שוויצריה הגדולה: המרעננת הרשמית של היורו

ערב תחילת היורו היתה אדישות רבה בקרב הקהל השוויצרי. הנבחרת הלאומית הגיעה לגרמניה תחת הרושם הנורא שעשתה במוקדמות, לאחר שסיימה שניה בבית הישראלי. זה לא סוד שהיתה אווירה עכורה בין המאמן מוראט יאקין למספר שחקנים, אך לפתע פתאום הופיעה נבחרת אחרת לגמרי לטורניר. הלכלוכית של המוקדמות הפכה לסינדרלה של היורו עם ניצחון 0:2 על איטליה בשמינית הגמר בברלין והשגת הכרטיס ל-8 הגדולות. עכשיו אף אחד לא מדבר על שוויצריה הקטנה, על המשבר שהתעורר אחרי התבוסה לפורטוגל במונדיאל, אלא על הרצון להביס את אנגליה ולהשלים טורניר היסטורי.

"ההופעה מול איטליה היתה כל כך מרשימה, דומיננטית ומלאת בגרות, שמראה שהנבחרת הזו לא מפחדת משום דבר", נכתב בנויקרכן צורכר צייטונג, "ועכשיו עם עוד ניצחון אחד כבר אפשר להגדיר את השחקנים והמאמן יאקין כגדולים בכל הזמנים של שווייץ". התקשורת השוויצרית היחסית מאופק בימים כתיקונם נמצאת באופוריה כמו כל המדינה. כזכור, דור הזהב הנוכחי של שווייץ, שהחל את הפריצה שלו בזכיה בגביע העולם עד גיל 17 ב-2009, עדיין לא טעם אפילו פעם אחת את הטעם של עליה לחצי גמר טורניר גדול. כעת רק אנגליה והשחקנים של גארת סאותגייט עומדים בדרכם.

אז איך השתנתה המנגינה בחודשים האחרונים? הסבר אפשרי אחד הוא השכנת השלום במחנה השוויצרי. כאמור אחרי התבוסה 6:1 לפורטוגל וההדחה משמינית גמר המונדיאל, מוראט יאקין נכנס לעימות עם מספר שחקנים ביניהם האריס ספרוביץ' שכבר לא בנבחרת וניקו אלבדי שאינו מקבל צ'אנס ביורו. לשיא הגיעה המתיחות אחרי ה-2:2 מול קוסובו במוקדמות היורו. הקפטן גרניט ג'אקה שלא אהב את הטקטיקה יצא נגד המאמן בתקשורת ובין השניים נוצר חתול שחור. שוויץ ניצחה רק משחק אחד מששת המשחקים האחרונים בבית הישראלי (כולל 1:1 מול הנבחרת של אלון חזן) וגירדה עליה לא מרשימה בעליל לטורניר.

"ליאקין יש נטיה ללכת נגד הכוכבים שלו", סיפר לי העיתונאי פלוריאן רז מהעיתון טאגס אנצייגר, "הוא התעמת עם אלכסנדר פריי בבאזל, ארטיום דיוזבה בספרטק מוסקבה ואפילו סיפסל את אחיו הקאן יאקין בלוצרן. הוא תמיד חייב להראות שהוא הבוס. בהתאחדות זיהו את הבעיה עם ג'אקה וביקשו מיאקין ללכת ולדבר איתו. השניים שוחחו ארוכות, גם על כדורגל וגם על החיים, ובסופו של דבר ניקו את כל הרעלים לפני תחילת הטורניר. שאקה הוא המנהיג של הנבחרת מחוץ למגרש ועל המגרש ועם יישור ההדורים חזרה האנרגיה החיובית לנבחרת. זה היה מהלך הכרחי להצלחה". 

בזמן שהיו קולות לפטר את יאקין, בהתאחדות גיבו את המאמן וצירפו לבקשתו את העוזר שהיה לו בלוצרן, ג'יורג'יו קונטיני. מעבר לעובדה ששחקן העבר מדבר שמונה שפות (!) ומבין את הדיאלקטים והשונות בין השחקנים הרבים שמגיעים מקנטונים ורקעים שונים לגמרי, ליאקין היה סוף סוף יד מכוונת, אוזן קשבת ומישהו שהוא יוכל לדבר איתו על טקטיקה. "אנחנו מבינים אחד את השני בצורה מושלמת", סיפר יאקין לא מזמן על מערכת היחסים עם קונטיני. לצוות שמוביל את שווייץ ביורו נוספו גם אנליסטים שמנתחים כל שחקן ושחקן לעומק, לפני שהוא מגיע לנבחרת. דן אנדוני למשל אינו נחשב לסקורר או מבשל בולט, אבל היכולות הפיזיות שזוהו אצל אנשי הדאטה, התאימו מאוד ליאקין וקונטיני, שנתנו לו את הצ'אנס, וקיבלו תוצרת.

השניים גיבשו אסטרטגיה חדשה ושינו את המערך של הנבחרת לשלושה בלמים במשחקי הידידות האחרונים לפני הטורניר. ההופעות מול אירלנד (0:1) ואוסטריה (1:1) בתחילת יוני, לא היו מדהימות, אבל שווייץ סוף סוף הרגישה בטוחה בחלק האחורי. "מאז ההגעה של קונטיני, כולם בשוויץ מדברים על השיפור באימונים ובמשחקים בנוסף לאווירה החיובית", הוסיף רז, "ייצוב ההגנה בראשות מנואל אקנז'י הוא הבסיס המקצועי להצלחה ביורו, כאשר ריקרדו רודריגס מתופקד כבלם שמאלי שמגלה אחריות ואגרסיביות".