פולקסווגן ארטאון, סטיישן חתיך עם ביצועים

מתיחת הפנים של פולקסווגן ארטואן מוסיפה מרכב שוטינג-ברייק דינמי עם גרסת R מצד אחד ומנוע היברידי מהעבר השני

ניר בן טובים

תגיות: פולקסווגן

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

יצרני רכב בודדים מוכנים להשקיע כיום במכוניות נוסעים שלא מתכתבות עם קהילת ה-SUV, אבל מתוך הקומץ ה"סורר" לשוליים, פולקסווגן מקדישה זמן, כסף ומחשבה לארטאון שהוצגה בשנת 2017 כיורשת של הפאסאט CC. שלוש שנים אחרי המקור, היא נחשפת בימים אלו במהדורה מחודשת במסגרת מתיחת פנים עם שתי בשורות אטרקטיביות: עיצוב שוטינג-ברייק דינמי ושימושי הרבה יותר ממרכב כפוף התקרה הפושר, וכן מתגברת את היצע המנועים עם דגם פלאג-אין היברידי מצד אחד ומנוע מפעים בגרסת ה-R המפיק מעל 300 כ"ס.

השינויים האסתטיים של ארטאון החדשה מיישרים קו עם הגולף והטיגואן הבא. מתיחת הפנים שמרנית, והיא ממוקדת סביב מכסה מנוע בולט ונמוך, קו מותנים מודגש, פגושים חדשים וספויילר תחתון והוספת תאורת LED חדישה. עד כאן לא משהו יוצא דופן, שכן את רוב תשומת הלב העיצובית הפנו לגילוף גרסת השוטינג-ברייק (שזו הפעם הראשונה שהיא מוצגת במשפחת ארטאון) ומהווה תחרות ישירה לפיג'ו 508SW.  

'שוטנינג-ברייק' הוא מונח מעובד לסטיישן שהולם יצרני יוקרה, אך אין הבדלים תפיסתיים משמעותיים בגישות. דגמים אלו מתהדרים באותם יתרונות חשובים שיש ברכבי טורר בדמות תא מטען מוגדל ונגיש (במקרה של ארטאון זה 583 ל' ועד 1,670 ל' ושפה נמוכה), אך הסגנון מכתיב במקרה זה את סדר העדיפויות. מנקודת מבטנו הצנועה, הארטאון שוטינג-ברייק היא הפולקסווגן הנועזת ביותר שהם הפיקו מזה שנים ארוכות (אולי מאז השירוקו), וכדי להחמיא לה גם התקינו מנועים משני קצוות נפרדים.   

חלל הנוסעים עבר ליטוש בחומרים ובאבזור. לוח מחוונים וירטואלי מעודכן, תעלת פקדים חדשה ושיפור בידוד הרעשים. אופציה למערכת שמע של הרמן קרדון
חלל הנוסעים עבר ליטוש בחומרים ובאבזור. לוח מחוונים וירטואלי מעודכן, תעלת פקדים חדשה ושיפור בידוד הרעשים. אופציה למערכת שמע של הרמן קרדון

גרסאות ה-R ליין היו זמינות בחבילות קוסמטיות מוגבלות, אבל כעת מביאים לנו כוח מקסימלי ולא גרסאות ביניים דיזל 240 כ"ס או בנזין 280 כ"ס. דגם הספורט הרציני של ארטאון שוטינג-ברייק הוא נצר לסדרות ה-R האמתיות, והוא נושא 2.0 ל' טורבו TSI ומפיק שימו לב, 320 כ"ס ו-42 קג"מ מ-1,700 סל"ד. הוא מחובר אל תיבת DSG7 מהירויות והנעה כפולה 4 מושן מתוחכמת יותר מקודמתה; במקום חלוקת כוח שווה (רוב הזמן) בין הסרנים, המערכת, תחת מצב נהיגה 'תחרותי' בבורר הסלקטיבי, מסוגלת להעביר 100% לסרן אחורי ולספק לה ניהוג דומה להנעה אחורית ובעיקר לסייע לדחוף אותה לתוך העיקול. ביצועים רשמיים אינם ידועים בשלב זה, אולם הערכות בגרמניה מצביעות על האצה ל-100 קמ"ש ב-5.4 ש'. צפו גם לכל הקונפיגורציות המחויבות במערכות ההיגוי, המתלים, הבולמים וכדומה.

בצד הרגוע שלה, הארטאון משווקת עם מגון מנועי בנזין 1.5 ל' 150 כ"ס, דיזל ועוד, אבל גרסת פלאג-אין מחוברת למרכב הסטיישן הנאה נראית משכנעת במיוחד. זו אותה מערכת עליה דיווחנו מספר פעמים שיושמה לראשונה בפאסאט GTE, עם טווח נסיעה כ-50-60 קילומטרים על הסוללה והספק מרבי של 220 כ"ס משודכת אל תיבת DSG.

אז מה עם ישראל? ובכן, בהתחשב בכך שארטאון היא מכונית שתורמת בעיקר לדימוי ולא למאזן ההכנסות (עלותה בגרמניה כ-50 אלף יורו), ביבואנית צ'מפיון מוטורס עדיין לא משוכנעים בכדאיות הכלכלית שלה וזה לא מפתיע. בינתיים, אומרים לנו הנציגים בארץ כי הנושא "נמצא בבדיקה מול היצרן".