"בעולם נורמלי", נפתח המאמר של העיתונאי פרד כץ ב"אתלטיק", "הכישרון של דני אבדיה היה מזוקק הרבה יותר. הוא היה מתחרה בליגת הקיץ, אחרי שנבחר בדראפט במקום התשיעי. הוא היה מתמודד הרבה יותר באימוני טרום העונה, במקום להתחיל ישירות במשחקים ובנסיעות בלתי פוסקות. הוא לא היה מאבד שבועיים וחצי של משחק, בשל פרוטוקול הבריאות ב-NBA". בתום 50 משחקים בליגה הטובה בעולם, כץ סיכם את העונה עד כה של הרוקי הישראלי - על כל הקשיים והיתרונות.
גם כץ ציין את מה שהרוב הגדול של הצופים ראה: חוסר המעורבות של אבדיה במשחק, אותו הוא מייחס בעיקר למדיניות של הקבוצה. "ייתכן שבעונה שעברה, אז המשימה של הקבוצה היתה 'התפתחות לפני נצחונות', כשהיא חיכתה לשובו של ג'ון וול, היא היתה משתמשת בו אחרת לגמרי. הוא היה משתתף בהרבה יותר פיק אנד רולים, מתחיל התקפות עם ריבאונד הגנה ועושה קצת יותר מאשר להידחף עם הרכז. אלא שבעונה הזאת", הוא השווה, "הוא קיבל פחות ופחות הזדמנויות, כאשר ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל שולטים ברוב ההתקפות. איך הוויזארדס יוכלו לדעת מהי זהות הכדורסל של אבדיה, אם הוא בקושי מחזיק בכדור?"
עם זאת, מציין כץ, "זהו מצב של ביצה ותרנגולת. וושינגטון אמנם שמה את אבדיה בפוזיצייה של 'לתפוס ולזרוק' (catch and shoot), אבל גם הוא היה מאוד מהוסס במשחקים. הוא בקושי מגיע לקו העונשין, בחודש האחרון לא היה על הקו בכלל; וגם כשהיה לו את החופש להחזיק בכדור, הוא לא תקף מספיק את הסל". בין היתר, הוא מזכיר כיצד נוכחותו של ווסטברוק משפיעה על אחזקת הכדור - דרך המספרים: כאשר ווסטברוק על המגרש הוא נוגע 59.4 נגיעות בכדור בכל 100 התקפות, כשווסטברוק בחוץ - הממוצע שלו עולה ל-74.1. לא פחות.
"50 המשחקים הראשונים", סיכם כץ, "לא בהכרח מעידים על ה-22 האחרונים של העונה. הוויזארדס רחוקים 3.5 משחקים מטורניר ה'פליי אין', ויש להם סיכוי של ממש להיכנס ל'לוטרי' (ההגרלה). בהחלט ייתכן שבהמשך, הם יתנו לשחקנים הוותיקים לנוח, וישימו יותר אחריות בידיים של הצעירים, דוגמת אבדיה והאצ'ימורה. אבל זה עוד לא קרה.. 22 המשחקים האחרונים לא רק נועדו עבור אבדיה כדי ללמוד על החיים ב-NBA, אלא גם שוושינגטון תלמד על אבדיה".