בלאגן בשולחן: זוג האחים שמסעיר את פריז
הם קופצים, צועקים, מסתחבקים עם גריזמן ומאיימים על הסינים. על הלברונים
קשה לעקוב אחרי כל אירוע ואירוע במשחקים האולימפיים. שלל ענפי הספורט והקצב המסחרר של האירועים, שדחוסים על פני קצת יותר משבועיים, גורם לנו לעתים ללכת לאיבוד או להיגרר לסטיגמות. חלקן, יש לציין, מוצדקות. טניס שולחן, שידוע גם בשפה העממית כפינג פונג, נתפס כספורט סיני או כענף הספורט שהעלה את פורסט גאמפ לגדולה. כמו כל סטריאוטיפ, יש כאן גרעין של אמת.
בארבעת האולימפיאדות האחרונות, הגמרים בטורנירי היחידים בגברים ובנשים היו גמרים כל סיניים. סינים זכו ב-14 מ-16 המדליות הבכירות האחרונות אצל הגברים ואצל הנשים ושולטים גם בזוגות. המדליות הנדירות האחרות מגיעות לצפון ודרום קוריאה או ליפן, כשמתוך 37 מדליות זהב במצטבר רק אחת יצאה מגבולות המזרח הרחוק, הזהב של יאן אובה וולדנר השבדי ב-1992. עכשיו, באולימפיאדה שמתקיימת באירופה, יש צמד שמנסה לערער על ההגמוניה הזאת.
פליקס ואלכסיס לברון (Lebrun) מגיעים משושלת של שחקני טניס שולחן. אביהם סטפן לברון זכה באליפות בזוגות והגיע למקום השביעי ביחידים בצרפת, דודם כריסטופר לגו שיחק באולימפיאדות של אטלנטה, סידני ובייג'ין מטעם הנבחרת. אלכסיס בן ה-20 הגיע בשיאו למקום ה-14 בעולם וכרגע מדורג במקום ה-22, בזמן שפליקס בן ה-17 מדורג במקום החמישי. שניהם היו חלק מהנבחרת שזכתה בכסף באליפות העולם, כשאלכסיס הוביל 1:2 במערכות והפסיד לפאן ז'נדונג הסיני, שמדורג במקום השני.
הצמד ממונפלייה הפך לאחד הצמדים המסקרנים ביותר בצרפת, בזכות השילוב בין שיתוף הפעולה והיריבות ביניהם. מצד אחד, האחים לברון משחקים זה לצד זה בהצלחה, ומצד שני, גם פוגשים אחד את השני. שני הגמרים האחרונים של אליפות צרפת בטניס שולחן, ומפגש ברבע הגמר של אליפות אירופה השנה, היו בין האחים לברון. אלכסיס ניצח בשלושתם, בזמן שפליקס מדורג מעליו. השניים משחקים ביחד גם בטורניר הזוגות, ויעשו זאת גם באולימפיאדה הביתית.
ההשוואה הטובה ביותר, זאת שבוודאי חשבתם עליה בעצמכם, היא האחיות וויליאמס. ונוס וסרינה זכו ב-14 גרנד סלאמים ובשלוש אולימפיאדות אחת ליד השנייה בזוגות, נפגשו תשע פעמים בגמרים של טורנירי מייג'ור והפכו לשתי הטניסאיות המצליחות בהיסטוריה. אלכסיס ופליקס לברון עוד לא שם, בגיל 17 ו-20, אבל הם יכולים להגיע להישג מבוטל לא פחות. זהב ביתי בטניס שולחן קבוצתי, מדליה שהלכה רק לסינים מאז שהטורניר יצא לדרך ב-2008, תהיה הישג ספורטיבי עצום.
הפכו לכוכבים (Getty)
בדומה לסרינה ולוונוס, השניים גדלו ביחד כמובן ועד היום מתאמנים ביחד. מאמנם נתנאל מולין אמר ש"אנחנו לא מכינים אותם למפגשים אחד נגד השני. זה הרגע שלהם והסיפור שלהם. זאת הפעם היחידה בה אני לא מתערב", בזמן שאמם דומיניק לגו-לברון אמרה ש"אנחנו שמחים כשאחד מנצח אבל עצובים כשאחד מפסיד. העיקר שהם משחקים ביחד ברמות הגבוהות ביותר".
"זה עוד משחק עבורי", אמר באדישות פליקס, המדורג הבכיר בעולם שלא נולד בסין, בראיון לאתר האולימפיאדה. "שיחקנו אלפי משחקים אחד מול השני, אבל אני מתכונן ורואה סרטונים שלו. זה לא כמו משחק אימון, למרות שהוא מכיר אותי. אני לא מצליח להשיג נקודות בזכות ההגשה שלי מולו וכן מול השאר".
השניים קפצו תוך כשנה וחצי מאזור המקום ה-750 בעולם ל-50 הראשונים, ובשנה האחרונה, כאמור, בטופ 22, כשפליקס לברון, המבטיח מביניהם ומי שמעולם לא גבר על אחיו, במקום החמישי. הוא השחקן השלישי הכי צעיר בכל הזמנים שמגיע לחמישייה הראשונה, והאולימפיאדה בפריז נראית כמו טקס ההכתרה המושלם עבור השניים ושבירת ההגמוניה הסינית. "פליקס לברון מגדיר את הגל החדש של טניס השולחן", נכתב באתר של רדיו מונטה קרלו.
לכן הם הגיעו למשחקים האלה כגיבורים. פליקס מדורג במקום השלישי בטורניר ואלכסיס במקום ה-11, כאשר כל אחד מהם עם כ-100 אלף עוקבים ברשתות החברתיות. השניים דומים מאוד זה לזה, מה שהפך אותם לוויראלים במיוחד בצרפת. במדינה אף קוראים להם "פינג" ו"פונג". סגנון המשחק הקצבי שלהם וחבטות שנראות כמעט בלתי אפשריות הפכו אותם לכוכבים, אנשים שמחליפים מחמאות עם אנטואן גריזמן ומקבלים אהבה מטייריס הליברטון, הרכז של נבחרת ארצות הברית.
בהתחשב בכך שטניס שולחן משוחק על מגרש שרוחבו הוא כ-4.2 מ', זה משחק שמקדש קודם כל את הדיוק ואת היכולת ליפול בנקודה הקטנה ביותר. יש בו חבטות שהופכות לבלתי אפשריות ומושכות את הקהל, אבל בחלק גדול מהמקרים הספורטאים נשארים כאלה שמקדשים את הדיוק. אפשר להגדיר את השחקנים הטובים בעולם, אם תרצו, כטכנאי טניס שולחן.
לא פליקס ואלכסיס לברון. הצעקות אחרי כל פגיעה בכדור, הפעילות ברשת והסגנון הפכו אותם לשחקנים כיפיים לצפייה, שני אחים שמתחרים זה בזה וגורמים לנו לחשוב על הרגעים בהם ניצחנו את האח הקטן או הגדול שלנו בפלייסטיישן בבית. באחד הרגעים הוויראלים ביותר של השניים, אלכסיס עלה על השולחן ושאג בזמן אליפות צרפת - מול אולם מלא, יש לציין - בזמן שאחיו מתייפח לצידו. כך מכניסים חיים לענף.
הסרטונים שלהם מגיעים למיליוני צפיות, מסוקרים באופן קבוע ביוטיוב וברשתות החברתיות של יורוספורט, הם מפרסמים את קרפור ולא מסתירים את הרגש שלהם. גם אם הם לא מדויקים כמו מה לונג, יותר קל להקשר אליהם. לא טכנאי טניס שולחן, אלא דבר שמזכיר יותר אמנים אימפרסיוניסטיים. נקודה אחרי נקודה, קו אחרי קו, עד הניצחון של "פינג" ו"פונג".