חברות ביטוח אוהבות לדחות תביעות, שהרי כל שקל שהן משלמות, פוגע במאזן הרווחים. לפיכך המציאות מלמדת כי הן תעשנה כל שהן יכולות בשביל להשאיר את הכסף אצלהן בקופה, גם אם הדבר כרוך בלהעלות טיעונים מופרכים לחלוטין שלא היו ולא נבראו. המזל של הצרכנים הוא 'שיש שופטים בירושלים', שיודעים להבדיל בין מסכת טיעונים עניינית ל"עובדות" מהונדסות על ידי חברות הביטוח.
במקרה האמור מדובר על אדם, יליד 1952, שלטענתו, בשנת 2017 נפגע כתוצאה מתאונת דרכים. לפי גרסתו, בתום נסיעה בטנדר מסוג טויוטה, לאחר שהחנה את הרכב בחצר ביתו, נפל תוך כדי ירידה ממנו, נפגע בידו השמאלית ונגרם לו שבר במרפק. בהתאם לכך, הוא הגיש תביעה כנגד המבטחת. אלא שבמקום שחברת הביטוח תשלם את הפיצוי המתבקש היא החליטה שלא מגיע לו לקבל אף לא שקל אחד בודד. מדוע? לטענתה, הוא כלל לא נפגע בעת ירידה מהרכב אלא בעת שירד ממחפרון אותו הפעיל במסגרת עבודתו, תוך שהוא מנסה לייחס את הפגיעה לרכב.
בית המשפט דחה על הסף את טענות המבטחת וקבע כי הראיות שהונחו לפניו מוליכות למסקנה ברורה שיש לקבל את גרסת התובע. לדברי השופט, "קבלת הגרסה העובדתית מוליכה למסקנה נוספת – כי האירוע המתואר על ידי התובע מהווה תאונת דרכים בגינה זכאי התובע לפיצוי". אז אם הנסיבות כל כך ברורות, ואין ספק שמא התאונה ארעה כנטען, כיצד זה שהמבטחת החליטה לדחות את פנייתו של המבוטח ואילצה אותו לפנות לבית המשפט, תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר?
גם בית המשפט הרים גבה. "הנני דוחה מכל וכל את טענת הנתבעת כי התובע נפל ממחפרון וכי הוא מנסה לייחס את הפגיעה לרכב", פסק השופט. לדבריו, המדובר על טענה בעלמא, לא פחות, שלא הונח לה כל בסיס. במילים אחרות – למבטחת לא תיק עם ראיה אחת מוצקה. השופט אף כתב את הדברים בצורה חד משמעית:" לא סופק הסבר ואף לא ראשיתו של הסבר מדוע יעדיף התובע לטעון כי הוא נפל דווקא ממחפרון ולא מרכב. לא נטען וממילא גם לא הוכחו נסיבות אשר בגינן יבקש התובע לנקוט הילוך שכזה, כגון שהמחפרון לא היה מבוטח".
אז מהיכן גיבשה המבטחת את הטיעון האמור? זו נאחזה, באופן בלתי מוצלח יש לציין, בדברים שצוינו בפרוטוקול ועדת ערר של הביטוח הלאומי, מהם ניתן לכאורה להסיק כי התובע נפצע במהלך עבודה על המחפרון. אולם כאמור, בית המשפט, לא התרשם מהטיעון הקלוש, וכתב כי אין מקום למסקנה שהנתבעת מבקשת להסיק. בהתאם לכך, כתב שוב השופט כי הוא מקבל גרסת התובע וקובע כי אכן נפגע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה במהלך הירידה מהרכב.
סוף דבר, קבע בית המשפט כי חרף התעקשותה של במבטחת להשאיר את הכסף בקופתה, בצר לה, היא תחויב לשלם לתובע את הסך של 267,103 שקלים, בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 40,626 שקלים וכן הוצאות בסך 1,000 שקלים. לדברי עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני הביטוח, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין: "על שני דברים אין עוררין. ראשית, כי על אף שהמבוטח לא נפגע במהלך תאונה קלאסית, אלא בעת ירידה מהרכב – הדבר נחשב לתאונת דרכים ומזכה אותו בקבלת פיצוי. שנית, שהשתלשלות הדברים ומסכת הראיות שהוא הביא, מייצרים מסקנה אחת בלבד – מבטחת הרכב צריכה לשלם לו את הפיצוי שמגיע לו".