לכבות ולהדליק: דני אבדיה לא ממש מזכיר את עצמו
שפת הגוף המדאיגה, התלות בזריקה מבחוץ שהוציאה את הרוקי הישראלי מאיזון והטעויות החוזרות של ברוקס. וגם: ההגנה המצוינת מול הכוכבים וההכנה למפגש נגד לברון. המעקב
"היסטוריה: דני אבדיה נבחר במקום התשיעי בדראפט ה-NBA על ידי וושינגטון וויזארדס". את המשפט הזה שמעתם ב-19 בנובמבר 2020, ובין אם רציתם או לא, תכננתם או לא, הוא עורר בכם משהו. שלושה חודשים ויום חלפו מאז אותו לילה מרגש, כשליש עונה כבר מאחורינו, ואותו ניצוץ שהיה לכולנו בעיניים, וגם לאבדיה - הולך ונעלם ממשחק למשחק.
השבוע האחרון היה השבוע החלש ביותר בקריירת ה-NBA של אבדיה, והוא בעצם היה המשך לזה שלפניו. דני לא פתח באף משחק בחמישייה, אפילו לא עלה כמחליף הראשון מהספסל בעמדת הפורוורד, נראה אנמי, הזריקות שלו לא נכנסו (המעט שכן לקח) והכי גרוע מבחינתו האישית - וושינגטון רשמה שלושה ניצחונות רצופים. כלומר, וושינגטון הוכיחה לעצמה שהיא יכולה להסתדר גם "בלעדיו".
השבוע שהיה
בין שישי לשבת: ללא בראדלי ביל שקיבל מנוחה, וושינגטון הפסידה 109:91 בבית לניו יורק ניקס. אבדיה קלע 8 נקודות והוריד 6 ריבאונדים ב-21 דקות.
ראשון בערב: וושינגטון ניצחה 91:104 את בוסטון, אבדיה שיחק 28 דק' וסיים עם 8 נק', 10 ריב', וכמעט 'פוסטר' היסטורי על טאקו פול.
בין שני לשלישי: 119:131 לוושינגטון על יוסטון וג'ון וול. אבדיה קלע 5 נק' ב-20 דקות.
בין רביעי לחמישי: וושינגטון השיגה 128:130 סופר-דרמטי על דנבר הודות לשתי קליעות עונשין של ביל. אבדיה קלע שלשה אחת ב-21 דק'.
צעיר ועצבני
אבדיה, שקודם כל צריך להיות מזוהה עם משחק ההתקפה המשובח שלו, נראה בהתקפת הוויזארדס כמו הצל של עצמו. השחקן האנרגטי שאנחנו מכירים הפך לשחקן כבוי, ובמשחקים האחרונים זה כבר היה לא נעים לצפייה. לפני שנבין עד כמה דני לא מעורב או לא "נספר" בהתקפה של סקוט ברוקס, נתחיל דווקא מהסוף ונדבר על ההשלכות: בגיל 20, אבדיה עצבני יותר מתמיד.
דני מעולם לא הסתיר את האמוציות שלו על הפרקט, אבל במשחקים האחרונים עושה רושם שאותן אמוציות הפכו בעיקר לשליליות. אפילו בפודקאסט של הקבוצה מהבירה "Locked On Wizards" שמו לב לעניין ודיברו על התסכול שלו, שלפעמים בא לידי ביטוי בחילופי דברים עם השופטים. חוץ מהאירוע המפורסם בשניות הסיום של ההתמודדות נגד יוסטון (שלא נכנס ל'שאקטין' מסיבה לא ברורה), הנה עוד כמה דוגמאות לשפת גוף שאנחנו לא רגילים לראות מדני:
כמו רובנו, גם אבדיה לא תמיד אוהב את בחירת הזריקות של דאוויס ברטאנס, אפילו כשהן נכנסות.
עוד שלשה קשה של ברטאנס, ועוד תגובה של אבדיה שמאמנים פחות אוהבים במקרים כאלה.
גם כאן שפת הגוף של אבדיה משדרת חוסר עניין. אלכס לן חותם קאמבק ענק לפני הפסקת המחצית עם סל על הבאזר, ראסל ווסטברוק וביל חוגגים, ודני הולך לכיוון הספסל כשבדרך הוא מרכין את הראש.
ככה זה נראה פעם...
לא פקטור בהתקפה
אפשר להבין את העצבים של אבדיה. מחוץ למגרש הוא רואה את הרוקיז השונים מפציצים (סדיק ביי למשל נבחר במקום ה-19 וכבר זכה בתואר שחקן השבוע במזרח) ועל הפרקט הוא לא מנצל 10% מהפוטנציאל ההתקפי שלו. בתחילת העונה כשהשלשות צללו פנימה המצב של אבדיה נראה לא רע בכלל, אבל ברוקס הביא אותו למצב שהוא כל כך תלוי בקליעה שלו מבחוץ, שכשהיא לא נכנסת - הוא הופך ללא רלוונטי ואין לו מאיפה לצבור ביטחון.
בגלל שמתחילת העונה ברוקס משתמש ברוקי שלו כקלע במקום כפליימייקר, עכשיו דני סובל מסימפטומים של קלעים כאשר בפועל הוא רחוק מלהיות כזה. אם בעונה שעברה אבדיה היה נכנס למשחק באמצעות כמה אסיסטים או חדירות, היום הוא תלוי בשלשות שלו. הכדורים לא נכנסים? הלך הביטחון. הלך הביטחון? הלך המשחק. וככה, קואץ' ברוקס, הורסים שחקן צעיר.
אבדיה סופר שמונה משחקים רצופים עם מספר נקודות חד ספרתי, רצף שלא היה לו בכל העונה שעברה. ויותר מזה - רצף שאין העונה לאף רוקי שנבחר בטופ 15 (מינימום 13 דקות למשחק). עד המשחק האחרון בו קלע בדו ספרתי מול מיאמי (13 נק') דני עמד על 46.6% מחוץ לקשת (21 מ-45), ובשמונת המשחקים האחרונים הוא קולע ב-19.3% בלבד (6 מ-31). בסה"כ העונה אבדיה קולע ב-35.5% משלוש, מה שמזכיר את היכולת המוכרת והמחשידה מאשתקד (33.2%). ברטאנס, אגב, על 14 מ-17 משלוש בשני המשחקים האחרונים.
דרך נהדרת לבחון מעורבות בהתקפה היא באמצעות מדד היוסג', שבודק כמה אחוז מההתקפות בהן שחקן לקח חלק הסתיימו בזריקה שלו (עונשין או שדה) או איבוד. מבין 25 הרוקיז שמשחקים למעלה מרבע שעה למשחק, אבדיה מדורג במקום ה-21 במדד היוסג' עם 12.8%, ובין שחקני וושינגטון שרואים 15+ דק' בערב, הוא מדורג אחרון.
אם בשני המשחקים האחרונים מול יוסטון ודנבר נראה היה לכם שאבדיה אפילו פחות מעורב בהתקפה של הוויזארדס, אתם לא טועים. נגד הרוקטס מדד היוסג' שלו עמד על 7.8% ומול הנאגטס 8%. לשם השוואה, המדד העונתי הכי נמוך ב-25 שנה האחרונות עומד על 8.7% (דניס רודמן לאורך 1997/98). אז יכול להיות שהגיע הזמן של דני להכריח יותר ולשחק עם קצת יותר 'חוצפה ישראלית'? כנראה שאין ברירה.
עדיין עוגן בהגנה
בניגוד לכל מה שהכרנו וציפינו, אבדיה גרסת ה-NBA הוא קודם כל שחקן הגנה, וככל שהוא יחטיא יותר בהתקפה ככה התדמית הזו תתחזק יותר. עד שהאחוזים יתיישרו או עד שברוקס יבין שהכדור חייב לעבור דרך הידיים של דני (לפחות כשהוא משחק לצד שחקני המשנה), נסתפק באופטימיות לגבי החלק ההגנתי.
אחרי שעשה עבודה נהדרת על זאק לאבין בשבוע שעבר, אבדיה פגש עוד כמה כוכבי על השבוע בדמותם של ג'ייסון טייטום, ג'ון וול וג'מאל מארי (הפעם לא קיבל הוראה ספציפית לשמור עליהם לאורך זמן כשהוא על הפרקט). כשאבדיה שמר על השלושה, הוא עצר אותם על 0 מ-6 מהשדה ואיבוד אחד של מארי. וול ומארי, כזכור, קלעו 29 ו-35 נק' בהתאמה מול וושינגטון. ומארי קלע 50 מול קליבלנד, כן?
אחד הסקוררים הטובים בעולם מנסה לקחת את אבדיה ב'פוסט', אבל הרוקי שם יפה את הגוף, מושיט ידיים למעלה ואחרי העצירה גם סוחט עבירה מטייטום.
via GIPHY
כשמדברים על הפוטנציאל ההגנתי של דני מדברים על מהלכים מהסוג הזה. הוא פוגש את הסילון של יוסטון שנמוך ממנו ב-15 ס"מ, ומצליח להישאר לפניו ולהכריח אותו לזריקה קשה.
via GIPHY
העבודה ההגנתית של אבדיה על מארי מתחילה במניעת הכדור עוד לפני שניקולה יוקיץ' מוסר לו אותו, וכשהוא מקבל את הכדור והולך לטבעת הישראלי נשאר מלפנים ולא משאיר לקנדי ברירה אלא לקחת זריקה לא פשוטה על רגל אחת.
via GIPHY
מדד הרוקיז:
הממוצעים של אבדיה בשבוע שעבר: 21.7 דקות, 5.3 נקודות ב-34.6% מהשדה, 13.3% משלוש ו-25% מהעונשין, 6.3 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, איבוד, חטיפה, 0.3 חסימות ומדד פלוס מינוס של 7.3-.
הממוצע השבועי: 22.5 דקות, 6 נקודות ב-32% מהשדה, 25% משלוש ו-66.7% מהעונשין, 6.5 ריבאונדים, 0.5 אסיסטים, 1.3 איבודים, 0.3 חטיפות, 0 חסימות ומדד פלוס מינוס של 3.8+.
הממוצע העונתי: 22.9 דקות, 6.8 נקודות ב-42.4% מהשדה, 35.5% משלוש ו-57.9% מהעונשין, 4.9 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 0.8 איבודים, 0.8 חטיפות, 0.2 חסימות ומדד פלוס מינוס של 0.7-.
ההשוואה לשאר הרוקיז (מינימום חמישה משחקים ו-10 דקות למשחק)
דקות: מדורג 10 (8 בשבוע שעבר, אייזק אוקורו ראשון עם 33.1)
נקודות: מדורג 16 (16 בשבוע שעבר, לאמלו בול ראשון עם 14.6)
אחוזים מהשדה: מדורג 17 (15 בשבוע שעבר, פרשס אצ'יווה ראשון עם 57.1%)
אחוזים משלוש: מדורג 15 (9 בשבוע שעבר, דזמונד ביין ראשון עם 47.7%)
אחוזים מהעונשין: מדורג 28 (28 בשבוע שעבר, אייזאה ג'ו ראשון עם 100%)
ריבאונדים: מדורג 5 (6 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 6.2)
אסיסטים: מדורג 17 (11 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 6.1)
איבודים: מדורג 20 (23 בשבוע שעבר, לאמלו מוביל עם 2.7)
חטיפות: מדורג 10 (9 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 1.5)
חסימות: מדורג 26 (25 בשבוע שעבר, ג'יימס ווייזמן ראשון עם 1.3)
מדד הפלוס מינוס: מדורג 16 (17 בשבוע שעבר, דזמונד ביין ראשון עם 3+)
מה הלאה?
שבוע גורלי. ניתן לומר בעדינות שאם אבדיה יעביר עוד שבוע בלי משחק של 10+ נקודות, היריות לא יאחרו להגיע. גם לכיוונו של דני וגם לכיוונו של ברוקס. המבחן יתחיל מחר (ראשון) ב-05:00 בבוקר, עם מפגש מול השחקן הכי לוהט ב-NBA, דמיאן לילארד.
הכוכב של פורטלנד סחף את הקבוצה שלו לשישה ניצחונות רצופים, ואחרי שלא נבחר לחמישיות האולסטאר, סביר להניח שהוא לא יעצור בזמן הקרוב. נזכיר שבמשחק הקודם בין השניים, אבדיה ניסה לשמור אותו בקלאץ' וקיבל שלשה מכריעה על הראש.
בין שני לשלישי אבדיה יתארח אצל האלופה לוס אנג'לס לייקרס ולברון ג'יימס, ובין חמישי לשישי הוויזארדס יקוו להשלים סוויפ עונתי על דנבר. למעלה מ-11 שנים חלפו מאז שישראלי פגש לראשונה את לברון על הפרקט הנוצץ של ה-NBA. בדצמבר 2009 קליבלנד פגשה את סקרמנטו של עומרי כספי, וניצחה אותה 104:117. לברון רשם טריפל דאבל עם 34 נק', 16 ריב' ו-10 אס', וכספי פתח בחמישייה וקלע 18 נק'.
אומרים שכדי לתקן תקלה כלשהי צריך 'לכבות ולהדליק'. במקרה שלנו החלק הראשון כבר מאחורינו, כך שאנחנו רק צריכים לחכות לאבדיה שיידלק ויזכיר לכולם כמה פוטנציאל יש לו. ואם הוא כבר מארגן לנו טוויסט בעלילה, מן הראוי שזה יקרה בהוליווד.