בשנת 2012 הוזמנתי לאיטליה עם קומץ עמיתים מכלי התקשורת בישראל לחזות בתקומת וולוו: החברה השיקה את ה-V40, המכונית הראשונה שפותחה בתמיכת הרשת הכלכלית של תאגיד 'ג'ילי' הסיני שנחלץ לצד השוודים תמורת חופן דולרים בעקבות משבר הגירושים המכוערים מפורד (שהרעיבה את המותג למוות). קהילת העתונאים שהתגודדה סביב המכונית הקומפקטית אמנם הביעה התלהבות מעיצובה, ממנועי הדיזל וכרית האוויר החיצונית להגנה על הולכי רגל, אבל רוב הנוכחים היו עסוקים בשאלה אחת - עד כמה מעורבים הסינים בתהליכי קבלת ההחלטות של וולוו, החל בשרטוטים על מסך המחשב, בחירת החומרים ועד היציאה מרצפת הייצור? האם אנחנו נתוודע אל וולוו "מייד אין צ'יינה"?
התשובות הרשמיות, בחלקן לפחות פיזרו את הערפל, כלומר שגרירי וולוו הבטיחו בפני שהסינים "רק מזרימים את הכסף ואנחנו (בוולוו) מבצעים את הכול בדרך שלנו". ב-8 השנים שחלפו, ג'ילי אכן לא הפגינה שום סימנים שהיא בכלל מתערבבת ביניהם ורק התרווחה בכורסא ונתנה לוולוו לצמוח ולצמוח אחרי השקעה של 10 מיליארד יורו; המכירות השנתיות של וולוו זינקו מ-450 אלף ליותר מ-700 אלף יחידות, הדגמים שופרו ללא היכר, הטכנולוגיה קפצה קדימה, המהפכה השיתופית הוקמה והערך של המותג שודרג לאין שיעור. אפילו בזמן המגפה וולוו הפגינה חוסן כלכלי מרשים, שעה שיריבותיה נסוגו.
אלא שכעת, רוחות סערה נושבות מהמזרח הרחוק אל עבר סקנדינביה. ג'ילי מכינה את הקרקע למיזוג עם וולוו עד סוף השנה, ובחברת הרכב הוותיקה מביעים חרדה מפני האפשרות לאבד שליטה על הפרויקטים, עצמאות יצירתית וייתכן שאף המטה הראשי שלהם בגוטנברג יועתק לסין. כלכלנים בכירים בסטוקהולם אומרים שבדיעבד נהגו חלק מתעשייני שוודיה בתמימות מול ההצעות העיסקיות של הסינים ולא שקלו נכון את ההשלכות לעתיד, לרבות עניניים הקשורים לבטחון פנים ופוליטיקה.
בראיון ל'ניו-יורק טיימס', אומר מגנוס סונדמו, מיועצי וולו לשעבר, כי "קיבלנו חופש מוחלט להצטיין בכל דבר. התחלנו באמת להאמין שיש בידינו את הכלים והמודל העסקי להתמודד מול אאודי, ב.מ.וו ומרצדס. חזר לנו הבטחון". האופטימיות של סונדמו התערערה בעקבות הפרסומים בסין ומתחברת אל פסימיות שנובעת מקרב מנהלים בתוך החברה. אלה אומרים שהשתלטות אסייתית תגבה מהם מחיר אוטונומי יקר. "יש פה פוטנציאל פיטורים של אלפי עובדים בשוודיה ואנחנו לא בטוחים שתהיה לנו נוכחות דומיננטית בדירקטוריון. תתקבלנה פה החלטות בלעדינו ונאבד את הזהות".
וולוו מסרבים כרגע להגיב לדיווחים בתואנה שהפרטים של העסקה עדיין בשלבי גיבוש. ואולם, סונדמו אומר שמיזוג מסוג כזה הוא "פשוט אסון נוראי". לדבריו, זו עוד דוגמא למנהג המגונה של העסקים בשוודיה לוותר על התעשייה הפנימית שלה. "הסינים כל הזמן רצים קדימה בפזיזות. בווולוו עושים הכול לאט יותר ומחושב. השוודים אוהבים את העובדה שוולוו מייצגת את עמודי התווך של המדינה. כל זה, עשוי ללכת בקרוב לאיבוד".