תחושה שהולכים לפנדלים. עד שהגיע עאבד".

"בליגת האלופות קרו לאחרונה דברים לא הגיוניים, אז הכל יכול להיות"
"עד היום לא התאוששתי", אומר לוי, "בשריקת הסיום בכיתי כמו ילד קטן. זה משהו שלא נתפס. לוקח כמה ימים לצאת מזה ולהתאושש. עשינו עונה חלומית, אבל היא הייתה יכולה להיות עונה היסטורית. בלתי רגילה". עידן שריקי: "מפברואר התעסקנו רק בגביע כי בסוף ינואר כבר סיימנו את הליגה. ניצחנו את רמה"ש בלי למצמץ ואז באה מכבי פ"ת. ואני וקאיודה כבשנו כדי להעפיל לגמר. לא אשכח שיוסי מזרחי הקרין סרטון של רגעים יפים שלנו ואמר: "יושבים פה שריקי, ערן, פרץ, קאיודה ואנחנו צריכים לפחד מאחמד עאבד? הם צריכים לדעת מול מי הם משחקים". מילים שנתנו לנו מוטיבציה לבוא עוד יותר בטירוף".

כמו תמיד, עומר פרץ גנב את ההצגה. גם היום, כמאמן של הכח עמידר ר"ג מליגה א', הוא משתמש לא פעם בטריקים כדי להוריד את הלחץ. לפני הגמר, פרץ הביא שתי מסיכות של צבי נינג'ה וכל שחקן הצטלם בתורו איתם. "עומר פרץ והשטויות שלו", אומר שריקי, "זה היה מגניב. היו שחקנים בלחץ והוא פעל להרגעת הרוחות. עשה חיקויים של חיות, אמר לערן לוי כל רגע "מה אתה בלחץ? כולה משחק כדורגל. הכל בסדר אני שומר עליך"".

"עומר פרץ והשטויות שלו". שחקני נתניה עם מסיכת צבי הנינג'ה
"עומר פרץ והשטויות שלו". שחקני נתניה עם מסיכת צבי הנינג'ה

שריקת הסיום של מנשה משיח שלחה 22 אלף אוהדים צהובים הביתה עצובים ואת שחקני נתניה לבכות על הדשא. "היתה תחושה של מתי עוד ייצא לנו להגיע לגמר גביע? והכי כואב זה ששלחנו 22 אלף איש הביתה בלי גביע. היתה התגייסות אדירה בעיר. ידענו שעשינו עונה גדולה כי עלינו ליגה, אבל נשאר כתם קטן", אומר פרץ ולוי המשיך באותו קו: "אחרי ההפסד היתה תחושה של ריקנות. הקהל היה צמא לתואר כל כך הרבה זמן ואכזבנו אותו. לי כאב אישית, קודם כל בגלל הקהל. נתניה הייתה הבית שלי. כשזכיתי בתארים בעבר, הייתי נספח, ולא כמו כאן. לכן היה לי חשוב להביא את הגביע".

רן רול, הצעיר בחבורה, זוכר את ההגעה לאצטדיון ר"ג כאילו זה קרה אתמול: "הגענו עם האוטובוס מכפר המכביה למגרש וראינו אלפי אוהדים שלנו. כל האצטדיון היה צבוע בצהוב. הרעש הגיע עד לתוך חדר ההלבשה. הרגשנו שזה שלנו. בסיום הייתה תחושת החמצה. לא הצלחנו לישון כמה ימים אחר כך. המחשבת רצו. הגענו כל כך קרוב ולא זכינו להניף את הגביע. בדרך הביתה ראינו אוהדים בוכים. זה גמר אותנו".

לקראת המשחק הקרוב מול בני יהודה, שחקני העבר של הקבוצה מקווים לסיום אחר. אף אחד מהם לא הוזמן למשחק הגמר, אבל הלב תמיד יישאר עם הצהובים שחורים. "יהיה משחק לא פשוט כי בני יהודה, כמו נתניה, היא גם קבוצה מחוברת ומאומנת. קשה לתת טיפ, אבל להסתכל על הקהל לפני השריקה ולתת הכל בשבילם. זה משהו שהייתי אומר לשחקנים", אומר ערן לוי, "השחקנים צריכים לדעת שיש להם את השחקן הכי טוב על המגרש וזה הקהל, שידחוף אותם בלי הפסקה. לצערי, מאותו גמר אני זוכר שגם אני וגם האחרים לא היינו במשחק. התרגשנו. זו פעם ראשונה עבור רוב השחקנים שהם במעמד כזה, אז שינסו לא להתרגש יותר מדי. יש צ'אנס וזה משחק אחד. בליגת האלופות קרו לאחרונה דברים לא הגיוניים, אז הכל יכול להיות".

עומר פרץ: "נתניה קבוצה יותר מלהיבה ואטרקטיבית, אבל יוסי אבוקסיס עושה עונה אדירה. היכולת של כל קבוצה שבאה לשחק נגדו מתקזזת, בגלל המשמעת הטקטית והעובדה שבני יהודה יודעת את המגבלות שלה ומחפה עליהם". עידן שריקי: "הכל תלוי בבצ'יראי או בצ'יבוטה. היכולת האישית שלהם תכריע. מי שינצל טעות אחת של היריבה, יסיים את המשחק הזה. לפני המשחק אז צילמנו תמונה קבוצתית וחייכנו. הבטחנו שנחייך גם אחרי הגמר, אבל הלוואי וזה יקרה איתם עכשיו". רן רול סיכם: "משחק שיוויוני. שתי הקבוצות הוכיחו שהן מצוינות. הלב עם נתניה. הגיע הזמן שיצליחו לתקן את העוול שנגרם לנו ולהם בגמר האחרון".

הפעם נתניה תהיה בצד המנצח? (אלן שיבר)
הפעם נתניה תהיה בצד המנצח? (אלן שיבר)
הוסף תגובה