הפנינה מעיר הנמל: הכירו את פנתרות אשדוד

צפו בכתבה על פרויקט "משחק קבוצתי", והפעם: מועדון הנשים. בשיתוף הטוטו

מערכת אתר ערוץ הספורט
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

יוזמה מבורכת. בשיחה עם ערוץ הספורט, מריי גוואנגול, מנהלת מחלקת הנוער ומאמנת קבוצת ילדות א', סיפרה על הפרויקט המיוחד של פנתרות אשדוד ועל שיתוף הפעולה עם "משחק קבוצתי", בשיתוף הטוטו:

"מועדון הכדורגל פנתרות אשדוד הוא מועדון ייחודי הכולל קבוצות נשים בלבד והיחידי בעיר אשדוד. המועדון מתחיל את עונתו הרביעית בבוגרות ואת העונה השלישית עם מחלקת הנוער שמכילה קבוצת נערות א', ילדות א', ילדות ב' וטרומיות. 

מחלקת הנוער מורכבת ממגוון קשת הדמוגרפיה, ילידות הארץ, עולות חדשות, שומרות מסורת, בנות העדה האתיופית וילדות מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

בעיניי המועדון מסמל מקום עבור בנות העיר אשדוד וסביבתה שמגיעות לפחות 3 פעמים למגרש ושם מתגבשות למשפחה אחת גדולה. אנחנו יוצרים בית קהילתי דרך הקשרים שנוצרים בין הקבוצות, הבוגרות שמגיעות להיות חונכות של הצעירות יותר, מתקיימים יותר מפגשים בין הקבוצות והן מתאחדות לקהילה אחת חזקה.

בתחילת המלחמה ניהלנו שגרת ספורט דרך שיחות זום קבוצתיות ושיח על בסיס יום-יומי, היינו עושות להן אימון כדורגל דרך הזום ושיתפנו אחת את השנייה בתחושות ובגעגוע לכדורגל, לחברות ולביחד. כשהמצב קצת נרגע ערכנו אימונים בחצר הבית של יו"ר המועדון ועשינו מעגלי חברה ושיח משותף, האור שהיה על פניהן כשהן ראו אחת את השנייה היה שווה כל רגע ורגע. זה נשמע קל, אבל זה היה קשה וכמעט בלתי אפשרי לערוך אימון כדורגל דרך הזום - אבל צלחנו את זה, לגמרי אפשר להגיד שצלחנו את זה.

הערכים שמועברים לשחקניות באמצעות הפרוייקט המדהים הזה הם רבים. נתחיל מהסדנאות, כל הקבוצות כבר עברו סדנה אחת עם אלינה המלווה שלנו מטעם התוכנית, חלקן כבר עברו שתיים. השיח הפתוח והחופשי, הדרך להתבטאות באופן גלוי במהלך הסדנה, דברים שאני או מאמנים אחרים לא שמענו לפני, מושמעים עכשיו. קשיים שנתקלנו בהם ובעזרת הסדנה ואלינה הופכים לקלים יותר לפיתרון. שיתוף הפעולה, החיבור בין שחקניות שלפני כן לא היה, הכבוד בין השחקניות לעצמן ולמי שעומד מולן, קבלת האחר ועוד הרבה דברים שאפשר לומר, הפרויקט הזה מבורך.

בזכות הפרויקט התחברנו לביה"ס בעיר לילדים עם צרכים מיוחדים שם העברנו להם יום כיף עם תחנות כדורגל, כשהשחקניות העבירו את כל הפעילות. לסיום, פינקנו עם ארטיקים - מה שכל ילד אוהב. הקשר בין המועדון לביה"ס נשמר ואנו שואפות לעוד שיתופי פעולה כאלה, חשוב לציין שמעבר להווי, הבנות זוכות לערך מוסף משמעותי בכל מה שקשור לקבלת השונה, בדגש על האוכלוסיות המיוחדות. 

החשיבות בשילוב הקהילה והמועדון בונות את האדם ולא רק את השחקנית. הכלים והערכים שהבנות שואבות מהממשק עם הקהילות השונות מביאות בסופו של דבר לתוצאות על המגרש עצמו, למסגרת הבית ספרית ואף לביתן, הן בפן החברתי והן בפן האישי.

הבנות מסגלות לעצמן אמפתיה, אחריות אישית, בגרות לאור הקהילות השונות איתן הן באות במגע.  כמובן שבהמשך יהיו סדנאות גם עם הורי השחקניות ששמעו על הפרויקט לראשונה באירוע הפתיחה ונדהמו שהמועדון הקטן והמיוחד שלנו מכניס ומקבל את כל המעטפת העצומה שלא בהכרח קיימת בכל מועדון שמסייע לשחקניות ואף להורים.

המסר המרכזי שלי הוא שזה נשמע קשה ונראה קשה, אבל זה שווה את מה שיגיע אחר כך. לדעתי כל מועדון צריך את הכלים שניתנים בפרויקט שלנו.

אני אסיים במשפט שמלווה את המועדון: 'אנחנו לא אומרים שזה הולך להיות קל, אנחנו אומרים שזה הולך להיות שווה את זה'".