ג`נסיס G90 החדשה במבחן: לא חייבת סמל של 100 שנה

ג'נסיס G90 היא ספינת הדגל של קונצרן יונדאי-קיה, זו ששמה עין על דגמי היוקרה הגרמניים כמו ב.מ.וו סדרה 7 ומרצדס S קלאס, בעיקר בשוק האמריקאי, ולמעשה המותג עצמו נולד בדיוק מאותה הסיבה שמותג לקסוס של טויוטה הגיע לעולם, כשגם ה-LS על הכוונת של ה-G90.

הדור הראשון שווק כאן לזמן קצר מאוד ב-2021 (כשהוא בעצם מתיחת פנים מקיפה לדגם שהוצג בסוף 2015), ובסוף אותה שנה כבר הציגה ג'נסיס דור חדש ששמר על מאפייני העיצוב, אך שודרג בכל היבט.

מסיבות שונות, הדור החדש לא הגיע לישראל במשך 4 שנים ארוכות, עד נובמבר 2025. כשנחת כאן עשה מה שכל ג'נסיס עשתה כאן – תמחור נמוך מהמתחרות, תא נוסעים איכותי ורשימת אבזור ארוכה שאצל חלק מהתחרות יתפיחו את המחיר. לקחנו אותה למבחן כי להבין מה יש לקצה של הקצה של ג'נסיס להציע.

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני מרשים, רכב נשיאותי ממש. תא הנוסעים משלב בין קלאסי למודרני ומאוד איכותי. המרווח טוב מאוד, אך הנדסת האנוש דורש הסתגלות.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה מצוינת בעיר וגם בדרך מהירה, בידוד הרעשים טוב מאוד, רשימת האבזור ארוכה ומפנקת ומערך הבטיחות מקיף ופועל היטב.
ביצועים והתנהגות: ביצועי המנוע טובים מאוד, אם כי לא עוצמתיים ויותר פונים לאופי פעולה "עגול" וליניארי. התנהגות הכביש נועדה יותר לאווירה שלווה ופחות לאופי ספורטיבי.
למי מתאים: לכל מי שצריך רכב פאר, פשוט כך, ולא חייב סמל בן 100 שנה בחזית או על מחזיק המפתחות, ועל הדרך יחסוך לא מעט שקלים במחיר הרכישה.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-850 אלף שקל (רכב המבחן: 850 אלף שקל)

עיצוב ותא נוסעים
העיצוב כל כך "ג'נסיס" שאי אפשר לטעות בה בכלל – הגריל האופייני וסגנון המטריקס, הפנסים המפוצלים מלפנים ומאוחר, ואפילו פתחי האגזוז באותו הסגנון ויחד עם צדודית בעלת מכסה מנוע ארוך ותא מטען קצר מתקבל רכב מרשים מאוד, נשיאותי שכזה.

מבפנים העיצוב קלאסי בשילוב מודרני. איכות החומרים והרכבה טובה מאוד עם ריפוד תקרה זמש, המון עור ושילובי חומרים שונים, אבל זה כבר לא גורם לנו לפעור עיניים, והס מלהזכיר סיניות פרימיום אמיתיות שמגיעות לכדי רמה דומה, אך נציין כאן משהו בזכותה של ג'נסיס - היא לא קלאסית, יש יאמרו מיושנת, כמו לקסוס ולא סופר טכנולוגית ועמוסת מסכים כמו מרצדס למשל - היא משהו באמצע, כזה שמנעד רחב יותר של אנשים יוכלו להתחבר אליו, כל אחד מהזווית שלו.

הנדסת האנוש טובה ולא יותר. יש פה כפתורים פיזיים על ההגה ולחלק מבקרת האקלים, אבל תתי תפריטים מרובים במולטימדיה להגדרות של כמעט כל דבר, יוצרים עומס רב, כך שתשבו כנראה פעם אחת להגדיר עבורכם כל פונקציה וזהו, ואם תרצו לשנות מי מהן בעתיד, לכו תזכרו איפה היא הייתה. ישנו גם עומס כפתורים שפזורים בכל מיני מקומות, כך למשל הזיכרונות למושבים והפעלת העיסוי נמצאים בדלתות, אבל החימום והאוורור בין המושבים. גם תפעול בקרת האקלים דורש שימוש במסך המגע שבין כפתורי הטמפרטורה, הוא ממוקם נמוך ובזווית ישרה כך שלא תמיד נוח להביט בו. יש כמובן את חוגת ההילוכים ולצידה בורר עגול לתפעול המולטימדיה וגם ניסיון לא מוצלח ממש עם כפתור המגע שעל ההגה, שנראה שהגיע לשם רק כדי להגיד "תראו, גם לנו יש כמו של מרצדס", אבל בשורה התחתונה, התפעול שלו לא אינטואיטיבי כמו אלו של הגרמניה. כמה לא? בכל הנעה תקפוץ חלונית הסבר. נו, כבר היה עדיף לוותר.

מושב הנהג מוצלח מאוד, עם שפע כוונונים חשמליים, כמו למשענת הראש (מעלה/מטה וקדימה/אחורה), לזווית המושב, אורך המושב ולכריות התמיכה הצידיות, שמצידן חובקות יותר את הנהג במהירות גבוהה ויודעות גם להתרוקן כדי לאפשר יציאה קלה יותר. במושבים הקדמיים יש כמובן חימום, אוורור ועיסוי מצוין שמגיע גם לעכוז.

המושב האחורי הוא ממש לא מושב, הוא צמד כורסאות! כשזו הימנית משודרגת יותר. המרווח מצוין במצב הרגיל ותוכלו גם כמעט להשכיב את המושבים, כשמימין יש שליטה גם על מושב הנוסע שלפניו והדום נשלף. הכל פה חשמלי כמובן, כולל זיכרונות וכפתור שימושי של "החזרת המצב לקדמותו", חימום ואוורור, עיסוי מאחור רק בתוספת חבילת אבזור. יש פה וילונות חשמליים ומראות נשלפות בתקרה עם תאורה, ובין המושבים, כלומר בקיפול משענת הגב של הנוסע במרכז - שמעולם לא ישב שם למרות קיומה של חגורת בטיחות אבל תעלת הינע ענקית במרכזית - תמצאו כפתורי שליטה פיזיים על המושבים, לצד מסך מגע השולט על מגוון פונקציות שונות מאחור וברכב בכלל, כמו למשל מערכת השמע ובקרת האקלים. מקצה הקונסולה ישלפו מחזיקי כוסות ובתא האחסון תמצאו גם משטח טעינה אלחוטית.

תא המטען בנפח 368 ליטר, זה אולי לא נשמע הרבה אבל הוא יספק אתכם ביום-יום ולכל סופ"ש נופש שתחפצו. המפתח רחב מאוד, יש פתח מגלשי סקי וכולו מדופן היטב, אבל מתחת לרצפה לא תמצאו תאי אחסון או גלגל ספייר, אז מקווים שלא תתקעו בדרך לפגישה חשובה.

איכות נסיעה ואבזור
הנוחות העירונית מצוינת. מתלי האוויר הסטנדרטיים מתמודדים היטב עם כל שיבוב, גם כאלה חדים עוברים שיכוך משמעותי, פס האטה נספג בקלות ולאחריו נשמר ריסון מופתי. אגב, אם תיסעו בכביש כורכר או בשלולית מים ותחששו לשלומה של ה-G90, בלחיצת כפתור תוכלו להגביה קלות את המרכב ולצלוח את המכשול. הנוחות הבין-עירונית ממשיכה בקו המצוין, עם יציבות מרשימה בכביש מהיר וללא תנודות חריגות. גם בידוד הרעשים טוב מאוד כמעט בכל מתאר.

ל-G90 מערכת היגוי אחורי, עד 4 מעלות נגד כיוון הפניית ההגה, מה שמייצר יכולת תמרון טובה בחניות צפופות או פניית פרסה. לעומת מערכת ההיגוי האחורית של מרצדס, כאן ממש תרגישו את ההתערבות מאחור, זה מרגיש מעט מוזר, אבל מתרגלים מהר, בכל זאת צריך לסובב כאן כמעט 5.3 מטר.

ה-G90 מגיע לכאורה ברמת גימור אחת עם שתי חבילות – איך נסכם זאת? יש פה הכל כמו שהבנתם עד כה, אפילו דלתות חשמליות שנפתחות/נסגרות בנגיעה, משל הייתם באיזו בנטלי או רולס רויס. אם תרצו גם עיסוי במושבים מאחור ועוד זוג מסכים ליושבים שם תוסיפו 30 אלף שקל, ואם תרצו גרסה מושחרת במיוחד – לסבכה, החישוקים והקליפרים, הריפוד שגם מקבל תפירת "מטריקס" ודיפוני עץ אמיתי, תוסיפו עוד 20 אלף שקל. מערך הבטיחות מקיף ופועל לעילא.

ביצועים והתנהגות
ספינת הפאר הקוריאנית לא באה להתייפייף, טוב אולי קצת – לא פלאג-אין ולא היברידי, רק מיקרו-היברידי, אבל כזה שמוצמד למנוע V6 בנפח 3.5 ליטר עם 410 כ"ס, תיבה אוטומטית 8 הילוכים, הנעה כפולה  ו-5.2 שניות ל-100 קמ"ש (על רכב ששוקל 2.35 טון). איך אומרים, ממש "טעם של פעם".

יחידת ההנעה פועלת באופן הרמוני, לחיצה בריאה על דוושת ההאצה והמנוע לא מתפוצץ עליך, אלה בונה את הכוח בהדרגתיות, כאשר רק סביב 3,000-4,000 סל"ד מתחילים להרגיש את נחת מגדשו (ויש גם מגדש על חשמלי לצמצום "לאג"). שלא יהיה ספק, אתם לא איטיים בשום צורה, אבל זה לא כמו שחושבים שיותר מ-400 סוסים צריכים להרגיש, בכל זאת לעידון ברכבי פאר יש משמעות חשובה.

ישנו בורר מצבי נהיגה בין חיסכון, נוחות וספורט, ומצב אישי עם מספר התאמות למכלולים השונים, בנוסף ניתן להגדיר את תחושת הבלמים ללא קשר למצב הנהיגה הנבחר – מצב נוחות או ספורט, כשמצב "נוחות" מספק היזון חוזר סביר ו"ספורט" מחדד אותו במעט.

התנהגות הכביש חסרת יומרות דינאמיות של ממש. אותו היגוי אחורי שהזכרנו קודם מאפשר במהירות גבוהה הפניית הגלגלים האחוריים עם כיוון הפניית ההגה (2 מעלות) לשמירה על יציבות כיוונית טובה יותר. הרכינה מינימלית, הנטייה לתת היגוי מגיעה רק תחת עומס משמעותי, כי בסוף לא מנצחים פיזיקה, אבל האחיזה טובה מאוד. ולסיום, השלדה וההגה לא ממש בקטע של לתקשר עם הנהג, יותר בקטע של לבודד אותו, וזה בסדר גמור לאור אופייה המאוד יוקרתי של ה-G90 והמחשבה לא לטלטל את הבוס שיושב מאחור.

צריכת הדלק בסיום המבחן עמדה על 8.3 ק"מ לליטר. מחד, לא חסכוני בעליל אבל גם לא מפתיע, מאידך זו ממש הצהרת היצרן של 8.5 ק"מ לליטר.