מבחן: אופל מוקה E - דור חדש של סטייל וטכנולוגיה

לא נתחיל את הכתבה אודות האופל מוקה החדש בלי לעשות חשבון נפש קטן. למה חשבון נפש? כי היצרן הגרמני מראסלהיים איבד מזהותו ואופיו באמצע העשור הקודם עד שהגיעה עסקת הרכישה המלאה על ידי תאגיד פיג'ו-סיטרואן שנתנה לו יותר מכל דבר אחר ביטחון עצמי, שקט מקצועי ואפשרות לבטא את המאפיינים שאנשי אופל חיפשו במשך שנים. תחת הברית עם GM והשותפות עם יצרניות אחרות כמו רנו-ניסאן אנשי אופל הרגישו כמו גלגל חמישי, וזאת על אף שהיו ברשותם מכוניות טובות בשנים האחרונות כמו האסטרה המיתולוגית שאפילו זכתה בתואר מכונית השנה באירופה (והושקה בדור כל-חדש ומעניין) וגם את האינסיגניה על שלל גרסאותיה. כלים אלה אותתו לנו שיש לאופל יכולת להצליח, אלא שבעלי הבית בארה"ב כשלו לנהל את המותג ברגישות הנדרשת.

אופל מוקה היא מכונית שנמצאת אי שם בזיכרון הרחוק. היא הייתה האחות התאומה (כמעט זהה) לשברולט טראקס הקוריאנית ולביואיק אנקור האמריקאית. זה היה “רעיון מבריק” לייצר מכונית אחת ולשווק אותה בשלושה אזורי עולם שונים במיתוג אחר, אלא שבמקום שהסיפור יהפוך להצלחה, התוצאה הייתה הפוכה כי כל אחד מהמותגים משך את העגלה למקום אחר והתוצאה הייתה שרק אופל שמרה על המותג שלה והאחרות ירדו מהסיפור הזה. לפיכך, אנחנו מקבלים היום את האופל מוקה 2022, מכונית שעברה תהליך ארוך של פיתוח וניסוי ויש בה את המאפיינים הספציפיים של אופל בתחומים שונים יחד עם מכלולים שבאים ממפעלי חברת האם שלה שלא אמורים לשנות את הסיפור וליטול ממנה את הזהות.

העיצוב הוא המלך
המוקה החשמלית (וגם בהנעת בנזין) שונה מכל מה שמסתובב פה בכבישי ארצנו, וגם אם היינו מקבלים אותה בצבע פחות מוחצן מאשר הירוק הנועז שקיבלנו, היא הייתה מושכת מבטים וקוטפת מחמאות עם קונצנזוס אחד ברור כי מדובר במכונית מיוחדת, יפה, מושכת ומלאה סטייל. המוקה רחוקה כמזרח ממערב מכל המכוניות שפגשנו ואם הרגשנו שבמקומות רבים זה נראה אותו דבר והמכוניות מגיעות מאותו מקום ורק המיתוג מפריד ביניהן, הרי שהמוקה טורפת את הקלפים על הסיפור הזה. המידות הקומפקטיות שלה (מעט יותר קטנה מהמוקה היוצאת) הופכות אותה לריבועית בצורתה והחלוקה המיוחדת בין מפלס הגוף למפלס הגג מייצרות הבדל עוד יותר גדול עם קו כתפיים גבוה, חלונות קטנים וגבוהים יותר ואפילו שמשה קדמית קטנה יותר מהמוכר לנו.

החרטום שלה לא מעיד על היותה חשמלית (למרות התריס שנפתח ונסגר לטובת זרימת האוויר) והיא מתהדרת בפנסי חזית חכמים עם תאורת INTELILUX שפותחה באופל והייתה נחלת הדגמים הכי יקרים שלה בעבר וכיום היא מוצאת את הדרך למוקה האורבנית אם כי רק בגרסה היקרה שלה. חישוקי הגלגלים המעוצבים משלימים את המראה שלה שמזכיר במידה רבה את גרסת הקונספט שהוצגה בתחילת הפרויקט וגם הזנב המיוחד שלה עבר מהפכה וכל מה שנותר ממוקה הקודמת זאת חתימת האור המיוחדת לאופל בתוספת של כמה פנסי LED קטנים. אין כמו חוות דעת אוביקטיביות אקראיות בכדי להבין מה חושבים עליה והתוצאה היא קונצנזוס של חיבה.

בשונה ממכוניות סופר מעוצבות שנחתו כאן בעבר וזכו לשיוך מגדרי לכאן או לכאן, אז חרף העיצוב המיוחד שלה, המוקה איננה מוגדרת וכל אחד מוצא בה מכנה משותף החל מהגרסאות הנוצצות ועד לגרסת העיצוב הספורטיבית GS Line שפגשנו באולם התצוגה, גרסה שבאופל מאמינים שתהיה נמכרת ביותר ולא רק בגלל המחיר על בסיס הנתונים של האופל קורסה שהגרסה הזאת היא הנמכרת ביותר ממנה ללקוחות פרטיים בישראל.

מתחילים מחדש
אם המוקה הקודמת הייתה תאומה כמעט זהה לאחיותיה בהיבט העיצוב החיצוני, הרי שבעיצוב הפני המכוניות הקודמות היו תאומות זהות לחלוטין וכאן ניצב האתגר החדש של אופל בניסיון ליצור זהות נפרדת ולהתכתב עם הסגנון החיצוני גם כשנכנסים לתוכה. המכונית שמיועדת לחמישה נוסעים תאפשר לכם להנות אם תסתפקו בארבעה כי היא איננה מצטיינת במרווחים גדולים בחלק הפנימי שלה. המושבים המצוינים עושים חלק מהעבודה והנוסעים “שוקעים” מעט לתוכם ומרוויחים קצת יותר אוויר. האווירה מעט קודרת כי הריפודים שחורים וגג פנורמי היה משלים את הסטייל שלה ומאוורר אותה קצת יותר, אבל אין גג פנורמי במוקה ויתרה מכך, חלונות הצד קטנים וגבוהים והנוסעים מאחור שאוהבים תחושה אפלולית שכזאת יכולים להנות מהעניין שהוא מחיר העיצוב.

מלפנים המצב שונה והאופי החדש של אופל מוצג מתוך הקונסולה הראשית שכוללת שני מסכים דיגיטליים צבעוניים באיכות גבוהה במידה 10 אינץ’ למולטימדיה ולמרות שהם אינם מחוברים זה לזה, הם נמצאים בכפיפה אחת תחת יחידה רוחבית ארוכה שלדברי אופל עוד תתרחב בעתיד ותסגור את כל רוחב הקונסולה. שפת העיצוב שייכת לאופל ולא מצאנו מאפיינים בולטים ממכוניות אחרות פרט לבוחר מצבי הנסיעה שמגיע מהפיג’ו 2008 החשמלית אבל זה משתלב ממש טוב עם העיצוב של המוקה החשמלית ולא היה בזה שום דבר שיעיב את התחושה האיכותית, חדשנית ורעננה שאופל התחילו איתה כבר בקורסה.

אם יש משהו שאופל בחרו לא לגעת בו זה ההגה שמגיע מהדגמים האחרים של היצרן הגרמני וכך גם מערכת בקרת האקלים שמופעלת באמצעות חוגות ולחצנים מכאניים ולא באמצעות נגיעות במסך. זה עניין לפרשנות אישית בין אלה שאוהבים את זה ככה לאחרים שהיו מבקשים להמשיך את הקו החדש ולשנות את התפעול המסורתי הזה, ועשיין הכל עבד בצורה מצוינת ללא דופי, ובעיקר בלטה לטובה בחירת החומרים והעיצוב שלהם ומעל לכל, איכות ההרכבה המוקפדת שמגיעה מקו הייצור של המכונית ממפעלי הקונצרן בצרפת, יחד עם הפיג’ו 2008 החשמלית שמיוצרת באותם המפעלים.

השמשה הקדמית הקטנה וקורות הצד גבו את מחיר שדה הראייה שלהם, אבל אחרי כמה שעות של נסיעה התחלנו להתרגל לעניין. התפעול של מערכות המכונית איננה בעברית אבל שיקוף הטלפון הסלולארי פתר את הבעיה. לוח השעונים והנתונים ניתן לעיצוב אישי, ואחרי שמצאנו את העיצוב והצגת הנתונים המועדפת לפי בחירת פרופיל אישי, קיבלנו חלוקה טובה בין הנתונים והתצוגה ברורה ויעילה לרבות הפעלת ניווט בתוך לוח השעונים, אם כי המערכת לא מסונכרת ל-Waze ועדיין אהבנו את תצוגת הנתונים החשובים של מצב הסוללה, הטווחים והביצועים של המכונית.

המוקה החשמלית מגיעה ברמת גימור אחת בלבד שנקראת Ultimate אבל נושא השליטה ברגנרציה (אחזור אנרגיה) מוגבל. היינו שמחים לקבל מנופים מאחורי ההגה לסיוע באחזור אנרגיה מעבר להרפייה מהדוושה או בחירה במצב B בתיבת ההילוכים שאכן משפיע על הבלימה ומחזיר אנרגיה לסוללה, אבל לטעמנו במכונית עם טווח של 300 ק”מ יעילים בסוללה, זה עניין חשוב.

האבזור של המכונית עשיר למדי החל מחישוקי גלגלים בגודל 18 אינץ’ ותוספת עיטורים חיצוניים ופנסים משוכללים. בנוסף, יש לה רשימה ארוכה וטובה של מערכות בטיחות, נוחות, מצלמות וחיישנים ולמרות אלה חסר בה משטח טעינה אלחוטי (כנראה שלא בנמצא מפאת משבר השבבים ואולי יהיה בעתיד) והתצוגה איננה בעברית.

לצד אלה, תכונות השימוש האנרגטי של המכונית מאפשרות שימוש יומיומי וחיסכון כספי גדול כמו כל מכונית חשמלית אחרת אלא שכאן צריך להביא בחשבון שלא מדובר בטווח חדש שלא ראינו כי אם בטווח תיאורטי של 338 ק”מ בין הטעינות בתקן WLTP שמגיע מסוללה של 50 קוט”ש וזה אומר שבנסיעה רגילה אפשר לסחוט מהסוללה טווח של 290 ק”מ אמתיים בצריכה ממוצעת של 16 קוט”ש בלי לצמצם פעילות מזגן או לנהוג בחסכנות יתרה בין מצבי הנסיעה לרבות מצב POWER שגורם למכונית להגיב בצורה מהירה יותר ללחיצת הדוושה.

יכולת הטעינה שלה ממטען ציבורי מהיר בזרם ישר מאפשרת חיבור למטען של 100 קילו וואט וניתן למלא את הסוללה עד 80 אחוזים תוך חצי שעה בעוד שבטעינה ביתית זה יימשך 5 שעות מרשת של 11 קילו וואט. אם מתרגמים את כל אלה לשימושיות יומיומית, הרי שאין צורך לטעון אותה בכל רגע נתון כתנאי בל יעבור ושגרת היום יום תחייב טעינה פעם ביומיים, אבל אם יש לכם עמדה ביתית אז העניין כבר הופך לשגרה כמו שעושים זאת בטלפון הסלולארי ואז תבטיחו לעצמכם להישאר עם אנרגיה זמינה כל העת.

שקט מחשמל
חוויית הנהיגה במוקה החשמלית טובה ויתכן כי בעתיד, כאשר המכונית תהיה בנויה על פלטפורמה חשמלית מלאה וההנדסה הפנימית שלה תשתנה, ניתן יהיה לדחוק בה אף יותר. אבל המכונית החדשה מצליחה לטפל בכבישינו האהובים והאהובים פחות בצורה טובה מאוד בין אם מדובר בנסיעה עירונית מרובת פסי הרעדה או בכבישים מהירים בעלי אספלט באיכות שונה ורעשי גלגלים ורוח, כל אלה נשארים בחוץ תרתי משמע והמוקה מציגה איכות נסיעה שקטה מפתיעה לטובה גם אם מקדם ההתנגדות האווירודינמית שלה רחוקה מהנתון של טסלה ובידוד הרעשים ונטרול רעשי הרוח של המראות ובתי הגלגלים מרשים בעיקר.

עם מנוע חשמלי אחד בהספק 136 כוחות סוס ומומנט של 26.5 קג”מ, המכונית מגיבה בזריזות לדוושה ומאיצה מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 8.7 שניות עד למהירות מרבית מוגבלת של 150 קמ”ש (שני הנתונים לא נבדקו במסגרת המבחן) והתחושה הכללית שמתקבלת היא של ריחוף מסויים שמשרה אווירה טובה על הנוסעים ברכב. כיול המתלים והבולמים מבוצע בצורה טובה ולמרות שהגלגלים מגיעים במידה 18 אינץ’ זה לא מתורגם לקשיחות וקופצניות. המעבר בין מצבי הנסיעה חלק וטוב אם כי רק במצב POWER מרגישים את השינוי בתגובה בעוד שבמצב רגיל או חסכוני, המכונית מרגישה אותו דבר.

סיכום
במחיר של 159,000 שקלים, מדובר במכונית שמציעה חבילה מיוחדת במינה, טובה אך יחד עם זאת לא מושלמת. יהיו אשר יחשבו כי הנוכחות, העיצוב והסגנון שלה שנמצאים בערך העליון, אכן שווים את המחיר כמו כל פריט אישי אחר שמציע סגנון מיוחד שגובה את המחיר והכוונה היא לכל תחום בחיים. הקונצנזוס על העיצוב אחיד ואין ספק כי מדובר במכונית מושכת ומעוצבת בצורה מעניינת שלא מאפשרת להוריד את העיניים ממנה. גם על הבטיחות שלה יש קונצנזוס והיא מקבלת ציון 7 של משרד התחבורה.

שני האזורים שהמכונית איננה מושלמת הם באבזור שלדעתנו חסר יכולת אחזור אנרגיה נוספת עם תפעול מנופים מאחורי ההגה או בטכניקה אחרת, גם משטח טעינה אלחוטי לטלפון היה מעשיר את האבזור (בעיקר במכונית חשמלית) כמו גם גג פנורמי שהיה מתקן את עניין תחושת הצפיפות והאפלוליות מאחור והיינו שמחים לקבל גם מושב נהג חשמלי במקום הגלגלת לכוונון הגב וידית להזזת המושב בצורה מכאנית. יכול להיות שכל אלה קיימים באיזשהו מקום במלאי של אופל והיו מייקרים את המכונית במידה שהייתה מסבכת את המכירה שלה לכמויות קטנות מאוד.

תחום אחר שבו המכונית איננה מושלמת הוא השימושיות: תא המטען הצנוע, היעדר תאי אחסון ויצירתיות בעניין הזה ומעל אלה, סוללה שמשאירה את המכונית באזורי מחייה אורבניים בלבד בעיקר בעידן הנוכחי שבו עדיין אין מספיק מטענים מהירים תחת כל עץ רענן. אופל מוקה E החדשה היא מוצר אופנתי וחדיש שלא מתאים לכל אחד אלא למי שרואה אותה בפעם הראשונה, מתאהב בה ואז כל השאר מתפוגג ובמידה רבה בצדק, גם המחיר.

אופל מוקה E רמת גימור אולטימייט

אורך:  4.151 מטרים
רוחב: 1.791 מטרים
גובה: 1.534 מטרים
בסיס גלגלים: 2.557 מטרים
משקל עצמי: 1,328 ק”ג
נפח תא מטען: 310 ליטרים

הנעה: חשמלית
הספק מנוע: 136 כוחות סוס
מומנט: 26.5 קג”מ
זינוק מעמידה למאה קמ”ש: 8.7 שניות
מהירות מרבית: 150 קמ”ש
קיבולת סוללה: 50 קוט”ש
טעינה: ביתית AC 11 קילו וואט ומהירה DC עד 100 קילו וואט
טווח נסיעה מרבי: 338 ק”מ בתקן WLTP
ציון בטיחות משה”ת: 7