רכבת הרים: היממה שעברה על אבישג סמברג
התסכול מהקרב, הגיבוי ממאמנה וחבריה למשלחת, המשפחה שהגיעה והראיון ההוא
יום ארוך ולא קל עבר על המדליסטית האולימפית מטוקיו 2020 אבישג סמברג, לוחמת הטקוואנדו שסיימה את דרכה אמש (רביעי) במשחקים האולימפיים בפריז בקרב הראשון בתחרות.
סמברג ירדה מהמזרן כשהיא בסערת רגשות, לאחר שלצד הרצון הרב והציפיות העצמיות, לא הצליחה להביא לידי ביטוי את יכולותיה ואיכויותיה נגד היריבה הסעודית שפגשה. תחושות האכזבה והתסכול ליוו אותה לאורך שעות היום. סמברג, מאמנה יחיעם שרעבי, וכל המדינה קיוו בצורה אירונית למדי, שהסעודית תתקדם ותעפיל לגמר, ובכך הישראלית תוכל להתחיל את דרכה בבית הניחומים ולהיאבק על מדליית ארד. אך כאמור דבר זה לא קרה, וסמברג חזרה לכפר האולימפי בעצב רב.
לאחר הקרב, סמברג התאחדה עם משפחתה שהגיעה לפריז כדי לצפות בה, לאחר שבטוקיו 2020 הדבר לא התאפשר. הם נפגשו לראשונה לאחר מספר ימים בהם לא פגשה אותם או דיברה איתם, כיוון שרצתה להיות מרוכזת בתחרות ככל האפשרי ולהימנע מהסחות דעת. המשפחה הגיעה לפריז מספר ימים לפני התחרות שלה, יחד עם בן זוגה נמרוד קרביצקי, גם הוא לוחם טקוואנדו בנבחרת ישראל. המשפחה ובן הזוג עטפו אותה, תמכו בה, וניסו לתת לה את הכתף התומכת שהזדקקה לה אמש, ותזדקק גם בימים שאחרי על מנת לחזור לעצמה כמה שיותר מהר.
הלוחמת התקשתה מאוד להשלים עם ההפסד, התייפחה מבכי גם שעות לאחר הקרב. בסביבתה של סמברג אומרים כי ״אבישג לא עיכלה שהיא סיימה את המשחקים, ועוד אחרי שהובילה בקרב. היא תתאושש מזה לאט לאט. היא אלופה אמיתית ולא ייקחו את זה ממנה״.
מאמנה יחיעם שרעבי כתב ברשתות החברתיות פוסט מרגש שהוקדש למתאמנת שלו מזה כעשור: ״להיות אלופה זה אופי, ומדליה לא תשנה את זה. נתת את הלב והשקעת את כל כולך למען המטרה לחזור עם זהב מפריז. לצערנו ספורט יכול להיות אכזרי לפעמים, והיום לא היה היום שלנו. גאה שיש לי ספורטאית כמוך, את צעירה וכל החיים לפנייך״.
חבריה לנבחרת אמרו: ״אבישג היא ספורטאית מצוינת, מקצוענית וברמה הכי גבוהה שיש. כמו שהיא הפסידה היום, היא יכלה גם לנצח. מעודדים ומחזקים אותה, כולנו צריכים להיות גאים בה שייצגה אותנו הכי טוב שאפשר״.
גורם באיגוד הטקוואנדו הוסיף: התחושות של סמברג מלוות את כולם, כי כולם ידעו כמה היא רצתה להצליח ולהגיע לשיא. היא מקצוענית, תתאושש, ותחזור לנצח״.
סמברג התראיינה אתמול בערב לתקשורת הישראלית, מספר שעות לאחר הקרב. סיפרה כי היא מתוסכלת ומאוכזבת, וכי החיים ממשיכים, צריך להסתכל קדימה.
הכנות והאותנטיות מעוררות ההשתאות של סמברג בראיון מיד לאחר ההפסד שבו את לב המדינה. היכולת שלה לשים את הלב על השולחן בצורה האמיתית ביותר, לצד ניתוח מקצועי והבנה מה חוותה 5 דקות לפני כן, לא מובנים מאליהם כלל וכמעט ולא נראים במחוזות הספורט הישראלי על כל ענפיו. נותר לכולנו רק להודות לה על המאמץ וההשקעה, הייצוג שלה של המדינה במשחקים, עבודת ההסברה שעשתה ועושה מרגע פתיחת המלחמה בעזה, ועל הקדשת היום יום שלה למשימה לאומית.