רוי בוי תחת חקירה? בסדר. מה עם טיפול בנהגים מסוכנים מהפזורה?

האמירה האומללה של כוכב הילדים 'רוי בוי' ראויה להוקעה ולגינוי. אבל למה בפזורה אין קול מאוחד נגד השתוללות חסרת מעצורים של נהגים בדואים שהפכו את כבישי הדרום לסכנת נפשות?

שנה גודל פונט א א א א

וידאו באדיבות עמותת אור ירוק

מי שלא הזדמן לו לנהוג בכבישי סובב ערד, בקרבת האחזויות בדואים, הרוויח. מדובר על סכנת נפשות שנגרמת בעטיה של הפרת חוק בוטה, מתמשכת, תוך שימת אצבע משולשת בפומבי בפניו של שלטון החוק וזלזול משווע בזכות הבסיסית לחיים של שאר המשתמשים בכביש. קו הפרדה רציף אינו מהווה איסור מוחלט לעקיפה אלא לכל היותר, בגדר המלצה. ברצותם, ימצאו לנכון להישאר בנתיב וברצותם יחצו אותו בלי להסס. וכל זאת בטרם דיברנו על היעדר כל קשר בין תנאי הדרך ומהירות הנסיעה, ציות לתמרורים כגון תן זכות קדימה. על תמרור עצור, אין כלל מה לדבר. נוסעים. חופשי חופשי.

שיטוט קצר באפליקציית טיקטוק מגלה עולם מחתרתי ומחריד של תיעוד עבירות תנועה שהדעת לא יכולה לסבול לרגע; דריפטים מופרעים בכיכרות הומות אדם, נהיגה ברוורס במהירות חולנית, "אחיזה" של ההגה עם הרגל ועוד התנהגויות שצריכות להסתיים בהרשעה ובהרחקה של הפגעים הללו מסביבה ציבורית עד שיפנימו את חומרת נהיגתם. ולא, אין מדובר על תופעה חדשה אלא על מציאות נוכחת שקיימת מזה שנים. אלא שחרף הסיכון הממשי לחיי אדם לא שמענו את ראשי המגזר מתאחדים כמקשה אחת, לא כבודדים, לטובת גינוי מקיר לקי, כפי שקרה השבוע בעקבות אמירתו המצערת של רוי בוי (רועי עוז). אין להמעיט בחומרת דבריו ואין זה משנה האם זו נפלטה לפני חמש שנים או אתמול. המילים לא היו צריכות להאמר, ועל כך גם הביע התנצלותו פעמיים.    

באגף התנועה מתמודדים עם תופעה חמורה ומסוכנת
באגף התנועה מתמודדים עם תופעה חמורה ומסוכנת

חקירה משטרתית על הערה גזענית?
גם המשטרה שאצה לה לבחון את האפשרות לפתוח בחקירה כנגד רוי בוי, חוטאת בצביעות מסוימת. קל הרבה יותר להפיץ כותרת ולספק את תאוותם של חברי הכנסת והציבור שמבקש לרקוד על דמו של הבחור מאשר להציל את דמם של הנפגעים הבאים בתאונות הדרכים באזור. לצורך כך, צריך באמת לעבוד קשה ולחתור למגע עם אוכלוסיה קשוחה; גם קל הרבה יותר לאזוק צעיר לא חמוש, שלא עטה מסכה, ולאלחש אותו עם אקדח לייזר, מאשר להיכנס לאותם מרבצים של פורעי חוק ולהעלות על הגרר כלי רכב מסוכנים.

בשביל להניח את הדעת ולצאת ידי חובה, מבצעת המשטרה פעילות אכיפת תנועה בישובים בדואים כאלו ואחרים. לאחרונה נחתה בתיבת הדוא"ל של העיתונאים הודעה על רישום של לא פחות מ-66 עבירות תנועה במיקוד סיכון חיים ביישוב הבדואי שגב שלום. בין היתר, "זוהו ונאכפו 4 עקיפות מסכנות חיים ונמסרו 9 דוחות מהירות". אז, ראשית, כל הכבוד, על היוזמה המבורכת והמתבקשת. אך מדובר על סטירת לחי שלא תשנה דבר; כך לא אוכפים ביד ברזל ובאופן שמשקף את שכיחות ביצוע העבירות וחומרתן.

רוצים שינוי? בבקשה
יש שיתלו את הציות החלקי בהחלט לחוק בקרב אוכלוסיה זו לאפליה המתמשכת מצד הממשלה לצורכיהם, למצב הסוציואקונומי הנמוך, היעדר החיבור לתשתיות והזנחה רבת שנים. אלא שאף אם הדברים מדויקים ומעוגנים במחקרים, עדיין ,זו לא הדרך לבטא את המצוקה. אנשי הפזורה מעוניינים להפגין? למשוך את תשומת הלב הציבורית ולהוביל לשינוי חברתי וכלכלי בתוכם וההתייחסות כלפיהם מחוץ? חסמו את צומת עזריאלי, תצבאו על פתחי בלפור, תזעזעו את המדינה. אך מדוע לקטול חיי אדם?

גם מאות אלפי היהודים הישראלים שהזדעזעו עד עמקי נשמתם מהסרטון הגזעני, צריכים להביט טוב טוב במראה, ועל הכביש. כמה מכם יצאו השבוע לעקיפה מסוכנת שכמעט הסתיימה במוות? כמה מכם נהגו במהירות מופרזת בקרבת גני ילדים? מי מבין המצקצקים סימס בטלפון בעודו נוהג? כן, החיים והמוות ביד הלשון אך גם ביד האוחזת את ההגה. העוול המוסרי-חברתי שכרוך בביצוע עבירות תנועה קשות עולה מאות מונים על זה שמקופל באמירה של אדם מפורסם. אך קל הרבה יותר לצקצק בלשון ולתלות את הדביל התורן בכיכר פייסבוק פינת טוויטר, מאשר להפנות אצבע מאשימה כלפי פנים - שאולי אני רוצח בפוטנציה. כזה שאולי מכבס מילים מאחורי המקלדת, אך נוהג בסופו של דבר כמו חיית אדם.

הכותב הינו יועץ תקשורת אסטרטגי בכיר בישראל ומאמר זה משקף את דעת המחבר בלבד.