מתאחד עם ברק אברמוב: סילבה קאני, אחד מהשחקנים הכי מסקרנים שצמחו בבני יהודה בשנים האחרונות, וכזה אותו ברק אברמוב מכיר היטב, בדרך לבית"ר י-ם. הבעלים לשעבר, שהיה גם זה שהחתים אותו על חוזה בוגרים ראשון עוד בגיל 15, צפוי לשלם 350 אלף יורו כדי לראות אותו נוחת בבית"ר ירושלים, ומגשים את הפוטנציאל שלו. אז האם סילבה קאני יכול לבצע את הפריצה שלו בטדי? עושים לכם היכרות עם סגנון השחקן המיוחד, וגם עם הסיפור האישי המורכב שמלווה אותו.
רק על המגרש - מה סילבה קאני יכול לתרום לבית"ר י-ם?
לאחר ירידת הליגה של בני יהודה, קאני התקשה לשחזר את היכולת שביצע בעונת הפריצה בליגת העל. בעונה הראשונה הוא סבל מפציעות, אך ב-2022/2023 הוא כבר כבש 8 שערים ב-26 הופעות, שיפר את הפיזיות והצית את הדמיון עם טכניקה נהדרת, כל הדרך למעבר לאוסטריה וינה. קאני הגיע לאוסטריה וינה בתור שחקן לעתיד, קיבל דקות בפתיחת העונה, כולל ב-1:2 על לגיה ורשה במוקדמות הקונפרנס ליג ובישל פעם אחת, במחזור השני של הליגה האוסטרית מול לוסטנאו. עם זאת, בקבוצה החליטו להשאיל אותו לקראת סיום חלון ההעברות של הקיץ לסטריפינג מהליגה האוסטרית השנייה, במדיה הבקיע שער אחד והוסיף שני בישולים, והשלים 90 דקות פעם אחת בלבד ב-16 הופעות.
למי שלא מכיר, סילבה הוא שחקן כנף ימין עם רגל שמאל חזקה, שיכול גם לשחק בכנף שמאל ובתור חלוץ. יש לו דריבל יוצא דופן, יכולת טובה לשמור על הכדור, תנועה אלכסונית לשטח וגם סיומת לא רעה בכלל, משהו שבא לידי ביטוי יפה מאוד בעונת 2022/23 במדי בני יהודה, אז הבקיע שמונה שערים ובישל פעם אחת.
בית"ר ירושלים בהחלט תשמח לשדרוג בעמדת הכנף הימנית, אותה איישו בעונה החולפת טימותי מוזי וניקה חורחלי. קאני יכול להביא איתו הרבה גיוון מעמדת הכנף, מרים לא רע, יודע לחתוך מהאגף למרכז וגם לאיים על השער מרחוק, משהו שהיה חסר לצהובים שחורים בעמדה הזאת בעונה האחרונה.
להתאמן? כן. לשחק? לא - תחילת הדרך
כמו ילד שלקחו לו את הכדור. במשך ארבע שנים סילבה היה חלק מקבוצה, אבל לחוד. התאמן כל השבוע ולא שיחק בשבת. את הצ'אנס הראשון הוא קיבל במסגרת פרוייקט "שער שוויון", שהעניק לו הזדמנות ומסגרת למרות שהגיע ללא ת.ז. המאמן נתי מזרחי: "הוא נשמה טובה ומגיל קטן הפוטנציאל שלו בלט. המון סקאוטים ומאמנים באו לראות אותו. יחד איתו זכינו בכל הגביעים. כל ילד יכול היה להשתלב בפרויקט ועזרנו להם גם בלימודים".
מגיל 10 עד 14 הוא היה חלק מהפועל תל אביב, הפועל בת ים, גדנ"ע ומכבי ת"א בלי לשחק בליגה. הבקשה שלו ושל משפחתו לקבלת תעודה נבחנה מול המדינה במשך 10 שנים. אביו ריצ'רד נמצא בישראל 31 שנה וחלוץ בני יהודה, יחד עם כל ארבעת אחיו, גדלו והתחנכו בארץ יחד עם האם שאנטל. בשנת 2005 הם הגישו בקשה למדינה כדי לקבל תעודות זהות והכרה כתושבי ישראל ולפי עורך הדין, טל פרושן, שטיפל במקרה: "השופט נרדם על התיק". כך, במשך עשור הם היו תקועים במעין "כלא", ולא היו יכולים לקדם את חייהם. אחיו הגדולים לא גוייסו לצבא, ואורח החיים שלהם במדינה השתבש. במצב הזה, ללא תעודה, סילבה הצעיר לא יכול היה להירשם כשחקן בהתאחדות לכדורגל.
"זה שרף לנו את החיים", אמר ריצ'רד בשיחה עם ערוץ הספורט אחרי הבכורה שלו, "סבלנו 10 שנים בלי סיבה. זה היה קשה מאוד למשפחה שלנו". ב-2015 הגיע האישור המיוחל ולאחר בעיות בירוקרטיה עם ממשלת טוגו, החלוץ קיבל מעמד של תושב ארעי ואת תעודת הזהות ב-2017. "אמרו לי שבמכבי ת"א יש ילדים של אנשים עשירים אז החלטנו לעבור לבני יהודה כי לא היה לי הרבה כסף. אני לא יודע אם זה נכון, אבל פחדתי שהוא לא ישחק שם בגלל פרוטקציה. אני מרגיש שסילבה הוא שליח האל".