כוכב מסנוור: אבדיה פחות טוב לצד ראסל ווסטברוק
השבוע האחרון הוכיח שני דברים: וושינגטון והרוקי הרבה יותר יעילים ללא הרכז, ולישראלי בהחלט יש מה למכור כשהוא זוכה להזדמנות. וגם: שיעורי הבית שקיבל מהכוכבים. המעקב
בזמן שאנחנו סופרים את מספר הימים הלא ידוע לסוף הסגר, דני אבדיה רשם עוד שבוע סטנדרטי למדי במונחים של שחקן NBA. שבוע שהתחיל עם אפס נקודות בבוסטון, נמשך עם 20 מול סגנית האלופה ממיאמי וניצחון על פיניקס החזקה, והסתיים עם בידוד ושני משחקים שנדחו. ובדרך אבדיה הספיק אפילו לערוך הופעת בכורה מוצלחת בארץ נהדרת.
זה היה שבוע מכונן בעונת הרוקי של אבדיה, כי לראשונה בקריירה המקצוענית שלו הוא חווה מיני-משבר אמיתי. בעצם, זאת הייתה הפעם השנייה. ב-21 ביולי 2020 מכבי ת"א הפסידה 82:72 בדרבי להפועל ת"א שהשוותה את סדרת רבע הגמר ל-1:1. את אותו משחק ה-MVP הצעיר של ישראל סיים עם 0 נקודות (0 מ-3 מהשדה) ומדד פלוס מינוס הנמוך בהתמודדות (17-). במשחק שאחריו דני הפציץ 22 והוביל את הצהובים לפיינל פור.
אותו תסריט חזר על עצמו גם השבוע, רק עם באם אדבאיו במקומו של טאליב זאנה. אבדיה הגיע למשחק מול מיאמי אחרי שלושה משחקים רעים (לאו דווקא בגללו, עוד נדבר על זה), בהם קלע 4 נקודות במצטבר ולא שיחק למעלה מ-16 דקות בשום משחק. מול בוסטון הוא סיים עם 0 נקודות (0 מ-3 מהשדה) ומדד פלוס מינוס הנמוך במשחק (21-), ובמפגש הבא, בו אירח את ההיט, הפציץ 20 נקודות.
השבוע של אבדיה, בקצרה:
משחק 1: הפסד 116:107 בבוסטון. שיחק 14 דקות ולא קלע.
משחק 2: הפסד 128:124 למיאמי. שיחק 32 דקות, קלע 20 נקודות והוסיף 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות.
משחק 3: ניצחון 107:128 על פיניקס. 6 נקודות ו-5 ריבאונדים ב-19 דקות.
36 שניות בגן עדן
כשצוות השידור של וושינגטון התראיין ל"מגרש פתוח" ואמר שלאבדיה יש "איכות של כוכב", אפשר היה לקחת את האמירה הזו לכמה כיוונים. אני אקח אותה היישר לדקות הסיום מול מיאמי, שם דני צלף 3 שלשות ב-36 שניות, שהזכירו לנו מחוזות אחרים בצד השני של ארצות הברית.
עוד לפני המשחק ידענו שללא ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל, לאבדיה מחכה הזדמנות מושלמת להראות מה הוא מסוגל, והוא לקח אותה בשתי ידיים. זאת הייתה הפעם הראשונה העונה שהרוקי היה אופציה ממשית בהתקפה (ולא על תקן שחקן 3 אנד D שעומד בפינה), והוא החזיר עם 20 נק' ושיא קריירה (כולל אליפויות נערים, נוער ועתודה) של חמש שלשות.
מה שמדהים זה שגם במשחק מול ההיט אבדיה לא הכריח כלום, חוץ מהניסיון לקלוע שלשה רביעית ברציפות, שהסתיימה בחסימה לא נעימה של אדבאיו. בכל אופן, כל מה שהוא היה צריך זה את הבמה, ובן רגע הוא הפך משחקן כבוי לשחקן שהתרגלנו לראות בישראל. בהזדמנות הראשונה שלו הוא רשם שורה סטטיסטית שלא הייתה לעומרי כספי בשום משחק במשך קריירת NBA שלמה: 20+ נקודות, 5+ ריבאונדים, 5+ אסיסטים ו-2+ חטיפות.
נמשיך עם עוד קצת מספרים. איך נגיד זאת בעדינות, אבדיה לא מרבה לגעת בכדור העונה. עד כה יש לו 32.8 נגיעות למשחק ו-16.4 בחצי המגרש של היריבה. מול מיאמי - המספרים הכפילו את עצמם: 57 נגיעות בכדור בסה"כ ו-32 בחצי המגרש הקדמי (הכי הרבה בקבוצה). בשבוע שעבר דיברנו כאן על האופציה לעלות מהספסל ולחבור לשחקני המשנה כדי להיות יותר מעורב. אז אם ההר לא בא למוחמד...
כדאי להתעכב על הסל של דני מול אדבאיו, שהיה המרשים במשחק מכמה סיבות:
1. אנחנו מדברים כאן על שחקן שנבחר אשתקד לחמישיית ההגנה השנייה ובפלייאוף רשם את חסימת השנה מול טייטום, כן? לא כל רוקי היה לוקח כזאת זריקה, שלא לדבר על לקלוע אותה.
2. כמעט ולא ראינו את אבדיה יוצר לעצמו מצבי קליעה, בטח משלוש. בהכנה הוא קלע סל די דומה מול דטרויט, כשכדרר ועלה לג'אמפשוט מחוץ לקשת, אך אי אפשר להשוות את רמת הקושי.
3. אבל כן אפשר להשוות את רמת הקושי לסל של אבדיה נגד אחד הפלופים הגדולים בהיסטוריה של וושינגטון, הלא הוא יאן וסלי. שימו לב לפרטים הקטנים בשלשה מול פנרבחצ'ה, עם דגש לעבודת רגליים ולמהירות שהוא זורק אותן אחורה אחרי ההטעיה בין הרגליים.
השלשה מול וסלי: ללא ספק מהלך יפה, אבל מעט איטי ומסורבל. הצ'כי לא היה רחוק מדי מלחסום את הזריקה הזו.
via GIPHY
אותו רעיון נגד שומר טוב יותר (עם כל הכבוד ליאן), שמבוצע הרבה יותר חד ומהר, ומאפשר לדני ליצור "ספריישן" שלא משאיר לבאם סיכוי. אין הרבה שחקני NBA בגובה 2.06 מטר עם כזו טכניקה.
via GIPHY
מה עושים עם ראסל ווסטברוק?
זאת שאלה שגם במשרדים של ראשי הוויזארדס לא בדיוק יודעים לענות עליה. ווסטברוק נחת בוושינגטון DC על תקן הכוכב הגדול שיצעיד את הקבוצה לפלייאוף. מבחינת רזומה, עיר הבירה של ארה"ב לא ראתה כוכב בסדר גודל כזה מאז שמייקל ג'ורדן הצטרף אליה לריקוד אחרון בהחלט. ולמרות כל המחמאות והציפיות - לפחות בינתיים ווסטברוק לוקח את הקבוצה אחורה. ואת דני.
לאחר המשחק הראשון ללא ראסל (נגד אורלנדו), בו דני סיים עם 9 נקודות ו-9 ריבאונדים, חשבנו שהכוכב פוגע בהתקדמות שלו כשחקן צעיר בליגה הזו. השבוע גילינו שהוא פוגע גם במרקם הקבוצתי של הוויזארדס. בכל עונה מאז 2013/14, ווסטברוק דורג בין שלושת השחקנים שמאבדים הכי הרבה ב-NBA, וגם העונה אין חדש תחת השמש. הגארד "מוביל" את הליגה עם 5.3 איבודים למשחק, כאשר הבא אחריו הוא לוקה דונצ'יץ' עם 4.4.
לפניכם אחד מאותם איבודים. ראסל לא מוריד את העיניים מביל מהרגע שקיבל את הכדור, כולם יודעים מה הולך לקרות, ודני יודע לרוץ ולחכות בפינה.
via GIPHY
במקרה של אבדיה, המתמטיקה פשוטה - פחות ווסטברוק = יותר זריקות, יותר כדורים, יותר שטף במשחק העומד. אבל במקרה של הוויזארדס, למדנו בכל אחד מהמשחקים העונה בכלל והשבוע בפרט, שדווקא בלי ווסטברוק וושינגטון נראית כמו קבוצת כדורסל. ביל הופך להיות מקבל ההחלטות הבלעדי וכל השחקנים עושים קפיצת מדרגה בכל הקשור לרמת המחויבות והאנרגיה.
בהפסד לסלטיקס, וושינגטון כמעט הצליחה לחזור מפיגור של 28 נק', בעיקר הודות לאיש סמית' (מדד פלוס מינוס של 7+), אבל האחרון יצא במאני טיים וראסל (מדד פלוס מינוס של 17-) שנכנס עצר את המומנטום של הקבוצה שלו.
מול מיאמי וושינגטון הייתה בעניינים ללא שני הכוכבים שלה וללא הסנטר תומאס בראיינט שספג פציעה מוקדמת שתשבית אותו כל העונה. בניצחון על פיניקס (שהחזיקה במאזן השני בטיבו בליגה לפני המשחק), ביל השכיח את חסרונו של ראסל והוויזארדס הציגו את משחקם המרשים ביותר העונה. אגב, מבין כל שחקני הקבוצה שמשחקים למעלה מרבע שעה למשחק, רק לטרוי בראון (116.7) יש מדד התקפי נמוך מווסטברוק (107.1). אבדיה שני בקבוצה עם מדד 116.5.
וושינגטון עם ווסטברוק: מאזן 6:1. הפרש ממוצע 5.7-, 16.1 איבודים למשחק.
וושינגטון ללא ווסטברוק: מאזן 2:2. הפרש ממוצע 7.8, 10.7 איבודים למשחק.
דני אבדיה עם ווסטברוק: 20 דקות למשחק, 4.4 נק', 1.4 מ-3.2 מהשדה (43%), 2.6 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים ומדד יוסג' של 7.2% (אחוז ההתקפות שמסתיימות על ידו - זריקה או איבוד). עד כמה זה נמוך? אף שחקן ב-NBA העונה (מינימום 7 משחקים) לא מחזיק באחוז נמוך יותר.
דני אבדיה ללא ווסטברוק: 28.8 דקות למשחק, 11.5 נק', 4.5 מ-9.8 מהשדה (46%), 6.5 ריבאונדים, 3 אסיסטים ומדד יוסג' של 15.5% (!).
מכיוון שראסל ימשיך להרוויח 40+ מיליון דולר עד 2023 בחוזה הנוכחי שלו, מה שבעצם פוסל את האפשרות שקבוצה אחרת תרצה אותו, שני הצדדים יצטרכו ללמוד להסתדר אחד עם השני. בינתיים ברשתות החברתיות, לא מעט אוהדים ניטרליים (אבל גם אוהדי וושינגטון) רוצים לראות את השלישייה של אוקלהומה סיטי מתאחדת בברוקלין, ובבירה מתגברת התחושה שיוסטון ניצחה את הטרייד של ג'ון וול. למה? כי ווסטברוק (ייעדר 3-4 שבועות נוספים) נראה איך שאוהדי הוויזארדס פחדו שוול ייראה לאחר הפציעה.
שיעורי בית
דני ממשיך לפגוש מקרוב את הכוכבים הכי גדולים שיש לענף להציע, ובכל משחק הוא זוכה לקבל שיעור פרטי שונה. בבוסטון היה זה ג'ייסון טייטום, במיאמי אדבאיו ובפיניקס הישראלי טעם את אחד המהלכים של ה"פוינט גוד" בכבודו ובעצמו, כריס פול.
כאן אבדיה פוגש את אחד הסקוררים הטובים בליגה, טייטום, שמלמד אותו את החוק הכי חשוב בשמירה על סופרסטארים ברמה הזאת: לא להוריד את הידיים לצדי הגוף. דני מצליח להישאר לפני טייטום (גם זכה לשבחים על ההגנה ע"י השדר של בוסטון), אבל החצי שנייה שהוריד את הידיים (שנייה 14 על השעון) הספיקה לכוכב הירוק כדי לתפור שלשה שבשבילו הייתה כמו זריקה פנויה.
via GIPHY
כל מי שהחזיק פעם את הכדור הכתום יודע שכשאתה ב"זון", אתה חייב לקחת את הזריקה הבאה, כי התחושה היא שאש יוצאת מהידיים. כך דני הרגיש אחרי שצלף שלוש שלשות ב-36 שניות, וכמו שאמרנו קודם, הוא הכריח את הזריקה הרביעית ונחסם. ברגעים כאלה (שימו לב למיקום של באטלר), צריך לדעת לוותר ולעשות את המהלך הנכון. והמהלך הנכון כאן היה למסור לסמית' שיכול היה לצמק ל-2 בלבד.
via GIPHY
אם כבר ללמוד, אז מכריס פול. CP3 ידע שהוא לא מסוגל לשמור על אבדיה בפוסט, אז הוא ביצע את המהלך הכל כך אהוב על גארדים מתוחכמים ו"משך את הכיסא". הגארד של פיניקס לקח כמה צעדים אחורה וגרם לדני לאבד שיווי משקל שהובילה להחטאה. נעקוב אחרי הפעם הבאה שהרוקי ימצא את עצמו במצב זהה, ונבחן אם יגיב אחרת.
via GIPHY
מדד הרוקיז
הממוצעים של אבדיה בשבוע שעבר: 19.7 דקות, 5 נקודות ב-41.7% מהשדה, 50% משלוש ו-50% מהעונשין, 2.7 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 0.7 חסימות ומדד פלוס מינוס של 4+.
הממוצע השבועי: 21.9 דקות, 8.7 נקודות ב-41.7% מהשדה, 45.5% משלוש ו-100% מהעונשין, 4 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 0.7 חטיפות, 0 חסימות ומדד פלוס מינוס של 7.3-.
הממוצע העונתי: 23.2 דקות, 7 נקודות ב-45.2% מהשדה, 45.7% משלוש ו-62.5% מהעונשין, 4 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 1.0 חטיפות, 0.3 חסימות ומדד פלוס מינוס של 1.1+.
היכולת הנהדרת של דני נגד מיאמי שיפרה את המספרים, אבל איך זה בא לידי ביטוי ביחס לשאר המחזור שלו? הנה ההשוואה מול שאר הרוקיז ב-NBA (מינימום 3 משחקים ו-10 דקות בממוצע):
דקות: מדורג 8 (7 בשבוע שעבר, אייזק אוקורו ראשון עם 35.9 בממוצע)
נקודות: מדורג 16 (17 בשבוע שעבר, טייריס הליברטון ראשון עם 12.6 בממוצע)
אחוזים מהשדה: מדורג 11 (20 בשבוע שעבר, פרשס אצ'יווה ראשון עם 61.8% בממוצע)
אחוזים משלוש: מדורג 4 (11 בשבוע שעבר, הליברטון ראשון עם 52.1% בממוצע)
אחוזים מהעונשין: מדורג 18 (29 בשבוע שעבר, דווין ואסל ראשון עם 100%)
ריבאונדים: מדורג 9 (8 בשבוע שעבר, לאמלו בול ראשון עם 6.9 בממוצע)
אסיסטים: מדורג 8 (8 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 6.3 בממוצע)
חטיפות: מדורג 5 (4 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 1.6 בממוצע)
חסימות: מדורג 18 (11 בשבוע שעבר, ג'יימס ווייזמן ראשון עם 1.6 בממוצע)
* אבדיה מדורג שני מבין כל הרוקיז במדד התקפי (116.5) אחרי אייזאה סטויארט מדטרויט.
* מבין כל הרוקיז שנבחרו בלוטרי (טופ 14), היחידים שקלעו 20+ נקודות במשחק הם אבדיה, אנתוני אדוורדס ולאמלו בול.
מה הלאה?
אי אפשר באמת לדעת. וושינגטון כידוע סובלת ממכת קורונה שהובילה לדחיית שני משחקיה האחרונים, כך שרוב תשומת הלב שלה מופנית לשם ולא למצב הקבוצה (שבמאזן 8:3). בהנחה שהקבוצה מהבירה תוכל לשים את הנגיף מאחוריה, לה (ולנו) מחכים שני משחקים מוקדמים בשבוע הבא. בראשון ב-21:00 (שעון ישראל) היא תארח את קליבלנד, ולמחרת תפגוש אותה שוב ב-21:00 באותו מקום בדיוק. בין רביעי לחמישי דני עתיד לפגוש לראשונה את לאמלו ושארלוט.
אנחנו נחזיק אצבעות שהכול יעבור בשלום כדי שנוכל ליהנות שוב מדני אבדיה בשעות שהיינו רגילים לראות אותו, וגם כדי שיהיה לנו על מה לדבר כאן בשבוע הבא. עד אז נאחל לכם, במבטא אמריקאי כמובן, Shabbat Shalom.