כמה הייפ למירוץ אחד… אפשר לסמוך על האמריקאים שלא יפספסו הזדמנות לחגיגות פומפוזיות, במיוחד בשוק ענק כמו סין. בזמן שכולם חוגגים את ההיסטוריה המפוארת של הפורמולה 1, אני לא יכול שלא לחשוב איך יראה המירוץ ה-1100 שלא לדבר על ה-1200 או ה-2000. הספורט המוטורי הולך להיפרד לטוב ולרע מעולם הרכב, יצרניו והכסף שלהם. המכונית האוטונומית נראית רחוקה, אבל זה מה שחשבו על מטוסי נוסעים טראנס אטלנטיים, צילום דיגיטלי וכו׳. זה יגיע, זה יכאב וככל שהספורט יחל להתנתק משליטת יצרני הרכב כבר ב-2021, כך מצבו יהיה טוב יותר כשהם יעלמו ממנו בבת אחת.
ויש מירוץ ביום ראשון, אפילו עם פוטנציאל למירוץ מרתק. המסלול בשנחאי אירח כבר מירוצים טובים בעבר ובשנה שעברה המירוץ התהפך על כנו עם מכונית הבטיחות לקראת הסיום והחלפת הצמיגים של רד בול. האלמנט המיוחד ביותר במסלול הוא השילוב בין פנייה ארוכה ומשופעת שמאפשרת קווים שונים דרכה והישורת האחורית הארוכה שמסתיימת בפניית ההיירפין. זהו השילוב החזק ביותר כיום מבחינת תמיכה בעקיפות תחרותיות וכמובן שגם ה-DRS עוזר כאן. מעבר לשילוב הזה, המסלול מאופיין במגוון פניות גדול, מאיטיות, דרך בינוניות ועד מהירות, אבל בגלל הישורת האחורית הכה ארוכה (וישנן עוד שתי ישורות נוספות) הקבוצות משתמשות בחבילה אווירודינמית שמקנה רק הצמדה בינונית בכדי לא להיות חשופים בישורות. פני המסלול מקנים אחיזה מכנית גבוהה יחסית ובכך מפצים במקצת על המחסור בהצמדה, אבל במחיר של שחיקת צמיגים.
הצמיגים יהיו הגורם המשפיע מכל והיכולת של כל קבוצה ונהג להוציא את המיטב מהם גם בהקפת דירוג אחת וגם בסטינט ארוך, תכריע את המירוץ. פירלי הביאה את תרכובת האולטרה סופט משנה שעברה כתרכובת הרכה (הצמיגים האדומים), את תרכובת הסופט כצמיגי הביניים (הצהובים) ואת תרכובת המידיום כצמיגים הקשים (הלבנים). הפעם יש דווקא הבדל בבחירת הצמיגים בין הנהגים, כאשר המילטון, בוטאס וורסטאפן בחרו בסט רך אחד נוסף על פני נהגי פרארי. זה יקנה להם אפשרות לעוד הקפת דירוג או לסט טרי במירוץ במקרה של מכונית בטיחות לקראת הסיום. בכל מקרה, מזג האוויר צפוי להיות יבש במהלך סוף השבוע, אם כי ביום המירוץ מזג האוויר מתקרר ואף יש סיכוי קל לגשם. במקרה כזה נחזה לראשונה בביצועי המכוניות והנהגים על רטוב. בשנה שעברה במצב כזה היה יתרון מובהק למכוניות המרצדס וכמובן להמילטון, מלך הגשם.
מבחינת מאפייני המסלול, הרי שמדובר במסלול ייעודי ״רגיל״, דומה יותר מבחינה זו למסלול בבחריין מאשר למסלול באוסטרליה ולכן בשאיפה אנו צפויים לחזות בעוד סוף שבוע של מאבק צמוד בין מרצדס לפרארי בדירוג ואת רד בול מצטרפים לחגיגה במירוץ. כאמור, היכולת של הקבוצות לכוונן את המכוניות לפשרה הטובה ביותר בין הביצועים בדירוג לביצועים במירוץ, תכריע. טעות לכאן או לכאן עשויה לייצר בעיות כפי שלדעתי קרה להאס בבחריין, כאשר נטו יתר על המידה לטובת הדירוג וסבלו קשות במירוץ עצמו.
מרצדס ירצו להפגין שיפור בביצועים בדירוג במיוחד, אבל מכל בחינה אחרת הם הסטנדרט. להזכירכם יש להם כבר שתי תוצאות 1-2 בשני המירוצים הראשונים. קשה לשפר את זה. פרארי הפגינו בבחריין את המהירות מטרום העונה, אך הפעם סבלו מבעיות במירוץ שהסתיימו במזל עם פודיום ללקלר ומקום חמישי לפטל. הקבוצה טוענת שגילו את הבעיה בהזרקת הדלק במנוע של לקלר וכי לא נגרם לו נזק, כך שהמנוע ממשיך בסין. הבעיה היא שפרארי עסוקים בפתרון בעיות ולא באיסוף נצחונות ונקודות כמו מרצדס. רד בול נמצאים במקום מוזר. הם מרוצים מאד מהביצועים של הונדה, אבל נתקלים בבעיות בכיוונון השלדה מבחינה מכנית ואווירודינמית. במיוחד לדירוג. הקבוצה מתמקדת בורסטאפן והתוצאה היא שגאזלי החדש שם, סובל קשות. יהיה מעניין לראות את התקדמות שלהם. רד בול תמיד מתקדמים.
בין כל קבוצות ״יתר הגריד״, רנו תמשיך למשוך את מירב תשומת הלב והאש. הציפיות גבוהות והתוצאות נמוכות, אך כמו שכתבתי אחרי בחריין, אם הקבוצה רוצה להטריד את שלושת הגדולות בטווח הארוך ועם תקציב נמוך מהן, היא צריכה לקחת יותר סיכונים. קל לרדת עליהם אחרי פרישה כפולה נוסח בחריין, אבל הם מנסים ועל כך אני מכבד אותם.
יש לי הרגשה שהפעם אלפא רומיאו יצליחו יותר בקרבות הכה צמודים במרכז הגריד, אבל שוב, כל בעיה קטנה או טעות עולות ביוקר כאן. באותה מידה יש לי תחושה שהאס שוב יתקלו בבעיות, למרות שלא יתדרדרו לאחור כמו בבחריין. מי שעוד עשויים להפתיע הם טורו רוסו. רייסינג פוינט תמיד חזקים בסין ויהיו חזקים במירוץ עצמו. לצערי ויליאמס במצב השרדות שלא צפוי להשתנות מהותית לפחות עד אמצע העונה.