דני אבדיה עדיין לא שיכנע את כל האמריקאים, לפחות לא באשר להתאמה שלו בסגל של וושינגטון. היהלום הישראלי אמנם סיים את משחק ההכנה הראשון שלו ב-NBA עם מאה אחוזי הצלחה מחוץ לקשת (3 מ-3) ומהשדה בכלל (6 מ-6), אבל כאמור, סימני השאלה לגבי הבחירה מספר 9 בדראפט - ולא רק לגביו - עדיין מרחפים.
במאמר-דעה שפורסם ב"דה רינגר", נטען כי אבדיה, כמו גם טרוי בראון ג'וניור ורוי האצ'ימורה (שתי בחירות הלוטרי של הוויזארדס לפני דני אבדיה), לא משלימים היטב את הכוכבים בסגל של סקוט ברוקס, ובראשם ראסל ווסטברוק. הסיבה המרכזית, כך נטען, היא כי השלושה אינם קלעים איכותיים מבחוץ בשלב הזה של הקריירה - והם זקוקים לכדור אצלם ביד, כלומר לקבל החלטות, על מנת להצליח.
במאמר סופר כי לווסטברוק הייתה אשתקד את אחת העונות היעילות בקריירה מבחינה התקפית (27.2 נקודות בממוצע למשחק ב-47.2 אחוזי קליעה מהשדה), בעיקר הודות לכך ששיחק ביוסטון עם הרבה מאוד קלעים סביבו, שחקנים ש"פתחו את המגרש" ויצרו עבורו שטח לפעול. בוושינגטון, טען הכותב, זה לא יקרה. "לרווח את המגרש עבור ווסטברוק פירושו לשחק עם שחקני הגנה חלשים, ושחקני ההגנה הטובים של וושינגטון לא יעניקו מספיק מקום לפעול ברמה ההתקפית", נכתב.
בעונה שעברה, בלי ג'ון וול הפצוע, וושינגטון יכולה הייתה להרשות לעצמה לקחת את הזמן בפיתוח של בראון והאצ'ימורה. כעת, המצב שונה. הקבוצה תהיה חייבת להצליח על מנת לשכנע את בראדלי ביל להישאר לטווח ארוך, ואילו ווסטברוק לא היה חלק מ"בנייה מחדש" למעלה מעשור. גם ברוקס המאמן נכנס לשנה האחרונה בחוזה. האם אבדיה, האצ'ימורה ובראון יוכלו לעזור לשלושה במשימה להצעיד את המועדון קדימה?
"זה לא שבראון, האצ'ימורה ואבדיה לא יכולים ללמוד לקלוע מבחוץ בסופו של דבר", נכתב עוד במאמר. "הזריקה של אף אחד מהם לא נראית שבורה. בראון והאצ'ימורה גם קולעים די טוב מקו העונשין כדי שיהיה אמון בטאץ' שלהם. הבעיה היא אחרת: הפיכתם לקלעים טובים יותר מחוץ לקשת, היא מעבר ללקיחת כמה צעדים אחורה. זה אומר לשנות את מי שהם כשחקנים".