המשחק אתמול (רביעי), בין פורטוגל לגאורגיה, לא שינה שום דבר לנבחרת של רוברטו מרטינס, והיא אכן הפסידה 2:0, מה שלא מנע ממנה לסיים במקום הראשון ולקבל את סלובניה בשמינית הגמר. אבל בבוקר שאחרי, מי שתופס את הכותרות, שוב, הוא כריסטיאנו רונאלדו, וגם הפעם אלה כותרות שליליות.
כשהוא נושק כמעט לגיל 40, רונאלדו נראה מתוסכל מאי פעם. אחרי המונדיאל החלש שלו בקטאר, רבים הטיל ספק בכך שישחק ביורו, אבל השחקן שעליו נכתב המונח "בלתי נגמר", הוא לא רק חלק מהסגל של רוברטו מרטינס, אלא שחקן שפותח בהרכב בכל משחק, וכשרונאלדו על דשא, הוא הכוכב הגדול בו כולם מתרכזים. הבעיה? הציפיות אולי תואמות את הימים הגדולים, אבל היכולת, ממש לא.
ב'אתלטיק' ניתחו את שלב הבתים של הפנומן וכתבו: "זה פשוט לא הולך לו בקלות יותר, ומה שאנחנו רואים ממנו זה בעיקר תסכול. הוא כועס. על השופטים, על עצמו, אולי על הזמן עצמו שנותן את אותותיו. הוא יכול היה לנוח אתמול, אבל הוא לא רוצה לנוח. בשבילו, כל משחק הוא עוד הזדמנות לכבוש ועוד הזדמנות להגדיל את השיאים שלו בכדורגל הבינלאומי, שיאים שעשויים להישאר איתנו במשך דורות".
רונאלדו בעט עד כה 12 פעמים לשער, יותר מכל שחקן אחר. הוא טרם מצא את הרשת. זה לא רק חוסר מזל, איכות המצבים הייתה נמוכה, והתסכול של הפורטוגלי בא לידי ביטוי בכל מהלך, בתנועות הידיים לשופט, ובבעיטה בבקבוק ברגע שירד לספסל. עבור CR7, זה המשחק השביעי ללא שער בטורניר גדול, כולל המונדיאל הקודם.
10 השערים האחרונים של רונאלדו בנבחרת הגיעו נגד ליכטנשטיין, לוקסמבורג, איסלנד, סלובניה ובוסניה-הרצגובינה. האם זה שם באור אחר את השיא הבלתי נתפס של 130 שערים ב-210 הופעות? כמובן שלא, זה חלק מהכדורגל הבינלאומי, והרעב של הפורטוגלי לשחק בכל משחק הוא משהו שאין לו אח ורע בכדורגל, אולי בספורט המקצועני בכלל, אבל כשהוא בן 39, ב'אתלטיק' תוהים: "האם הוא עדיין יכול לעשות את זה בבמות הכי גדולות?"
ביום שני, רונאלדו ופורטוגל יפגשו את סלובניה בשמינית הגמר. על פניו, יריבה נוחה, אבל כבר למדנו שביורו הזה אין דבר כזה יריבות נוחות. ברבע הגמר, אם וכאשר, תחכה להן בלגיה או צרפת. אם מסתכלים רחוק יותר, בחצי הגמר כבר עשויות לחכות שם גרמניה או ספרד, שתי הנבחרות הטובות ביותר בטורניר עד כה. בטורניר הגדול ה-11 שלו, זאת הפעם הראשונה שרונאלדו לא כובש בטורניר גדול בשלב הבתים. אולי הרגע שלו עוד יגיע, אבל לפחות עכשיו, אין ספק שהאור הגדול של רונאלדו שזהר במשך שני עשורים, מתחיל להיות מעומעם.