לניר חשפה: הדמיון המודרך שעזר לזכות בכסף

שבע מדליות אולימפיות בפריז, הישג שיהיה לא פשוט בכלל לשחזר וכמובן שתמיד נזכור את המדליה הראשונה. ענבר לניר, עשתה את המצופה ממנה, זכתה במדליית הכסף וריגשה מדינה שלמה. הערב (ראשון) היא דיברה על הדרך שעברה ומה שסייע לה להגיע כל כך רחוק.

"מהרגע שהסתיימה אליפות אירופה ושני הרשקו אמר לי שהתחרות הבא היא האולימפיאדה, הבנתי שלא משנה מה יקרה אני נשארת אני ואני שלמה עם עצמי", סיפרה לניר ודיברה על ההכנות שעזרו לה לעשות את זה. "שמרתי על התזונה, נחתי מספיק, כמו בכל תחרות. עשיתי דמיון מודרך לרגע שבו אני עומדת על הפודיום, מרגישה את המדליה ורואה את המשפחה רואה אותי זוכה. ידעתי שזה מה שירגיש לי טבעי. לזכות גם בלוס אנג'לס? אפשר להתחיל בדמיון המודרך".

"ההכנה שלי לתחרות הייתה להבין שהערך שלי לא תלוי בשום מדליה ולנתק את התוצאה מאיך שאני תופסת את עצמי וכמה שאני שווה כבנאדם וספורטאית. כשהיה את הניתוק הזה, הצלחתי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי. המסר שלי זה שלא ההישג החיצוני קובע, אלא מה שבפנים".

"הרגע שאני הכי זוכרת זה אחרי קרב הגמר, הגעתי לשני ולא ידעתי איך להרגיש ואז הוא אמר לי: 'את מדליסטית אולימפית'. שם הבנתי שאני לא סתם הפסדתי בגמר. עליתי לראות את החברים והמשפחה, שם הגיע הרגש", הוסיפה לניר.

מדליסטית הכסף של ישראל נשאלה עד כמה האכזבות בתחילת המשחקים השפיעו עליה, וטענה שלא ממש: "עם כמה שאנחנו נבחרת שלמה ומאוד חזקה, אני עומדת בזכות עצמי ואני בשליטה על עצמי. כאב לי על ההפסדים של החברות לנבחרת, אני יודעת כמה קשה הן עבדו, אבל ביום התחרות שלי התרכזתי במה שאני צריכה לעשות וידעתי שאני אוכל לעשות את זה בצורה הכי טובה".

ישראל הגיעה למשחקים האולימפיים האלה בצורה לא אידאלית בכלל בהתחשב במלחמה המתחוללת, אבל לניר טענה: "הרגשתי מאוד בטוחה בכפר האולימפי. אנשי האבטחה היו חמודים בטירוף, דיברו אותנו ועודדו אותנו. היה הרבה ערך מוסף לזה, נתנו לנו הרבה איזון. אני בוחרת להתמקד בו".

ולסיום, כיצד הזכייה במדליה השפיעה עליה? "אני כבר לא אנונימית. מי שאוהב ג'ודו זיהה אותי קצת, אבל עכשיו אני הולכת ברחוב ומזהים אותי", שיתפה לניר. "אני אוהבת את זה, אני אוהבת לגעת באנשים שאני מכירה ופתאום אני נוגעת באנשים שאני לא מכירה. זה ממלא אותי".