ממשיכים לשלם: כך שילמו הנהגים על שיפור המאזן של חברות הביטוח

הניתוח שלפניכם התחיל כדיון בין חברי מערכת 'עולם הרכב' בשאלה האם מערכות הבטיחות, ובראשן הבלימה האוטונומית, שנוספו בשנים האחרונות למכוניות חדשות ויהפכו לחובה החל מ-2020, הביאו לירידה במספר התאונות הקלות, 'פגיעות פגוש' בסלנג המקצועי. כיוון שתשובה ברורה לא הייתה פנינו לכמה מהשחקנים המרכזיים והגדולים בתחום - יבואני חלפים, רשתות מוסכים וכו', ושאלנו אם יש להם מספרים. 

חלקם העדיפו לא לענות, אחרים העבירו לנו מספרים שהצביעו על ירידה במספר התיקונים שנעשים בגין פגיעות פגוש - 10% אצל הממעיט ביותר, סביב ה-20% אצל רובם. יחד עם הנתונים ביקשו כל המשיבים שהמידע הזה יהיה "לא לציטוט ולא לייחוס", ובמילים אחרות להישאר אנונימיים. למה, שאלנו, למי זה יכול כבר להפריע. אז תשובה לא קיבלנו אבל להערכתינו הם בעיקר לא רצו לעצבן את חברות הביטוח, מה שהוביל אותנו לבדיקת הרווחיות והתמחור בענף, ובואו נצא לדרך. 

בשבועות האחרונים פרסמנו כאן שני ניתוחים שנגעו בכספים שהמדינה גובה מכם, ציבור הפראיירים, סליחה הנהגים, שמסתכמים ביותר מארבעים מיליארד שקלים בשנה. המדינה היא השואבת הגדולה ביותר מהתשלומים שלכם על תחבורה, סביב ה-3000 שקל לחודש למשק בית לפי הלמ"ס, וכן שיקפנו בפניכם את מחדלי מיזם 'נתיב פלוס' האווילי. אבל המדינה עצמה היא ממש לא היחידה שחוגגת עלינו; בין הגופים המרכזיים האחרים שנהנים מנדיבותכם נמצאות חברות הביטוח שמכרו לכם ב-2018 ביטוחי רכוש לרכב, זאת אומרת צד ג' ומקיף, בסכום מעורר ההשתאות של 8.8 מיליארד שקל. ביטוח החובה - שהוא קטגוריה נפרדת עם כללים שונים ולכן לא נעסוק בו כאן - הכניס לחברות פרמיות של עוד 5.3 מיליארד שקל. ורק כדי שתקבלו פרופורציות: שני הביטוחים הללו היו 61% מכלל ההכנסות של החברות מביטוח כללי (זאת אומרת לא כולל פנסיות, בריאות, סיעוד וכו'). ובמילים אחרות: המכונית המסכנה שלכם סוחבת לא רק את האוצר של מדינת ישראל אלא גם חתיכה מכובדת משורת הרווח של חברות הביטוח.

להשוות ולבכות

האם מחירי ביטוחי הרכב בישראל גבוהים? אם נשווה אותם לעולם, אז כן. השוואה למקומות מסוימים, למשל לארה"ב, יכולה לגרום לבכי של תסכול גם בגלל המחיר וגם בגלל מוצרים ביטוחיים שעליהם הישראלים יכולים רק לחלום (למשל ביטוח של הנהג בלי קשר לשאלה באיזה מכונית הוא נוהג). אם לעומת זאת מסתכלים על עלות ביטוחי הרכב דרך פריזמת המחירים המופרכים של המכוניות וחלקי החילוף בארץ, שנובעים מהמיסוי, אז ברור ומובן שהביטוח כאן יקר יותר. כמה יותר יקר? מה גודלו של הקופון שחברות הביטוח חותכות עלינו?  דוח מאיר עיניים ועמוס טבלאות שפרסם הממונה על הביטוח במשרד האוצר, ושמשום מה נתוניו לא התפרסמו עד כה, מספק תשובה ברורה.

בואו נתחיל בכך שבמדינת ישראל יש פלוס מינוס כשלושה וחצי מיליון כלי רכב. לאורך העשור האחרון הגידול במצבת כלי הרכב - חדשים מינוס נגרעים - עמד על כמאה אלף לשנה. 82% מסך כלי הרכב בישראל מבוטחים במקיף או צד ג'  כאשר מספר המכוניות המבוטחות גדל אחד לאחד עם הגידול בסך כלי הרכב. ההכנסות ממכירת הפרמיות עמדו ב-2018 על כ-8.8 מיליארד שקלים.  

וכאן מתחילים להגיע הנתונים המעניינים: למרות הגידול במספר כלי הרכב, מספר התביעות לתשלום מחברות הביטוח דווקא יורד בהתמדה. ובמספרים: בין 2015 ל-2018 מספר המכוניות בישראל גדל בכ-400 אלף אבל מספר התביעות קטן ביותר מ-12% (מ-391 אלף תביעות ל-342 אלף). תגידו בצדק שמספר התביעות לא בהכרח מעיד על הסכום ששילמו חברות הביטוח, וגם כאן נחלץ משרד האוצר לעזרתנו עם עוד מספר מעניין -  כמה מתוך סכום הפרמיות שגבו חברות הביטוח הם החזירו לנהגים שתבעו אותן. לא מפתיע לגלות שגם המספר הזה נמצא בירידה מתמדת: ב-2015 החזירו חברות הביטוח 79% ממה שגבו בעוד ב-2018 הן החזירו רק 66%. 

בואו נסכם את כל זה לפני שנעבור למספר הזהב. מספר המכוניות המבוטחות גדל. מספר התביעות ירד. התשלומים שחברות הביטוח מחזירות למבוטחים הצטמצמו. האם בסיטואציה הזאת לא מתבקש שגם במחיר שאתם משלמים תהיה ירידה? אתם יודעים מה, עזבו ירידה. בואו נלך במקום זה על המחיר לא ישתנה. סטטוס קוו כזה שאומר תרוויחו בכיף אבל אל תדפקו אותנו. 

אז זהו שלא. מול שוקת השקלים הגדושה הזאת  חברות הביטוח לא התאפקו והעלו את המחירים. כמה שילמתם יותר? כאן אפילו משרד האוצר מתקשה לתת תשובה חד משמעית. מה שברור זה שסך הפרמיות שנגבו על ידי חברות הביטוח - זאת אומר הכסף שנגבה - קפץ בין 2015 ל-2018 ביותר מ-23%. זה כמובן מספר פנטסטי אבל כדי לקבל את השינוי במחיר לכל מכונית צריך לשקלל איכשהו את מה שתרמו לעלייה המכוניות שנוספו לכבישים ועוד נתונים שיש רק לחברות הביטוח. הערכה מאוד זהירה שלנו עומדת על עלייה של 16% במחיר לכל מכונית לתקופה שבה, נזכיר שוב, ההחזרים של חברות הביטוח בגין התביעות קטנו ב-13%. תחברו את שני המספרים האלה ותקבלו שיפור של 29% במאזני ביטוח הרכב של החברות, שיפור שאתם מימנתם בלי שום סיבה מוצדקת. אנחנו יכולים רק לאחל לכל עם ישראל שיקבל העלאות שכר בשיעור דומה למה שחברות הביטוח גובות ממנו.

השורה התחתונה 

נחזור לרגע לפגיעות הפגוש. מגמת הקיטון בהיקף הפגיעות האלה תימשך בעתיד ככל שמערכות הבטיחות יהפכו לנפוצות יותר. איך זה מסתדר עם העלייה המתמדת במחירים שהצגנו כאן? זה לא.  החברות יכלו להעלות את מחירי הביטוח כי הביקוש בישראל לגמרי קשיח ועד הודעה חדשה גם ימשיך להיות כזה. בגלל מחיר הרכישה הגבוה (ושוב, שנובע ממיסוי) הציבור יבטח את כלי הרכב שלו גם אם מחיר הביטוח יהיה כפול ממה שהוא עכשיו, וזה ברור לחברות, שלאט שלאט, בזהירות של מוסדות פיננסים ובהתמדה מרשימה, דוחפות את הפרמיות כלפי מעלה. זה מעצבן אבל יש גם ניצוץ של תקווה: ב-2019 נכנסו לשוק חברות ביטוח חדשות שעובדות בערוצים דיגיטליים, והן מבטיחות להיות תחרותיות ולזעזע את העולם המאובן הזה. האם זה יצליח? אנחנו לא יודעים. מה שאנחנו כן יכולים לומר לכם זה שתפסיקו להיות פראיירים. בפעם הבאה שמצלצלים אליכם כדי לחדש את הביטוח במקום להיאנח ולאשר תעשו סקר שוק גם בין החברות החדשות, ואחר כך תתמקחו. כן, אפשר להתמקח על מחיר הביטוח וגם להוריד אותו קצת. סעו בזהירות.