מודל לגינוי: השערוריות סביב נבחרת איסלנד

הסיפור של נבחרת איסלנד, יריבתה הבאה של נבחרת ישראל הערב (21:45, 5SPORT), היה אמור להראות אחרת. רק לפני שש שנים המדינה בת 300 אלף התושבים הדהימה את אירופה ואת העולם, הדיחה את אנגליה ביורו 2016 והפסידה לצרפת ברבע הגמר. החיבור לקהל ומחיאות הכפיים הרועמות שנתנו אווירה ביתית לנבחרת מהמדינה הקפואה היו אחד הסיפורים הטובים באותו יורו. היא גם העפילה למונדיאל שלאחר מכן. ומאז, היא לא חזרה לעצמה. ההצלחה הוכתמה ע"י מעשים פליליים והשחקנים הבולטים מהנבחרת ההיא כבר לא שם. כיום יש לה רק שחקן אחד ב-5 הליגות המובילות.

מהמודל האיסלנדי המהולל נשארה נבחרת שבורה, שניצחה משחק אחד מ-12 האחרונים שלה ולא הצליחה לנצח את רומניה, ארמניה, אוגנדה ופינלנד. ייתכן שהיא אף לא מגיעה כפייבוריטית למשחק מול נבחרת ישראל בסמי עופר, שנים בודדות אחרי שהתמודדה כשווה לפורטוגל, אנגליה וארגנטינה. אחרי ש-8% מאוכלוסיית המדינה, 27 אלף בני אדם, טסו עם איסלנד ליורו, רק 1,697 אנשים טרחו לראות משחק ביתי של הנבחרת במוקדמות המונדיאל. מה קרה?

אזהרת טריגר: הכתבה הבאה עוסקת בהרחבה בפדופיליה
ב-2017 איסלנדית טענה שהותקפה מינית בידי אחד משחקני הנבחרת, קולבין סיגת'ורסון (לשעבר באייאקס). יו"ר ההתאחדות טען שההאשמות מעולם לא הגיעו אליו, וחקירת המשטרה לא הובילה לכתב אישום נגד מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. אביה של המתלוננת, ת'ורהילדור ארנרדוטיר, פנה בשנית להתאחדות שהבטיחה לו כי יהיו השלכות נגד השחקן הסורר. לאחר מכן יו"ר ההתאחדות הכחיש זאת, והמתלוננת מסרה כי ידוע לה על 7 שחקני נבחרת שביצעו עבירות כאלה ואחרות.

במקביל, החלו לצוף עוד פרשות שהפתיעו את הנהלת ההתאחדות. מתלוננת אחרת טענה ששני שחקנים, קפטן הנבחרת ארון גונארסון והבלם אגרט יאנסון, אנסו אותה בפגרת הנבחרות ב-2010 בעודם מייצגים את הנבחרת. פרשה זו הגיעה לידיעת חברי ההתאחדות רק לאחר התלונה מ-2018, של ארנרדוטיר. "ב-2010 נאנסתי על ידי שני גברים איסלנדיים. שתיתי, אבל אני חושבת שהם שמו לי משהו במשקה. הקאתי על אחד מהם בדרך למלון שלהם ושוב על המיטה. עברו 11 שנה ואני חושבת על זה בכל יום". חלק מבכירי ההתאחדות ידעו על הפרשה הקשה, אך טייחו אותה במשך שנים עד לפרסומה של התלונה השנייה על ידי המתלוננת. בתגובה, כל הנהלת ההתאחדות האיסלנדית הודיעה על התפטרותה המשותפת ב-2021.

בנוסף, אחד מכוכבי הנבחרת הואשם בפדופיליה גם כן. ביולי האחרון משטרת ליברפול הודיעה על מעצר של כדורגלן בינלאומי מאברטון בחשד לעבירות פדופיליה חמורות. היא אסרה על פרסום שמו עד היום. שחקנה האיסלנדי של אברטון, גילפי סיגורדסון, מתאים לפרטים המזהים שנמסרו ולא היה בסגל הקבוצה פעם אחת העונה לאחר ששיחק 36 משחקים בעונה הקודמת עבור הטופיז. הפרשה הובילה לזעזוע גדול באיסלנד.

לצד השערוריות, גם התוצאות החלו להתדרדר. ביורו 2016 לא היו לאיסלנד כוכבים גדולים, אולי מלבד סיגורדסון, אבל הייתה הרגשה של נבחרת במלוא מובן המילה. שחקנים שמתעלים במדי המדינה שלהם עם קהל חם שתומך ויוצר אווירה ביתית מהסוג שאנחנו כבר לא רגילים לראות באירופה. ואז הקסם נגמר. פרשות הפדופיליה והטיוח של ההתאחדות הובילו לנטישת האוהדים. אם במשחק מול ארגנטינה במונדיאל צפו כמות אנשים שמקבילה לתושבי הרצליה וחיפה ביחד, למשחק האחרון הגיעו אנשים שלא היו ממלאים יציע אחד בווינטר.

ועכשיו איסלנד מנסה להמציא את עצמה מחדש. 18 מ-25 השחקנים שזומנו למשחקים מול ישראל ואלבניה בני 24 ומטה, רובם היו עוד בתיכון כשהנבחרת עלתה לרבע גמר היורו. "אנשים אומרים שהרסנו להם את הכדורגל. אהבתי את נבחרת איסלנד, אבל יקח לי הרבה זמן עד שאוכל לראות אותם שוב. מחיאת הכפיים הוויקינגית נהרסה. היא לעולם לא תחזור. היא מייצגת עבורי, ועבור רבות ורבים נוספים, משהו שאנחנו מתנגדים לו", אמרה אחת המתלוננות.

שני השמות הבולטים ביותר בנבחרת, מלבד גודמנסון, הם בניו של איידור גודינסן בחוד. סוויין גודיונסן גדל בנוער של ברצלונה וכיום משחק בליגה השבדית, אך ההבטחה הגדולה היא אנדריי גודינסן. באופן אירוני, בנו של שחקן בארסה לשעבר משחק בריאל מדריד ב' והבקיע במדיה 4 שערים העונה. הוא רק בן 20 ועתידו עוד לפניו, אך לא ברור אם יצליח לשקם את הנבחרת. שאר השחקנים עוד בתחילת דרכם, ורואים את זה על המגרש. הם צללו מהמקום ה-21 ל-62 בדירוג פיפ"א, ומאז פריצת הקורונה לחיינו הם עם 4 ניצחונות (שניים מול ליכטנשטיין, אחד מול איי פארו ואחד מול רומניה), שש תוצאות תיקו ו-15 הפסדים.

מנבחרת שהייתה אחת המרתקות באירופה והדיחה את אנגליה מהיורו (לפני ריצה בה אנגליה הגיעה לחצי גמר המונדיאל ולגמר היורו), איסלנד הפכה לאחת שמאבדת נקודות מול ארמניה ואוגנדה ואיבדה את תמיכת הקהל שלה אחרי סיפורים מזעזעים במיוחד. הדרך חזרה למעלה, אם יש כזאת, מתחילה על המגרש.