מחזיר עטרה ליושנה: Call of Duty: Modern Warfare

בשנת 2007, חברת Infinity Ward הדהימה את תעשיית משחקי הוידיאו עם שחרורו של Call of Duty 4: Modern Warfare, שפתח טרילוגיה שהציגה זה מלחמת עולם מלחמה עולם שלישית, שגם שהכניסה מיליוני דולרים למפתחים. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שקול אוף דיוטי איבד מעט מהברק שלו עם סדרת Black Ops. השחקנים מאסו בלחימה המתקדמת והפסיקו להתרגש מיציאה של משחקים חדשים. הגרסא החדשה וההחלטה לחזור ללחימה מודרנית עשתה את העבודה בכך שגרמה לשחקנים רבים להתעניין שוב בסדרה - אני ביניהם, למשל. אז אחרי שבוע שלם עם המשחק, אני מרגיש שחזר אלינו קול אוף דיוטי שכל כך אהבנו.

 

במשחק שיצא בשנה שעברה, Black ops 4, הסירו את הקמפיין של הסינגל פלייר והתמקדו אך ורק במולטיפלייר. המהלך זכה לביקורות רבות, למרות שלמשחק יש בסיס מעריצים אובססיבי למולטיפלייר אונליין. השנה, הגלגל הסתובב בחזרה: מצב הסינגל פלייר חזר ומתמקד בפעולות של אנשי ה-CIA וה-SAS, שמנסים לסכל פעולות רוסיות ושל ארגון טרור בשם "אל קטאלה", במדינה בדיונית בשם אורזקיסטן.

במהלך הקמפיין, השחקנים יוכלו לשלוט בקצין ה-CIA אלכס, סמל SAS קייל גאריק, ולמספר משימות, מנהיגת המורדים - פארה כארים. דמות שחוזרת אלינו היא ג'ון פרייס, הדמות האהובה מהסדרה המקורית, שחוזר לתפקיד מרכזי – ולמרות שלא לא נוכל לשלוט בו לצערנו, הוא בולט במיוחד בקטעי המעבר. הדמויות בקטעים אלו, מצליחות להעביר מספיק מתח ודרמה וממש מעניקות את התחושה שמדובר בחלק מסדרת טלוויזיה בנטפליקס.

Infinity Ward עשו עבודה מדהימה בכל מה שקשור לוויזואליה והגשה: הכל נראה מציאותי, יש כאלו שיגידו מציאותי מדי. הסיפור מותאם לימנו ולסיפורים שאנו שומעים מכל מיני מדינות בעולם. למשל אחת המשימות, מבוססת על הפעולה של האמריקאים לחיסולו של בן לאדן, והיא מתנהלת בקצב איטי, כאשר צריך לטהר את כל המתחם מאיומים, ושם נתקלים גם בנשים וילדים – סוג של אמירה: "מלחמה זה לא כיף".

מצב האונליין הוא גולת הכותרת של משחקי קול אוף דיוטי בשנים האחרונות. המשחק החדש נותר זהה למשחקים קודמים וכולל מצבים קלאסיים שמציגים מלא אקשן כאשר הכדורים עפים מעל הראש לכל כיוון, ומצד שני יש גם מצבי משחק כמו SEARCH & DESTROY, שעובד על סיבובים, לכן השחקנים מפתחים גישה יותר איטית וטקטית.

Spec Ops למשל, הוא מצב  Co-op מהנה עם חברים, ולמרות ש-Infinity Ward דיברה הרבה על מצב זה כחלק מהרחבה לסיפור על של הקמפיין – בפועל זה לא מרגיש כך. הצוות שלכם יתמודד עם גלים של אוייבים שבאים מכל הכיוונים, בזמן שאתה מנסה להשלים משימות. ככל שתתקדמו, הם יגיעו עם נשקים כבדים יותר, עם משוריינים וכו'.

אחד ממצבי המשחק שיותר אהבתי והתחבר לי לחוויית משחק שלמה יותר,  הוא ה-Gunfight: מצב משחק של 2 על 2: תוספת נחמדה מאוד, כאשר לכל השחקנים ציוד זהה והמפות קטנות מה שמאפשר משחקים שווי כוחות באופן יחסי, והקבוצה שתעבוד טוב יותר תנצח. Ground War מהצד השני, מאפשר קרבות של 32 נגד 32, שזו כמות שחקנים אדירה במפה עצומה – ועל אף האתגר הגדול, המפתחת עשתה עבודה טובה מאוד והעלימה את החשש של "הליכה לאיבוד" במפה.

כמובן שלא הכל מושלם, וכמו תמיד יש קצת בעיות, כשאחת המרכזיות שבן בעיניי היא נושא הקאמפרים במפה (שחקנים שנדבקים לנקודה מסוימת ומתבצרים): המשחק מאפשר להם שפע של אפשרויות כאלו, כמו הטמנת קליימורים (מוקשים שקופצים מהאדמה ומתפוצצים) אך כדי להשיג אותם צריך כמובן, לעלות רמות. כאשר זה קורה, זה קורה מהר מידי, ולאחר מכן מדובר בדרך די קלה כדי להשיג הריגה, שמקשה מאוד על חציית המפה מבלי להפעיל איזה קליימור שהטמינו לך. תוסיפו לכך את העובדה שניתן לעגן את הנשק מבלי להיחשף, מה שנקרא בשפה הצבאית "לפתוח זיג", וקיבלתם מתכון לקאמפר האולטימטיבי.

אחד השינויים המרכזיים והמבורכים במשחק היא העובדה שהוא קרוס פלטפורם, מה שמאפשר לשחקני הפלייסטישן לשחק יחד עם שחקני המחשב והאקסבוקס. בשנים האחרונות כל הנושא של חציית פלטפורמות צובר תאוצה ויש לו ביקוש רב אצל קהל היעד. העובדה שמשחק בסדר גודל כמו קןל אוף דיוטי הוא כזה, מסמלת הרבה ואולי מרמזת לנו שבקרוב זה יהפוך לבסיסי.

לסיכום
לדעתי, Modern Warfare פגע בול בכל ההיבטים החשובים של משחק קול אוף דיוטי: קמפיין נהדר ומולטיפלייר, שאולי צריך קצת עדכונים, אבל בסך הכל מספק את העבודה. הוא אולי לא פורץ דרך כמו המשחק המקורי, אבל הוא בהחלט משחק מצוין שמחזיר את המעריצים שנמאס להם מכל ההתחכמויות. בעיניי, הוא אחד ממשחקי הקול אוף דיוטי היותר טובים, ובכלל אחד מהמשחקים שהכי נהנתי לשחק בהם על הפלייסטיישן.

עותק הסקירה התקבל תודות לעדלי יונייטד, היבואנית הרשמית של Call of Duty: Modern Warfare בישראל.