MG סייברסטר (הנעה אחורית) במבחן: אפקט הפרפר

איך מתחילים מבחן לרכב כל כך מיוחד. טוב, זה עוד רכב סיני יגידו... נו, עוד מיקרוגל על גלגלים... וכו' וכו'. ובכל זאת, MG, יצרנית בת 102 עם שורשים בריטיים, שהפכה סינית כמובן אבל תמיד הייתה באירופה, בעיקר באנגליה כמובן, מנסה בדרכה לשמור על קשר כלשהו לעבר המפואר. נכון, כשהיא עברה לידיים סיניות אי שם לפני 20 שנה כבר, היא הייתה מאוד "סינית", אבל נראה שהייתה קשובה לקהל האירופאי והרכבים שלה הצליחו לעבור שינוי מתבקש אל המאה ה-21.

כדי לשמור על אותו קשר, הציגה בתערוכת שנגחאי 2021 את הסייברסטר קונספט שמיד האירה את עיניהם של רבים, לא רק כי דגם התצוגה היה מהמם, אלא כי פתאום צץ לו זיק של מסורת אל עשרות דגמי קבריולה של MG כמו ה-MGA וה-Midget משנות ה-50-70 ואפילו ה-MG F / TF מסוף שנות ה-90 וה-2000 המוקדמות. ואז בפסטיבל המהירות בגודווד 2023 חשפה MG את הסייברסטר הסדרתית ששמרה על לא מעט מאפיינים מדגם הקונספט והפכה לרודסטר החשמלית הראשונה, טוב, אם נתעלם מהטסלה רודסטר הראשונה, שהייתה למעשה לוטוס אליס מוסבת.

שנתיים קדימה והסייברסטר נוחתת בישראל – אבל לפני שהיא חשמלית (או אחרי) היא קבריולה - אמיתית, לא עם גג סרדינים - וכמעט הכי זולה בישראל (364-394 אלף שקל), כשזולה ממנה היא המיני קופר קבריו (מ-243 אלף שקל) ואם תרצו אחת גדולה יותר תצטרכו להכניס לשיקולים את ב.מ.וו. Z4 (מ-450 אלף שקל), מרצדס CLE קבריו (מ-480 אלף שקל) וב.מ.וו. סדרה 4 קבריו (מ-495 אלף שקל), כי מאזדה מיאטה כבר לא איתנו ועל דגמי בנטלי, פורשה ופרארי תצטרכו לשלש, לרבע ולחמש את המחיר. ואחרי שחפרנו, אפשר להתקדם?

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני מהמם וגם בתא הנוסעים, שנהנה מאיכות חומרים גבוהה, לצד איכות הרכבה שאינה מצטיינת. הנדסת האנוש לא מוצלחת, ותא המטען שימושי ביחס לקטגוריה.
איכות נסיעה ואבזור: הכיול נוקשה ונראה שיש ניסיון לשכך מפגעים והיא לא "מתפזרת". בידוד הרעשים סביר ביחס לקבריולה עם גג בד ורשימת האבזור מכובדת, אך נדרשות כמה תוספות.
ביצועים והתנהגות: הביצועים טובים מאוד, גם טווח הנסיעה שימושי, לבטח בנסיעה שגרתית. התנהגות הכביש אינה דינאמית ואף מנותקת, ואינה מגבה את העיצוב הספורטיבי.
למי מתאים: מחפשים לסובב ראשים? רוצים להפשיל את הגג וליהנות מהאווירה? אוהבים לנהוג בנופים שונים ולנסוע אל עבר השקיעה וכל זה מבלי לשלם על דלק? הסייברסטר היא המכונית בשבילכם.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-364 אלף שקל (רכב המבחן 364 אלף שקל)

עיצוב ותא נוסעים
העיצוב החיצוני הגיע כאמור מדגם הקונספט שנשא את אותו השם, עם כמה שינויים מתבקשים לרכב סדרתי והסייברסטר נראית פשוט WOW. כבר הרבה זמן לא נתקלתי בכמות כזו של צפצופים ומחמאות, סיבובי ראש וקריאות התפעלות. היא נראית כמו פורשה בוקסטר מוארכת, הקווים דינאמיים, יש כל מיני ספילטרים, חצאיות וכנפונים, דיפיוזר בולט ותאורת לד אחורית מדליקה. חישוקים מעוצבים עם קליפרים אדומים, שיודעים מה, רבים אפילו העדיפו את אלו בגודל "19 של גרסת ההנעה האחורית, שמזכירים קצת את אלו של ב.מ.וו M, וגם יש להם קצת יותר בשר מה-"20 של ההנעה הכפולה. אגב, MG הציגו לסייברסטר גרסת קופה קונספט מהממת לא פחות.

החוויה העיצובית נמשכת גם מבפנים, עם שלושת המסכים מול הנהג שמזכירים עמדת עבודה של הייטקיסט מצוי (מסך לוח מחוונים מרכזי "10.25 ובצידיו שני מסכי "7) ובנוסף מסך אנכי לתפעול בקרת האקלים, מאפייני הרכב והשמע. הקונסולה המרכזית מפרידה בין הנהג לנוסע, שילובי צבעים שונים בתא הנוסעים (אפור/קרם או שחור/אדום) ושני צבעי גג (שחור או אדום) יוצרים אווירה יוקרתית. איכות החומרים טובה מאוד, הכל מדופן עור, הקורות ואזור סוככי השמש באלקנטרה ודיפון לבד באזור התחתון. איכות ההרכבה מקבלת רק ציון "טוב" - אזור הדשבורד והדלתות מרגיש מהודק, אך נשמעו כמה צקצוקים שמגיעים מחיבורי החומרים, בעיקר באזור מגני הראש.

הנדסת האנוש סבירה בלבד. ראשית התפעול הרב במגע, בטח לא הולם רכב עם יומרה ספורטיבית, מזל שבכל זאת יש כפתורים נפרדים לבקרת האקלים. בנוסף, ההגה מסתיר חלקים נכבדים מהמסכים הצידיים שגם כך קטנים יחסית ומרובי תפריטים. תלונה נוספת נוגעת למיקום התצוגות הקלאסיות של מסך המולטימדיה המקובל, כמו הקישוריות לנייד, הניווט, המוסיקה וכו', שנמצאים במסך משמאל ולא במסך הימני שהוא מרכזי יותר, מה שגורם כמובן להסטת מבט שמאלה. ואם השמש תסנוור אתכם מהצד, תדעו שסוככי השמש קצרים וללא אפשרות הארכה.

הכניסה לרכב נוחה יחסית למרכב רודסטר. המושבים עצמם לא נמוכים מדי ודלתות הפרפר (כמו דלתות מספריים, אך הן נפתחות קצת החוצה) החשמליות מאפשרות מפתח רחב שמקל על הכניסה. המושבים נוקשים יחסית, תומכים, אך לא נוחים לאורך זמן, כמו כן אין כוונון גובה לחגורה, מה שלפחות אצל הח"מ היה פחות נוח. שדה הראייה טוב ולא יותר, שכן הקורות הקדמיות רחבות יחסית וזו השמאלית קרובה לנהג, כשמבט לאחור מתמקד בפתח הקטן שבין מגני הראש.

בנוסף לתא כפפות והתא במשענת היד המרכזית, יש גם תאים קטנים מרופדים בתוך הדלתות, עם מכסה כדי שלא יפול שום דבר כשהדלתות נפתחות. מאחורי המושבים ישנו תא אחסון מרושת, שיספיק לתיקי צד או תיקי גב צרים, ואם אתם מאלה שאוהבים להשכיב קצת יותר את המושב, אז תסתפקו רק בחלקו המרכזי.

תא המטען בנפח 249 ליטר צנועים, בין אם הגג פתוח או סגור, וכולו מרופד לבד. המפתח לא גדול במיוחד והתא עצמו רחב ונמוך, אך הוא שימושי מספיק בשביל שתצליחו להכניס 2-3 מזוודות טרולי (תלוי בגודלן) לסופ"ש זוגי מפנק. יש כאן תאורה אחת ורשתות קטנות בצדדים, וזהו בערך. רק אל תגידו שציפיתם לפגוש פה גלגל ספייר מתחת לרצפה.

איכות נסיעה ואבזור
הכיול של הסייברסטר על הצד הנוקשה, אבל לא כזה שחובט בך, וניכר כי היא מנסה לספוג מפגעים שונים ולא מרגישה "מפוזרת", אבל בסופו של דבר הנוקשות מנצחת. כושר התמרון טוב ויש גם מצלמות היקפיות ותצוגה שקופה של הרכב.

אותה נוקשות באה לידי ביטוי גם בדרך בין-עירונית, כאשר על כביש גלי היא תרגיש קופצנית, בעיקר בחלקה האחורי. בידוד הרעשים טוב יחסית, כשנשמעים בעיקר רעשי רוח מאזור החלונות. כשהגג יורד צ'יק צ'ק (תוך 10 שניות ועד 50 קמ"ש), ועם חלונות סגורים, אפשר לנהל שיחה ולהקשיב למוסיקה ממערכת Bose, שאגב לא מהטובות שפגשנו, אם כי דווקא עם גג פתוח היא נשמעה טוב יותר.

מבחינת אבזור, אין הבדל משמעותי בין גרסת ההנעה האחורית לכפולה (שילוב אלקנטרה במושבים וחישוקי "20 במקום "19), ויש כאן כל מה שצריך, ובכל זאת חסרו לנו משטח טעינה אלחוטית או אוורור במושבי העור שבוודאי נצטרך כאן בקיץ וגם לא "צעיף חום" במושבים.

מערך הבטיחות בעל דירוג 0 של משרד התחבורה, אבל לא באמת חסר משהו קריטי, הרי ניקוד ירד כי אין למשל התרעת שכחת ילדים מאחור, וגם לא ניטור נהג (וגם לא בלימת חירום בכניסה לצומת וה"בליינד ספוט" לא אקטיבי). בכל מקרה, בקרת השיוט האדפטיבית פועלת בצורה טובה, תיקוני ההגה בסטייה מנתיב אינם חדים, וגם תודה לאל אין צפצופים מיותרים.

ביצועים והתנהגות
אנחנו בגרסת ההנעה אחורית עם מנוע יחיד בהספק 340 כ"ס שמספקים מאוד, והרי זמן ההאצה ל-100 קמ"ש עומד על 5 שניות, כשהתחושות במציאות תואמות את הנתונים על הנייר, במיוחד במצב סופר-ספורט שנכנס לפעולה בלחיצה על הכפתור האדום שעל ההגה או ברצף פעולות שמכין אתכם לבקרת השיגור. רק במקרה של ההנעה האחורית, כביש לח ואתם תלחמו קצת בהגה כדי לשמור על קו ישר (אף אחד לא אמר שזה לא כיף).

בורר המצבים כולל גם מצב נוחות, ספורט ו"מותאם אישית", שם תוכלו לבחור את "משקל" ההגה בנוסף לתגובות המנוע. יש 3 עוצמות לרגנרציה ומעוצמה 2 היא מוחשית יותר, יש גם מצב אוטומטי ומצב נהיגה בדוושה אחת.

וכדי להכניס קצת קצת אווירה, תוכלו להפעיל ולבחור בין שני צלילים מלאכותיים, אחד שנשמע כמו מכונת קפה עתידנית ואחד קצת יותר מציאותי שמזכיר רכב בנזין, ולקבוע מבין 3 עוצמות, כשבמצב ספורט הצליל מוחשי יותר. אבל הצלילים לא ממש נותנים מעטפת ספורטיבית, כמו אלו הקיימים ביונדאי איוניק 5N.

אם תרצו לשדרג את הביצועים, הזכרנו את גרסת הנעה כפולה שעולה 30 אלף שקל יותר, ולה 510 כ"ס ו-3.2 שניות ל-100 קמ"ש, כשהיא כבדה רק ב-100 ק"ג (1,985 ק"ג), אבל היי, אנחנו בגרסת ההנעה האחורית! בכל זאת רודסטר, וכדי להמחיש את ההבדלים נספר לכם שבמכת "גז" קטנה תוך כדי הפניית הגה, הסייברסטר שלנו מוציאה זנב בקלילות.

הסוללה בקיבולת 77 קוט"ש (74.4 קוט"ש נטו) מצהירה לנו על טווח של 507 ק"מ (עם הנעה כפולה תיפרדו מ-64 ק"מ נוספים). צריכת החשמל בסיום המבחן עמדה על 19.6 קוט"ש ל-100 ק"מ, כך שבתנאיי אמת הגענו ל-380 ק"מ, אבל, ויש אבל גדול - ראשית, נסענו לא מעט בכבישים מהירים ובחלקם גם עם גג פתוח שלא בדיוק תורם לאווירודינמיות ואת שאר הנסיעות עשינו בנופי הרי ירושלים והסביבה. ובכל זאת, ביחס למבחן המאומץ שלנו, מדובר בטווח שימושי לגמרי.

לסייברסטר הספק טעינה מהירה של 144 קילוואט (10%-80% ב-40 דקות), אבל כשנדלקה לנו נורת הטעינה, העמדה המהירה הקרובה ביותר הייתה של 60 קילוואט, שם המתנו 53 דקות מ-20% ל-80%.

בסעיף התנהגות הכביש, האמת, לא הגענו עם ציפיות גדולות ובהתאם גם לא התאכזבנו, כי באופן כללי, הסייברסטר מנותקת לגמרי. ההנעה האחורית בהחלט מכניסה שובבות מתבקשת, ואם לא תתנו "מכת גז" קטנה באמצע סיבוב הגה (מה? מה פתאום!), האחיזה אפילו טובה, כשצמיגי הפירלי P זירו תורמים את שלהם. ההגה מדויק וגם הבלמים לא ספוגיים כמו בחשמליות רגילות. אם אתם קונים אותה בשביל טיולי נהיגה, תדעו שהיא רחוקה שנות אור מה-718 בוקסטר של פורשה, אבל היא כאן בשביל משהו אחר - לספק לנו נהיגה חווייתית בנופים שונים עם גג מקופל לגמרי ושמש חמימה, וזה כבר משהו שקשה להסביר.