סין בין כוונות: יצרניות הרכב מסתערות על המימן

אחרי שסיפרנו לכם כי ב.מ.וו נעזרת בידע ובניסיון שרכשה טויוטה בתחום ההנעה על-ידי מימן, ותאגיד ג׳נרל מוטורס (GM) חובר אל יונדאי לצורך פיתוח וייצור של דגמים מונעי מימן, אנו מדווחים שכחלק מפסגת העסקים בצ׳כיה, חתמו יונדאי וקבוצת סקודה (Skoda Group, לא סקודה יצרנית הרכבים) על חוזה לשיתוף פעולה שגם הוא כולו על טהרת המימן.

הכרזה זו מהווה צעד נוסף של יצרניות הרכב לאימוץ הטכנולוגיה, אשר תצטרף אל ליין המוצרים הקיים לצד מערכות הנעה מחושמלות כבר בעתיד הקרוב. פרטי ההסכם טרם נחשפו לציבור במלואם, אך עולה כי שני הצדדים עתידים לקדם חקר ואימוץ של פתרונות בתחום המימני ובנוסף, חברת יונדאי המחזיקה בניסיון רב בתחום ומריצה בהצלחה עשרות אלפי כלי רכב מימניים, תשתף את טכנולוגיית תאי הדלק שלה ותסייע להאיץ את אחיזתה של קבוצת סקודה בשווקים הגלובליים בהם היא פועלת.

קבוצת סקודה, היושבת תחת התאגיד הצ׳כי PPF, היא הזרוע המייצרת של פתרונות תחבורה ציבורית כגון: רכבות פרבריות, רכבות מטרו ואוטובוסים. גם עבור הקבוצה תחום המימן אינו זר, כשכבר בשנת 2009 הציגה אוטובוס המונע על בסיס מימן שנוסע על כבישי גרמניה, צ׳כיה וצרפת בהצלחה יחסית.

מפעלי יונדאי בצ'כיה, שפועלים החל משנת 2008, אחראים לייצור של כ-350,000 רכבים בשנה, ונחשבים לאחד ממנועי הצמיחה של יונדאי באירופה, ולהשקעה הזרה הגדולה ביותר ברפובליקה הצ'כית. הרצון ההולך וגובר של יונדאי לרקום שיתופי פעולה חוצי יבשות, מגיע כמעט בסתירה למדיניות העצמאית שלוותה אותה בעשורים האחרונים, אשר התאפשרה הודות ליכולתה לפתח בעצמה את כל הרכיבים באמצעות רשת ספקיות משנה יעילות בבעלות ישירה או עקיפה.

אל הקלחת הרותחת הזאת, ממהרת להצטרף גם רנו, שחשפה בתערוכת הרכב בהאנובר גרסה מימנית למסחרית "מאסטר" עם זמן תדלוק של 5 דקות וטווח נסיעה של 700 ק"מ על מימן בלבד. גרסה זו מצטרפת אל קו מנועים רחב אותו מציע המותג עבור הדגם, וביניהם גם גרסה חשמלית מלאה.

לדברי אנשי המותג, ארכיטקטורת המימן מוטמעת באופן מלא בפלטפורמת המכונית כבר משלב העיצוב, תוך שמירה על אזורי טעינה והעמסה דומים לזה של הדגם המקורי. כדי להתגבר על חבלי הלידה הראשוניים, תציע רנו רשת דילרים שעברו הסמכה ייעודית להתמודד עם החשש שכרוך במעבר לטכנולוגיית ההנעה החדשה.

נסביר כי רכבים המונעים על מימן פועלים באמצעות תא דלק שממיר את המימן לאנרגיה שמניעה מנוע חשמלי, תוך פליטת מים בלבד כ"פסולת". היתרונות הבולטים של סוג הנעה זה נעוץ בעובדה שהוא מציע פליטת מזהמים אפסית ונוסף על טווח נסיעה ארוך, משך התדלוק מאפשר להמשיך בנסיעה תוך דקות בודדות. איפה בכל זאת הבעיה? המכשול העיקרי לעת עתה, נובע בעיקר מפריסה נמוכה של תחנות לתדלוק מימן ותקנות הבטיחות המחמירות למתקני אגירת מימן, כמו גם מעלויות ייצור גבוהות כתוצאה מתהליך הפקת המימן שדורש אנרגיה רבה.

לא ניתן לנתק בין ההתעניינות הגוברת בתחום המימן לבין האיום המתהווה של יצרניות הרכב הסיניות לחדור לשווקים חדשים באירופה ולערער את סדרי העולם הקיימים. במקרים רבים, הסיניות של ימינו משווקות ברמת אבזור גבוהה, תקני בטיחות מודרניים ותג מחיר מפתה, ולמול כל אלה מתקשות עדיין היצרניות המסורתיות, שקפצו על הרכבת מאוחר מדי, לספק מענה אטרקטיבי בכפוף לרגולציות וללחצים המופעלים עליהן מגבוה, על מנת למנוע את התרחבותן.

חילוקי הדעות בדבר הנעה מימנית מונחים על שולחנן של כל יצרניות הרכב, שעד לאחרונה לא ראו את הצורך לדבוק בפיתוח הטכנולוגיה. מאמצי המחקר אודות עתיד נקי מפליטות מזהמים עשויים להסתכם בעשרות מיליארדי דולרים, ועל כן הן ממהרות להתיק את צעדיהן, בין היתר, בעזרת שיתופי פעולה שתכליתם צמצום העלויות וההפסדים הכרוכים במעבר.