רנו משחררת טיזר ראשון לרכב כביש-שטח אשר פרטים אודותיו יפורסמו בחודש מאי הקרוב. כצעד אסטרטגי, בחרה החברה לחשוף שמערכת ההנעה שלו תהיה מבוססת מימן. העיתוי אינו מקרי ומצטרף למספר צעדים שנקט המותג כחלק מהמאמצים להעביר את כל ליין הדגמים האירופאי לאנרגיה נקייה עד שנת 2030.
לא מדובר בניסיון הראשון של רנו עם מערכת הנעה מהסוג הזה. למעשה, רנו הציגה בשנים האחרונות מסחריות חשמליות דוגמת רנו קנגו ורנו מאסטר עם מאריך טווח מימני שזוכה להתעניינות בקרב השוק האירופאי. מאריך הטווח נכנס לפעולה במצב שבו הסוללה החשמלית מתרוקנת ומאפשר להתקדם כמה עשרות קילומטרים על כוחו של מימן. היתרון הבולט על פני החשמל הוא שניתן להזין דלק מימני בתחנות ייעודיות ולצאת לדרך תוך מספר דקות.
טויוטה שפילסה את הדרך לשימוש במימן במכוניות נוסעים (ע"ע מיראי), וכן ויונדאי שהצטרפה בהמשך עם קרוסאובר דוגמת נקסו, נוקטות בגישה דומה ומריצות בהצלחה עשרות אלפי כלי רכב מימניים ברחבי העולם על אף פריסה מוגבלת של תחנות תדלוק. חלק גדול מהמאמצים של שתי החברות מופנה לעתיד שבו ההובלה היבשתית (הכבדה) תעשה שימוש נרחב בכוח מימני, כלומר משאיות.
חיצונית, מבעד להסוואה הכבדה נראה שנלקחה השראה מדגם הקונספט של המגאן החשמלית, החזית וחתימת האור מזוהים עם המותג ועם שפת העיצוב העדכנית ביותר שלו. על אפה של המכונית מוטבע הסמל החדש של רנו שעוצב מחדש וכעת מואר גם הוא בעזרת נוריות LED בדומה לסמל החדש של ניסאן.
חילוקי הדעות בדבר הנעה מימנית מונחים על שולחנם של כל יצרניות הרכב שבשלב זה לא רואות את הצורך לדבוק בפיתוח הטכנולוגיה בשל העלות הגבוהה. העניין המחודש שמגלה רנו-ניסאן במימן אינו מובן מאליו היות וביוני 2018 בחר הקונצרן לנטוש את הפרויקט המשותף עם פורד ומרצדס לייצור מכוניות מונעות מימן, צעד שהוביל לכך שהפרויקט מעולם לא יצא לפועל.