שלום ותודה: הנבחרת חייבת להיבנות מחדש

אחרי סערת זהבי ועוד קמפיין כושל, הגיע הזמן לבנות מחדש. לא עוד שחקנים ש"עושים טובה" לנבחרת ישראל, אלא רק כאלו שרעבים ובאמת רוצים להיות כאן ומאמן זר בלבד, דמות מקצועית נטולת אינטרסים. וגם: כך אלישע לוי פגע במנור סולומון. משה פרימו מנתח

משה פרימו
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

אחרי שבוע סוער, שסיפק את כל הידיעות השליליות על נבחרת ישראל, ידיעות שמספיקות לכמה שנים טובות, צריך עכשיו לעשות מעשה קיצוני, כזה שיחזיר קודם כל את הנבחרת לעם - לשחרר את כולם ללא יוצא מהכלל. הכל חדש חדש. בלי פוליטיקות, בלי אינטרסים, בלי היעלבויות, רק שיפסיקו ללעוג לנבחרת ישראל שהייתה כל כך אהובה במדינה והיום הפכה ללעג. אין יותר טוב משבוע כזה, אחרי המשחק נגד איטליה ולפני המשחקים נגד ליכטנשטיין וספרד שלא קובעים כלום.

ערן זהבי פרש, יוסי בניון הגיע להופעתו ה- 100 וטל בל חיים הבלם הגשים חלום, להיות הקפטן. תודה רבה לכולם מכל הלב. לשחקנים, למאמן, אבל הגיע הזמן להתחיל הכל מאפס. ערן זהבי אמר ש"40 שנה לא הגענו לכלום (אגב זה 47 שנים) וגם עוד 40 שנה לא נגיע", הוא צודק, אבל לא בגלל קבוצת אנשים בקהל שקיללה אותו ושרקה לו בוז, אלא בגלל שאין לנו שחקנים ברמה, או יותר נכון לומר, שאלה שהוזמנו בשנים האחרונות, נתנו לנו תחושה שהם עושים לנו טובה שהם מוזמנים ומשחקים.

הקמפיין האחרון של אלישע לוי הוא מהכושלים ביותר שידעה הנבחרת מאז ומעולם. הלכנו אחורה בכל ההיבטים, עבירות משמעת, השעיות, פרצופים, היעלבויות, שחקנים עושים כרצונם, שחקנים שלא מכבדים את המאמן, שחקנים שלא מכבדים את הכחול לבן שהם לובשים, קפטן שעושה מעשה שלא היה מעולם, מאמן מנותק, אין תוצאות, אין שום התקדמות, והכי הכי חמור, אין כמעט אוהדים לנבחרת ישראל.

הגיע הזמן להתחיל מאפס. בניון (אלן שיבר)
הגיע הזמן להתחיל מאפס. בניון (אלן שיבר)
מהקמפיינים הכושלים של הנבחרת. אלישע לוי (אלן שיבר)
מהקמפיינים הכושלים של הנבחרת. אלישע לוי (אלן שיבר)

אנחנו רואים משחקים בינלאומיים עם קהלים מדהימים שדוחפים את הנבחרת שלהם 90 דקות. הם מרגישים שליחות, כאילו הם נלחמים למען המדינה שלהם שלא תיפול. היום, כל אוהד כדורגל באשר הוא, אוהד קודם כל את קבוצתו, זה לא היה בעבר. לשמוע את המאמן אלישע לוי והוותיקים יוסי בניון וטל בן חיים, שאומרים אחרי איטליה  "חשבו שנתפרק, החזרנו את הכבוד", באמירות האלה הם החזירו אותנו 30 שנים אחורה. ישראל עם 3 ניצחונות ו-6 הפסדים, הכישלון עצום ומדברים על החזרת הכבוד. לא יאמן.

תודה רבה לכולכם, שלום ולא להתראות.

לא אכנס כאן עכשיו למה צריך לעשות. זאת עבודה מגיל צעיר, שמדברים עליה שנים רבות ולא עושים כלום. אין קיצורי דרך לאף שחקן שאמור להגיע לנבחרת הלאומית. לכן המאמן הבא חייב להיות מאמן זר, אף לא ישראלי, כי ישראלים פוחדים מהצל של עצמם בנבחרת, לא עומדים בלחץ של הקהל ובמיוחד של התקשורת. רוב המאמנים מזמינים שחקנים לסגל לפי פוליטיקה וקשרים, חוששים לאבד מקום עבודה בעתיד וחוטאים לעבודתם. כשמדובר בנבחרת ישראל אין על כך מחילה.

יקום שחקן אחד של הנבחרת, לא רק בקמפיין האחרון, אלא בשנים האחרונות שיכול לומר על משחק כלשהו שהוא היה מצוין, סחב את הנבחרת להישג. אין כזה. יחד עם זאת, בפרצופים והיעלבויות הם ממש טובים. שחקן נבחרת, שעושה פרצוף שהוא לא בהרכב, או חמור מכך, יוצא נגד החלטת מאמן בתקשורת, בעצם מעמיד את עצמו מעל הנבחרת, כאילו הוא טוב מאחרים. מי אתם בכלל? אף אחד מכם לא יצייץ מול מאמנו בקבוצה. בנבחרת, ראיתם באלישע לוי "חלש" או "בחור טוב" כמו הסיפור על האריה שהזדקן ונחלש וכל החיות החלו ללעוג לו, ועשיתם לו פוזות, דיברתם עליו מאחורי הגב. לא להאמין, כאילו אסנסיו ואיסקו בספרד. 

הכישלון עצום ומדברים על החזרת הכבוד (אלן שיבר)
הכישלון עצום ומדברים על החזרת הכבוד (אלן שיבר)
הדיבורים היה בעיקר מחוץ למגרש (אלן שיבר)
הדיבורים היה בעיקר מחוץ למגרש (אלן שיבר)

די נמאס, הכל חדש. רק מאמן זר! לא פחדן, לא סופר תקשורת, אמיתי למקצוע, מחוייב להצלחת הנבחרת ואין לו "כוכבים". אין לו על הראש שחקנים שרוצים להוסיף לעצמם הופעות לנבחרת ולא מקשיב לאף סוכן ולא לראשי קבוצות. כל מה שאף מאמן ישראלי לא יכול, רק זר עם עמוד שדרה, אחד כזה שנותן תחושה שהוא לא סופר אף אחד. מן פאולו סוזה כזה. ואל תגידו שמאמן זר הוא מאמן יקר, כי הזול תמיד בסופו של דבר הופך ליותר יקר. כל מאמן ישראלי שייבחר ולא חשוב אם זה ברק בכר, רוני לוי או יוסי אבוקסיס, ייכנסו לרשימה של מאמנים שהנבחרת הייתה עבורם "בית קברות".

הכוכבים הגדולים היום בנבחרות הגדולות בעולם הם שחקנים צעירים. תראו את המהפכות בצרפת, אנגליה וספרד. הילדים "גדולים", לא חושבים אחורה רק קדימה. אז נכון שאין בישראל שחקנים ברמות האלה, שחקנים שיככבו במונדיאל הקרוב, אבל גם שם התחילו במשהו. אצלנו כלום ושום דבר. כשאני מציין שאין קיצורי דרך, אני מתכוון שאלישע לוי, רצה להיות נחמד, שיגידו עליו שהזמין ילד בן כמעט 18, מנור סלומון, אבל הוא גרם נזק גם לילד וגם לנבחרת הצעירה, שהיא עוד יכולה להגיע להישגים. לקח את סלומון, לא נתן לו דקה ומנע ממנו 180 דקות עם הנבחרת הצעירה. שום מחשבה תחילה, החלטה אומללה.

לסיום, משהו על ערן זהבי שהחליט לפרוש מהנבחרת לאחר תקרית הסרט. רבות נאמר ונכתב על הסיפור הזה. לדעתי זהבי לא אהב איך שהנבחרת משחקת, כך בתקופת אלי גוטמן ועכשיו אצל אלישע לוי. היה קשה לו לעכל, שבמכבי ת"א ובסין הוא מבקיע בצרורות, כמעט מתי שבא לו. בנבחרת זה לא הלך, לא הצליח להבקיע, לא הצליח לסחוב את הנבחרת להצלחות והוא התפוצץ מזה מדי משחק ומשחק. ברגע שגם אוהדים החלו לשרוק לו בוז ולקלל אותו זה הטריף את דעתו והוא עשה מה שעשה. ההתאחדות צדקה בהחלטה להשעות אותו וזהבי צדק שהחליט לפרוש. יחד עם זאת, יש עוד קמפיין שבו יהיה מאמן חדש, אווירה חדשה, ועם מחשבה שאולי אפשר יהיה בפעם הבאה לנסות להגיע ליורו 2020. זה שוב יטריף אותו והדרך חזרה לנבחרת תהיה קצרה.

הוא עוד ישוב. זהבי (אלן שיבר)
הוא עוד ישוב. זהבי (אלן שיבר)
מעבר לתגובות