פרידות הן תמיד מורכבות כי הן מעלות הרבה סימני שאלה וחוסר וודאות לגבי העתיד. בוגאטי, יצרנית מכוניות הקצה ויירון, שירון ועוד, חותמת בימים אלה את אחד הצמתים החשובים בתולדותיה כשהיא נפרדת ממנוע ה-W16 שהפך לסימן ההיכר של החברה מאז שהושתל בויירון המקורית לפני קרוב ל-20 שנה. כן. גם בוגאטי נערכת להיברידזציה וחשמול מלא אחרי שהקימה את השותפות עם חברת 'רימאק' הקרואטית שמומחיותיה היא מכוניות על חשמליות.
מי שתציין את המאורע החמוץ-מתוק היא מכונית לא פחות נדירה ויוקרתית: רודסטר חדשה בשם 'מיסטראל', המשתמשת בבסיס הטכני של בוגאטי שירון, שאיתה היא חולקת את שלדת הקרבון האחודה וכמעט את כל המכלולים וחלקי הפנים העיקריים מלבד השינויים בתקרה ובחיזוקי הקורות וכמה שדרוגים אירודנימיים. הבכורה הרשמית שלה מתוכננת לתערוכת פבל ביץ' בקליפורניה, אולם כעת כמה ימים טרום הפתיחה אנחנו מקבלים גרעין מכל המידע שמופץ מהיצרן, כולל דיווח שכל 99 העותקים שלה נמכרו מראש, במחיר של 5.95 מיליון יורו למכונית. עותק אחד אגב מוקצה למוזיאון בוגאטי לצרכי שימור כמובן.
ה-Bugatti Type 57 Roadster Grand Raid משנת 1934 שימשה לדברם מקור ההשראה של המעצב הראשי בבוגאטי, אקים אנשידט. המכונית עצמה נמצאת במוזיאון לומן בהולנד, ובדיוק כשם שבדגם הקלאסי השמשה הקדמית בצורת V ומשענות הראש מתמזגות לאזור האחורי בולטות בעיצובן, כך נעשה גם במיסטראל. עוד הוא אומר כי ה-Type 57 Roadster Grand Raid תרמה למיסטראל את מנעד הצבעים: הדגם ההיסטורי צבוע בשחור וצהוב, כשם שהמיסטרל שחורה עם ניגודים צהובים. מקורבים לבוגאטי אומרים ששחור וצהוב היו הקומבינציה המועדפת על מייסד החברה אטורה בוגאטי.
חלל הפנים מועתק מהשירון ואין בו אלמנטים שעוצבו ממש מהיסוד. במקום זאת, הם עברו עיבוד משני שכרוך בשינויי גוונים, גימורים וחומרים על מנת לייצר סוג של בלעדיות עבור נהגי המיסטראל. כאן אנו מוצאים לא רק את השילוב של צהוב ושחור שנמשך ישירות מגוף המרכב, אלא גם אלמנטים של אלומיניום וטיטניום. לוחות הדלת למשל מגיעים בתרכובות מעור עם דוגמה ארוגה וידית ההילוכים האוטומטית עשויה בלוק אלומיניום בעיבוד מלא עם תוספות עץ וענבר שיוצרות את הפרופיל של הפיל הרוקד המפורסם מאת רמברנדט בוגאטי, ייחודיים למיסטראל, מקושרים לדגם ה-Type 41 רויאל.
נראה קצת פזיז לכנות בוגאטי פתוחה ומסעירה, עם ביצועים עוצרי נשימה בשם מיסטראל, לאור העובדה שבין כנפיה אין בריזה קלה של גלשן רוח אלא סופת הוריקן עם ערימה של בוכנות ושסתומים מאחורי הנהג והנוסע. המערכת המנועית שלה, שהוצגה ב-2005 בעידן של פרדינדד פייך (פולקסווגן), המבוססת על יחידת 8.0 ל' בנזין עם ארבעה מגדשי טורבו מסוגלת להעפיל למהירות של 490 קמ"ש לפחות, ולפי בוגאטי כנראה גם תקבע שיא מהירות חדש למכונית פתוחה בעתיד. תחנת הכוח הזו משותפת לכמה דגמי בוגאטי בהם דיבו, צ'נטודיאצי', וכן הבוגאטי "השחורה" (היקרה ביותר במותג שנמכרת תמורת קרוב ל-20 מיליון יורו), ואת ההאצה ל-100 קמ"ש היא תסיים בפחות מ-2.7 ש'.
"בשביל ההופעה הסופית של מנוע ה-W-16 האגדי של בוגאטי, ידענו שעלינו ליצור רודסטר", אמר מנכ"ל בוגאטי רימאק, מטה רימאק, בהצהרה. "יותר מ-40 אחוז מכל רכבי בוגאטי שנוצרו אי פעם היו בעיצוב פתוח, וביססו שורה ארוכה של אייקוני ביצועים שעד היום זוכים לכבוד בכל העולם". כפי שהוכרז לא פעם, הבוגאטי הבאה תעבור הכלאה, ככל הנראה מסוג פלאג-אין הייבריד. יהיו ליחידת הבנזין הבסיסית לכל היותר ארבעה או ששה צילינדרים, כך שהסבירות שאפשר לאשר מנוע כל כך לא פרופורציונלי כמו הנוכחי לאור התקנים הסביבתיים קלושה למדי (קל וחומר נוכח האמירות של בוגאטי עצמה). זמנים משתנים.