מה שחיפשה: הכירו את הרכש המיועד של חיפה, ג'רמי ליבולאן
הקיצוני שעל סף סיכום במכבי חיפה שיחק לצד פרנטזדי פיירו, הרשים בליגה השניה ומגיע כשחקן חופשי אחרי שמשך עניין מאיטליה, אנגליה ועוד. הכירו את השחקן שעל הנייר מתאים מאוד לכדורגל של בכר
הכדורגל הישראלי, חייבים להודות, שופט שחקנים מהר. יש כאלה שיגידו מהר מדי. כל שחקן מתאקלם בזמן שלו, אבל אנחנו מצפים לתוצאות כאן ועכשיו. בטח משחקנים שמגיעים למועדונים גדולים כמו מכבי חיפה, וזה מה שנצפה לו גם מז'רמי ליבולאן, הקיצוני שנמצא על סף חתימה במכבי חיפה.
ז'רמי ליבולאן מגיע לחיפה אחרי שנים בליגה השנייה בצרפת, אותה ליגה שהוציאה מספר שחקנים לישראל בשנים האחרונות. אחד היתרונות הגדולים שלו, לפני הצד המקצועי, הוא החברים לקבוצה. ליבולאן שיחק במשך שנתיים, 50 משחקים במצטבר, לצידו של פרנטזדי פיירו. הוא עושה צעד גדול כשהוא יוצא לראשונה מישראל ומחוץ לצרפת מולדתו, אבל השילוב לצד החלוץ הגדול של הירוקים מהכרמל עשוי לעשות לו טוב.
ליבולאן בן ה-26 גדל בגנגאן, סומן בגילאים צעירים ואף רשם הופעה אחת בנבחרת צרפת עד גיל 20 לצד ז'אן פיליפ מטאטה ששיחק עכשיו באולימפיאדה, אבל היה צריך למצוא זמן כדי להתפתח. הוא הושאל לבולון, שאטורו וסושו, וב-2020, בגיל 24, מצא סוף סוף את המקום שלו בגנגאן.
גם הוא הודה בעצמו שהוא היה צריך את ההשאלות האלה. "הגעתי לגנגאן כילד ויצאתי בתור אדם בוגר. ניסיתי להיות דוגמה בכל יום ויום". אחרי שנים בהן התחשל הוא הפך לשחקן הרכב בקבוצה והשתפר בהדרגה. בשנה הראשונה (2020/21), בגיל 23, הוא הבקיע שני שערים ובישל שניים נוספים. בשנה השנייה, לצד פיירו, הוא הבקיע חמישה שערים ובישל שניים נוספים, כשהוא מתופקד לסירוגין בכנף ימין ובשמאל.
בשנה השלישית, 2022/23, הוא קיבל את סרט הקפטן והציג את הכדורגל הטוב ביותר שלו. הוא תופקד בעיקר במרכז ההתקפה, התחיל את העונה עם שישה שערים ב-9 משחקים וסיים אותה עם תשעה שערים ו-11 בישולים ב-38 משחקים. האמון בדמות קבלת סרט הקפטן השתלם, והוא היה יכול לחתום בכל מקום שהוא רוצה, כולל הליגה הראשונה בצרפת (בה שיחק למשך שבע דקות בלבד, במשחק הבכורה שלו). הוא הפך לגיבור האוהדים במדינה, וב-Ouest France אף הקדישו כתבה לילד שנסע 1,000 קילומטר, לטענתו, בשביל לקבל חתימה מליבולאן.
הוא רצה לחזור לליגה הצרפתית הראשונה בכל זאת, ובחר לנסות לעשות כן דווקא בקבוצה מולה שיחק בליגה הראשונה ובמשחק הראשון שלו בקריירה - בורדו. "היו לי הצעות מקבוצות אחרות, גם בליגה הראשונה", אמר, "אבל הגעתי לכאן כדי לעלות ליגה. זה הפרויקט המרגש ביותר שהציעו לי. יש לי ניסיון בליגה השנייה ואני יכול לעזור לקבוצה לעלות ליגה".
השילוב בין הקהל הגדול, הקבוצה שהתמודדה כמה שנים עם פשיטת רגל ועם משבר כלכלי לא פשוט הדליק את ליבולאן. "זה צעד גדול וכיוון נכון עבורי", אמר, ובורדו הייתה מוכנה להשקיע בו סכום משמעותי. 1.25 מיליון יורו, לא פחות, עבור קבוצה שהתמודדה עם משבר כלכלי (ובכל זאת קנתה שחקנים ב-11.4 מיליון). בתחילה הוצב עליו תג מחיר של 2 מיליון יורו, עד שבסופו של דבר הוא עבר לאחת הקבוצות האהודות בליגה השנייה ונכנס לנעליים גדולות. ייתכן שהן היו גדולות מדי.
חוסר השקט הכללי בבורדו הוביל לכך שהוא סיים את העונה "רק" עם חמישה שערים וחמישה בישולים בליגה הצרפתית, אבל היה השחקן היחיד שפתח בכל 38 המשחקים. למרות זאת, הקבוצה עצמה לא הייתה מרוצה במיוחד. "אני חושב שהוא לא התאים לסגנון המשחק שלנו", אמר ג'ונתן דיאגוסטינו. "הוא שחקן שאוהב את התקפות המעבר והתנועה לעומק, לא שחקן של הנעה בכדור. הוא צריך שטף משחק ותנועה מסביבו, זה משהו שלא היה שם. הוא לא יתעורר לבד באמצע משחק".
"הוא שחקן שיכול להשתלב בצורה יותר טובה בקבוצה שמשחקת משחק מבוסס צירופים, כאלה של 'תן ולך' עם המגנים או עם שחקנים אחרים. לקראת סוף העונה הוא הועבר לאמצע והיה טוב יותר, אבל חוסר הביטחון שלו השפיע. הוא שחקן טוב לליגה השנייה ולא יותר מכך. הוא לא התאים לסגנון שלנו ונטה ללכת לאיבוד באגף".
לקראת סוף העונה זה נראה טוב יותר. ליבולאן התחיל לחדור לאמצע, היה מעורב בארבעה שערים בשלושת המשחקים האחרונים שלו וסיים במקום ה-12 עם 38 נקודות. נראה שלקח לו זמן להקלט בקבוצה ושהוא עשוי להוביל את בורדו קדימה, ואז הקבוצה התפרקה. קבוצות מאיטליה, אנגליה (כולל סטוק סיטי) ומדינות נוספות הביעו עניין, וכעת הוא מגיע לליגה ראשונה כאן בישראל, בדמות מכבי חיפה.
הצד המקצועי
התיאור של ג'ונתן דיאגוסטינו, פרשן כדורגל ואוהד שרוף של בורדו, נשמע כאילו הוא תפור למשחק של ברק בכר. שחקן שמגיע לקבוצה מבוססת תנועה, אחת שאוהב לשחק בצירופים קצרים ולא בקבוצה שבהכרח חיה על הנעת כדור ו"יושבת" על השער של היריבה יכול לעשות לו טוב ולסייע בקצב משחק מהיר יותר, בטח כשהוא לא מגיע כיוצר המרכזי.
מכבי חיפה בגרסה הטובה ביותר שלה אצל המאמן הייתה זאת של פלייאוף 2022/23, עם צ'ארון שרי, דיא סבע, עומר אצילי ודולב חזיזה זה לצד זה. סבע חוזר אחרי עונה בחוץ ונראה לא רע עד עכשיו, חזיזה חוזר מפציעה. שרי ואצילי לא בכרמל, אבל הוא ישמש כיוצר הזה לאחר ששיחק לסירוגין בשני האגפים בעונה החולפת. הוא יכול לשחק גם באמצע, אבל רוב הסיכויים שנראה אותו מגיע לחיפה בתור שחקן כנף ואולי מחליף מקומות עם דיא סבע ודין דוד.
שאלה מעניינת אחרת היא שאלת הביטחון. הן השנה והן בשנה שעברה הוא עבר בין תקופות בהן היה מעורב בשער כמעט כל משחק והן בצורות ארוכות, כשבשנה שעברה הוא החטיא 4 מצבים גדולים לפי סופהסקור, לעומת חמישה שערים אותם כבש. יכול להיות שמקום קבוע בהרכב, שיתוף הפעולה לצד פיירו (כשהם היו מעורבים בשער אחד ביחד לפי טרנספרמרקט) ושינוי האווירה ישפיעו לטובה. הוא לא בא להיות "עוד שחקן" בהתקפה, אלא אחד העוגנים שלה.
לכך יכולה לתרום יכולת המסירה שלו, שבאה לביטוי באותה עונה בה היה מעורב ב-20 שערים (מתוך 51) עבור גנגאן בליגה הצרפתית השנייה. הוא יודע לתת את הפס האחרון בהתקפה ונחשב לשחקן מהיר, כזה שאמנם לא מרבה לכדרר אבל יכול לעשות תנועה טובה בלי הכדור ולהגיע במהירות לשליש האחרון של המגרש. הוא לא מהסס לבעוט מרחוק, מה שמוסיף לו עוד מימד והופך אותו לשחקן מסוכן יותר, יחד עם הגמישות שיכול הלאפשר לו לשחק בכמה עמדות שונות.
בורדו ניסתה למכור אותו בסכום משמעותי, אך המצב הכלכלי המורכב של המועדון והעובדה שרוב הקבוצות סיימו לבנות את הסגל הובילו לכך שהוא נפל בין הכיסאות (והגיע למכבי חיפה), כשאוהדי מונפלייה למשל רצו לראות אותו בליגה הראשונה אצלם. עכשיו הוא עומד להצטרף לקבוצה מהכרמל, כשהוא עשוי למצוא את עצמו ב-4:3:3 לצד פיירו ודין דוד. תפקודו ב-3:5:2 אפשרי גם כן, אבל הוא לא שחקן שישחק על הקו כמו פייר קורנו.
בשווי 1.5 מיליון יורו השנה, וכמי שהיה שווה 2.5 מיליון יורו שנה קודם לכן, מדובר בשחקן משמעותי במיוחד שיגיע לכרמל בחינם. אם יקבל את הביטחון, ההתאמה עשויה להיות כמו כפפה ליד.