בסקר שנערך לאחרונה , נשאלו כ-154 נהגים ונהגות מהי ההגדרה של תאונת דרכים. למעלה מ-80% השיבו כי הכוונה היא לאירוע שנגרם תוך כדי תנועה של אחד מכלי הרכב המעורבים בתאונה, שהרי 2 מכוניות חונות, לעולם לא יוכלו להתנגש אחת באחרת. אז, נכון, לצורך תאונת דרכים, כפי שההיגיון מנחה, נדרשת תזוזה של לפחות רכב אחד, אבל כאשר מדובר על היגיון משפטי - זה לחלוטין שגוי.
ומה אם נאמר לכם כי פגיעה בגב תוך כדי פריקה של שקיות אוכל מהרכב, מהווה תאונת דרכים שיכולה לזכות אתכם בקבלת פיצוי גבוה? ומה אם לדוגמא, נחבלתם במהלך החלפת גלגל, או חלילה, נכוותם ממים רותחים שרוססו מהרדיאטור? אז כן, כל הנסיבות האלו, וגם רבות אחרות, מהוות כך מסתבר, תאונת דרכים. את התודות תשלחו לבתי המשפט בישראל שבמהלך השנים הרחיבו משמעותית את המינוח תאונת דרכים. על מנת להבין יותר, מי זכאי לקבל פיצוי ובגין איזה אירוע, שוחחנו עם עו"ד נדיה אדגר, מומחית בדיני נזיקין ממשרד הראל – יטיב ומאתר din.co.il
איך יתכן כי פגיעה שלא באמצעות 'תאונה 'קלאסית' מהווה תאונת דרכים שמזכה את הנפגע בפיצוי?
חוק הפלת"ד מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. עוד מגדיר החוק כי שימוש ברכב מנועי” הוא נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד. לאור כך, ההגדרה מכלילה גם שימושים אחרים שמתבצעים, אף אם הרכב במצב סטטי.
האם בכל פציעה שנגרמה במהלך פריקה וטעינה של הרכב, יהיה הניזוק זכאי לקבל פיצוי?
ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים מוציאה מכלל כיסוי ביטוחי תאונות שאירעו במהלכה של פריקת מטען או טעינתו כשהרכב עומד. בד בדד, אם במקביל לפריקה או לטעינה נעשה ברכב שימוש מוכר אחר על פי החוק כמו דחיפה, כניסה לרכב או ירידה ממנו, גרירה, הדרדרות או התהפכות - התאונה תחשב "תאונת דרכים". למעשה, פריקת מצרכים ופריטים אישיים שנמצאים בתא המטען והוצאתם מן הרכב בתום הנסיעה לא מוגדרת כפעולה של טעינה ופריקה. פתיחת תא המטען וסגירתו להוצאת המצרכים שנותרו בו, מהווה פעולה אינטגרלית מן השימוש ברכב לצורך הנסיעה, לפיכך נזק שנגרם בעקבות פריקת מצרכים מתא המטען, כאשר בעת סגירתו נגרמה החבלה, יוכר לרוב כתאונת דרכים – בגינה ניתן לתבוע פיצויים.
ומה בנוגע לפציעה שהתרחשה במהלך עליה או ירידה מהרכב?
תיקון מס’ 8 לחוק הפיצויים מגדיר שימוש ברכב מנועי” על פי החוק, בין השאר, גם ככניסה או ירידה מהרכב. בו בעת, לא כל כניסה או ירידה מרכב מהווים “שימוש ברכב מנועי” העונים להגדרת “תאונת דרכים” ומזכים את הנפגע בפיצויים על פי החוק. על פי לשון החוק והפסיקה,על מנת שתאונה תוך כדי כניסה או יציאה מהרכב ייחשבו לתאונת דרכים, יש להוכיח כי הכניסה והיציאה היו קשורים לשימוש התעבורתי ברכב, היינו להתחלת נסיעה או סיום נסיעה. בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון ב}פדידה יחיאל נ' סהר{ עסק בית המשפט במקרה בו אדם נכנס למשאית בעת שחנתה במטרה ליטול ממנה מצית סיגריות ובעת שירד מתא הנהג, מעד ונפל ונגרם לו נזק גוף. בית המשפט קבע כי במקרה זה אין המדובר ב"תאונת דרכים" עפ"י חוק הפיצויים. נקבע כי לא כל פגיעה בתאונה בעת עליה לרכב או ירידה ממנו תחשב לתאונת דרכים, אלא נדרש שהשימוש ברכב יעשה למטרות תחבורה ויהיה כרוך בסיכון תעבורתי (למשל: נהיגה, נסיעה וכדו'). במקרה זה, קבע בית המשפט כי אותו אדם לא נכנס לרכב על מנת לעשות ברכב שימוש למטרות תחבורה, אלא נכנס לרכב על מנת לקחת מצית שהיה אותה שעה ברכב. לפיכך, קבע בית המשפט כי אין המאורע נחשב כ"תאונת דרכים" המזכה את הנפגע בפיצויים על פי חוק הפיצויים.
האם פציעה במהלך החלפת גלגל מהווה תאונת דרכים?
לצורך מענה על שאלה זו, יש לעבור דרך מספר מבחנים. ראשית, יש לבחון האם מדובר על תיקון או טיפול שהתרחשו בדרך. כלומר מרגע העלייה לרכב למטרת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. "תיקון בית" שנעשה בחצרי הבית או במוסך – אינו מהווה תיקון דרך, הוגדר כי התיקון נדרש בשל תקלה שאירעה באופן פתאומי ובלתי צפוי, ולפיכך מחייבת את הנהג לתקנה באופן מיידי על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו. בנוסף, נקבע מבחן נוסף - לפיו רק טיפול הנעשה בסמיכות לפעולת הנסיעה או במהלכה מהווה טיפול דרך. עוד נקבע כי אין המדובר על תקלה שמצריכה טיפול של איש מקצוע – הכוונה היא לסוג התקלות שסביר שנהג יטפל בהן מבלי להיזקק לסיוע של איש מקצוע, כגון החלפת גלגל, מילוי מים או שמן, החלפת נורה וכיוצא באלה. ואם לא די בכל אלו, נקבע מבחן נוסף- מבחן מהות הטיפול , כלומר - טיפול דרך הוא טיפול שנועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי שנעשה אגב נסיעה או לצורך המשך הנסיעה, והכוונה לתקלות אשר מתרחשות במהלך הנסיעה ומחייבות את הנהג לתקנן במהלך הנסיעה בכדי שיוכל להמשיך בדרכו. לסיום, קבע בית המשפט כי התיקון צריך להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו.
ומה לגבי רכיבה על קורקינט?
באוקטובר 2020 נקבע כי רוכב קורקינט ו/או אופניים חשמליים יהיה רשאי לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים עם רכב מנועי. המשמעות : רוכב האופניים / קורקינט יהיה זכאי לפיצוי כספי מחברת הביטוח של הרכב המעורב ללא קשר לאחריות או לאשמה של הרוכב. וכך לדוגמא, היה ורוכב הקורקינט נסע בדרך של "אין כניסה" והיה מעורב בתאונה עם רכב מנועי רוכב הקורקינט יהיה זכאי למלוא הפיצוי עקב נזקי הגוף אשר נגרמו לו בתאונה.