זומים ורכש מלינקדין: מאחורי הקלעים של חיפה, סיפורים שלא סופרו

את השם מאור בורג כנראה שהרבה מאוד אוהדים שהם לא אוהדי מכבי חיפה כנראה לא מכירים, אבל מי שמכיר היטב את הקבוצה מהכרמל, יודע שמדובר באחד האנשים המשמעותיים שהיו מאחורי הקלעים בשנים האחרונות. יד ימינו של גל אלברמן במערך סקאוטינג, שהיה גם אחראי על פרויקט הפועל עפולה, עזב הקיץ את המועדון הירוק כדי לצאת לדרך עצמאית כמנהל המקצועי של בני יהודה. בפעם הראשונה בורג התייצב מול המיקרופונים והתראיין לפודקאסט האוהדים, "הגל הירוק", וסיפק הצצה נדירה למאחורי הקלעים של מכבי חיפה. איך נבחרו שחקנים, המשברים שהתרחשו וקבלת ההחלטות. ראיון שלא קוראים בכל יום.

"איך הגעתי למכבי חיפה? יש איזו עלילה שהובלתי מחאה נגד המועדון ולכן הכניסו אותי למכבי חיפה, אבל בסיפור הזה יש חור של שנה וחצי", הוא פתח את דבריו, "בשלב מסוים הגעתי בדרך לא דרך הגעתי לפגישה שאני יזמתי עם אסף בן דב המנכ"ל. אני איש של אנשים ונוצר בינינו שם חיבור שהוא הרבה מעבר לחיבור בין שני אנשים, ומתוך החברות שנוצרה בינינו, והאהבה שלי למכבי חיפה, אז ניסיתי להיות יותר מעורב ונפגשנו יותר פעמים. באחת הפגישות הגעתי לכפר גלים ופגשתי שם את גיא לוזון, וגם שם היה קליק טוב עם גיא. באתי לגיא ישר ואמרתי לו 'תגיד, מה אתה עושה?'. אני זוכר שאסף המנכ"ל הסתכל עליי וחשב 'מה אני עושה?', אבל גיא מתחבר לאנשים שאומרים לו אמת, ונוצרה בינינו חברות".

"היה אמור להגיע מנהל מקצועי למכבי חיפה אז בשם טוני מוניוס, ואז הוא לא הגיע ונוצר ואקום, ונכנסתי לוואקום הזה,. גיא לוזון ביקש ממני לעזור לו. אם להגיד בקצרה, אז עשיתי אז המון נזק - כי באמת לא הייתי מוכן, אבל שם נוצר הקליק שלי, למדתי והתפכחתי. התחלתי כמתנדב והתגלגלתי".

איך נוצר החיבור עם מכבי חיפה?
"עד גיל 11 הייתי בכלל אוהד בית"ר ירושלים, ואז נסענו למשחק של מכבי חיפה מול בית"ר ולא היה כרטיסים ליציע של בית"ר, אז הלכתי ליציע ג' של חיפה. משהו באווירה סחף אותי וחיבר אותי לקבוצה, ומאותו רגע שנים לא הפסדתי משחקים של מכבי חיפה. כל שקל שהיה לי אספתי כדי להיות במשחקים של חיפה. מאז כל יום, כל היום, הייתי סביב מכבי חיפה".

"בשנה הראשונה שלנו אני יודע שעשינו נזק למכבי חיפה", בורג הודה, "חשבתי שאני יודע יותר טוב מכולם. בנינו קבוצה באופן מחריד - הבאנו 13 שחקנים לגיא לוזון. הוא בא עם לחץ והבטחה "נבנה בומבה של קבוצה". אני זיהיתי את ההזדמנות להתקרב אליו ולגעת בדבר שחלמתי עליו כל החיים, ועשינו שם עבודה לא טובה, חד משמעית. על פניו הבאנו שמות  טובים כמו קלאוס, קאיו וכו' - אבל זה היה לא טוב".

"אני זוכר שנסענו למשחק נגד סכנין בחוץ, זה היה המשחק האחרון של אלירן עטר במכבי חיפה, ואנחנו כבר סגרנו עם קאיו. ניצחנו 0:2. במחצית השניה ראיתי שברגע שהדביקו שומר אישי לגל אלברמן לא עברנו את החצי, והבנתי שיש בעיה, ואז הגענו למשחק בית מול ק"ש ונגמר 0:0, ולא בעטנו לשער. הבנו שיש בעיה ואז הבנו את שלומי אזולאי הקשר, שאמור היה לתת לנו פתרון, אבל אז הוא נפצע ולא שיחק רוב העונה. הרגשתי בעונה הזאת אשמה".

איך חל השינוי בעצם אצלך?
"באותו זמן הייתי מתנדב בפן המקצועי, והייתי איש מכירות בכלל בתפקיד. הרגשתי אחריות לתקן את הכישלון שלי. הגעתי לפגישה עם מו אלאך כי רציתי להיות חלק מהצוות. האנגלית שלי לא הייתה טובה והייתי צריך להרשים אותו. נכנסתי לחדר עם המון תשוקה ועם אנגלית שבורה, אבל למחרת מו אלאך אמר לאסף בן דב לקחת אותי. הוא רצה שאני אביא במובן מסוים את 'הרחוב', לדעת לדבר עם אנשים בענף וכו', וככה נכנסתי לתפקיד מקצועי באופן מקצועי רשמי במכבי חיפה, ולא רק מתנדב. מפה כבר לא הייתי רק אוהד, אלא הבנתי שזו העבודה שלי. לקח לי זמן לעשות שינוי. היה לי קשה מאוד עם חברים אוהדי חיפה לדבר איתם".

התדמית של מו אלאך בקרב אוהדי מכבי חיפה היא לא טובה
"בארבעה חודשים עם אלאך למדתי את כל הבסיס שאני יודע בכדורגל. הוא בנה את היסודות למה שעושים במכבי חיפה היום. הוא נתן לקובי מיכאלי (ממערך הסקאוטינג של מכבי חיפה) לחקור את 6 האליפויות האחרונות שהיו בישראל. באותו המחקר, קובי העלה נתון שכל חוליה - הגנה, קישור, התקפה, יוצרת מספר, ולצידם יש שובר שוויון. הסתכלנו ככה על כדורגל פחות על האינבידואל, אלא יותר על הקולקטיב, וזה הלך הרוח במכבי חיפה היום".

ואז ב-2017-2018, קצת אחרי גיל 30. טסת עם יזהר קישון (סקאוט נוסף במועדון) לפורטוגל לסקאוטינג, וזו הייתה הטיסה הראשונה שלך בחיים?
"כשהגעתי למכבי חיפה הגעתי עם הרבה דעות קדומות. בהתחלה חשבתי שהוא בא מהתקשורת ולא סמכתי עליו. עכשיו אפשר להגיד בצחוק שרציתי שהוא לא היהי במכבי חיפה, אבל אז טסתי איתו ביחד לטיסה ונוצר בינינו חיבור מדהים, הבנתי שלא באמת הכרתי אותו. היום הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב בעולם ומעריך. טסנו לחפש חלוץ בפורטוגל, ובסוף הבאנו את מיכיל קראמר. ראינו בפורטוגל חלוץ שהיה מלך השערים בליגה השניה בפורטוגל, ריקרדו גומז (חלוץ שלימים הפך להיות חלוץ מוביל בפרטיזן), והוא תותח. חזרתי בארץ בטירוף שזה מה שאני רוצה, ובסוף הבאנו את מיכיל קראמר, שבדיעבד הייתה החלטה פחות נכונה".

איך עבדה החתמת השחקנים, אז והיום. מי מקבל את ההחלטה? גל אלברמן? ברק בכר? צוות סקאוטינג?
"יש פגישות שבועיות, גם עם המאמן, אבל התהליך לכשעצמו - איתור וגיוס הוא כולו של מחלקת הסקאוטינג. המאמן מציף צורך לעמדה והוא האיש שנותן את האור הירוק ללכת על שחקן, אבל הוא לא נחשף לתהליך הארוך עד שזה מגיע אליו".

מי השחקן הראשון שהבאת?
"אני זוכר שהציעו לנו את ג'ורג' מנדז'ק. היה לי מאצ' איתו, התחברתי אליו מאוד. התאבדתי עליו. הייתי חלק מהותי מהתהליך איתו. יצר איתי קשר סוכן צרפתי-יהודי דרך הלינקדין. זה היה מוזר לי שמציעים לי שחקן דרך הלינקדין, אבל אז חיברתי את הצוות אליו. גם את סיידובא סומא הייתי מעורב, טסנו לבלגרד להביא אותו. חייב להגיד, לא קרה שטסנו להביא שחקן שטסתי לבד, תמיד עם יזהר קישון, בלעדיו לא הייתי עושה כלום". 

מתי חל השינוי במכבי חיפה?
"ההחלטות של מו אלאך בשנה השנייה שהוא היה, ושהוא החליט אחרי שנה כושלת לא לבצע מהפכה בקבוצה, אלא לשמור על הסגל פחות או יותר אותו דבר, זה עזר למרקו בלבול להשתמש בכלים בצורה אחרת, זה לקח את הקבוצה למקום אחר".

איך מתקבלת החלטה להביא זר במכבי חיפה - מה אתם בוחנים?
"היום אנחנו יודעים הכל על השחקן - על האישיות שלו אנחנו מכירים היטב, היכולות על הדשא - הכל. יש מעט מאוד מרחב טעות. גם אם זה לא יעבוד, אנחנו נדע בתוך התהליך איפה טעינו, אבל במכבי חיפה לא מופתעים משום דבר. הם יודעים הכל וכל החלטה מתקבלת עם המון שיקול דעת".

ואז עברת למחלקת הנוער, אחרי עזיבת מו אלאך
"היה ואקום, לא ממש היה צורך בי בבוגרת כי מרקו עבד אחרת וזה בסדר. נהניתי מזה מאוד מלעבוד בנוער. הבאתי בקיץ אחד מספר דו ספרתי של שחקנים: עילאי פיינגולד, את זיו בן שימול (ממעלה אדומים), שהיה טיפ מעוזר מאמן של הרצליה שאמר לי כדאי לך לקחת, ליאם חרמש, יונתן לייש ועוד. הכרתי את השחקנים, וזה עזר מאוד לאותם צעירים להשתלב גם בעפולה, קבוצת הבת".

איך נולד הרעיון הזה של קבוצת הבת?
"אנחנו ראינו את שריף כיוף בכפר שלם ואת איברהים ג'ואברה, עוד שחקן מאוד מוכשר, משחקים בלאומית והלכו לאיבוד. הרגשנו באותה תקופה שצריך לעזור להם בקפיצה למים, לייצר להם פלטפורמה לעשות את המעבר מנוער לבוגרים בצורה טובה. חיפשנו מועדון שיכול לעשות איתנו שיתוף פעולה, אבל אני ראיתי לנגד עיני שלא בא לי לאבד את שריף ואת ג'והאברה, שהם דור העתיד, וככה נכנסנו לפרויקט הזה. זה פרויקט שהוא חשוב מאוד - תראו את באסם זערורה, רועי אלימלך, שריף כיוף ועילאי חג'ג', שתקעו יתד בליגת העל. אני בטוח שיונתן לייש, נהוראי יפרח וליאם חרמש יהיו גם משמעותיים בליגת העל".

ואז אחרי שמרקו בלבול עזב, הגיע ברק בכר וגל אלברמן מונה למנהל הספורטיבי, ספר על הבנייה של הקבוצה
"ברק נתן אמון מאוד בכל אחד בתפקיד. אצלו לכל אחד יש תפקיד - מאמן שוערים הוא מאמן שוערים וכל אחד יש לו תפקיד. הרגשנו מוכנים לבנות את הקבוצה, ובכר נתן לנו את האמון ובאנו לטרוף את זה".

ספר על הגעת בוגדן פלאניץ'
"הקרדיט לגל שטרנברג פיש מהמחלקה שלנו, שהוא זה שאיתר אותו. איפה שלא עשינו סינון במהלך המשחק, ראינו את השחקן הזה - ראינו שהוא נמצא בכל מקום במגרש - כמו ואן דייק. היינו כל המחלקה בתוך המהלך הזה. ברק בכר היה מגויס לזה ב-100% - הוא היה בטירוף להביא אותו. היה פה סיפור מורכב עם התביעה שלו. היה ברור לנו שהוא יבוא וזה משהו אחר, ואני שמח שהוא בא. בוגדן פלאניץ' היה אירוע שהבנו שאנחנו מביאים שחקן שמביא משהו שלא היה לנו. אני זוכר שאמרתי לחברים שלי אוהדי חיפה בקבוצת וואצאפ - ראיתם את אמאדור? אז יש פה אירוע ברמה אפילו מעל".

אחרי שזוכים באליפות הראשונה שיש לך חלק בה, מה מרגישים?
"הבכי היה במשחק נגד קרית שמונה, בגול של אמאנגה. יום אחרי המשחק נגד ק"ש, ידעתי שאנחנו הולכים לעשות את זה. ברק בכר דיבר כמו שדיבר - ונתן אמונה לכל המערכת. שעה אחרי שהיינו בהלם מק"ש, הבנו שאנחנו עושים את זה".

בוא נדבר על הקיץ של ליגת האלופות - בו הגיעו פרנדזי פיירו, דניאל סונדגרן ופייר קורנו, כשבמהלך העונה גם הגיעו סק ובטובינסיקה
"תמיד השתעשעתי ברעיון של 'בוא נבנה קו הגנה שמורכב מזרים'. לגבי סונדגרן, היה ברור מי הוא ומה הוא עוד כשהיה באריס, הוא סיים חוזה והיה קל יחסית להביא אותו - ראינו שחקן שתורם בהגנה, שעוזר בהתקפה - ידענו בינגו. לגבי פיירו - הרגשנו שאנחנו צריכים להביא מימד של עוצמה תחת לחץ, ופרנדזי הביא את זה - ראינו בצרפת שהוא יודע לעבוד יפה על קו ההגנה. ראינו את פרנדזי שמצד אחד יכול לעבוד יפה כמו ניקיטה רוקאביצה ומנגד גם מאוד פיזי. פרנדזי הוא לא החלוץ שאנשים חושבים שהוא. הוא יודע לנוע, בשטחים בתוך הכדורגל הישראלי זה יותר קשה. הוא לא 9 כמו פקהארט, אלא סגנון אחר - הוא יודע לנוע לשטח, אבל בליגת העל אין כמעט שטחים ולכן לא רואים את זה".

"התחילה העונה ואז פרנדזי נכנס כמחליף מול ב"ש באלוף האלופים - והיה לו דקות לא טובות, וזה אחרי שהייתה ציפייה גדולה ממנו. הביקורות כלפי פרנדזי היו קיצוניות. הגיע פנדלים במשחק הזה, והתפללתי שלא יבעט. הייתה אווירה סביב פרנדזי של אוי ואבוי, ואז הוא בא למשחק נגד אולימפיאקוס, והוא נותן גול - וזה שיחרר ממני המון לחץ. מבחינתנו הגיוס של פרנדזי היה אירוע - היה מו"מ לא פשוט. גל עשה שם עבודה אדירה בשכנוע, וכשקרה אולימפיאקוס - הייתה אנחת רווחה, שלא אשכח".

העזיבה של פלאניץ' והבאת סק ובטובנסיקה
"הייתה אווירה שנעשה ליגת האלופות, הוא לא חווה את האירוע - היינו בטוחים שהוא יישאר איתנו באלופות. חשבנו שהוא יעשה עונה אצלנו ואז יעזוב. ניצחנו בבלגרד - ואז רואים על הפנים של בוגדן שזה נגמר. הבנו שיש לנו כמה ימים להביא בלמים. עוד לפני היינו בחיפוש אחרי בלמים. הייתה הגרלה כבר עם פ.ס.ז'. מצאנו בלם, אבל הוא בחר לשחק בקלרמון, וזה יצר לנו בעיה. ברק בכר אמר שהוא רוצה שני בלמים, כדי לכסות על פלאניץ'.  היה לנו בנק של שמות כי כל הזמן יש לנו כאלה, אבל היה לחץ של זמן עד תום מועד הרישום לאלופות. האלטרנטיבה שהייתה לנו מוכנה, הלכה לנו. סגרתי את עצמי בממ"ד, נכנסתי לטרנספרמרקט וראיתי שסק לא משחק, ושדילן בסיטואציה מורכבת בפמליקאו. היה לי ברור שהם נכנסים לנעליים שלו ברמת הפרופיל. אותו סוכן שקרא לי 'מדונה' ופגשתי בצרפת בעבר, עזר לי להביא אותו".

"דילן היה הראשון ברשימה. דיברתי איתו דרך הסוכן שהכרתי, בעוד סק היה בשוק כבר כי הוא חיפש קבוצה. עליתי לזום עם דילן, רואה שהם שיחקו ביחד, ואני יודע שמישהו במועדון שלנו דיבר עם רפאלוב על שניהם. אני עולה לזום ואז אמרתי לדילן 'תגיד, יש מצב שתארגן לנו גם את סק?'. דילן סיפר לי שהם חברים מאוד טובים, אמר שסק זה אחיו הגדול - ואז הוא העלה את סק לוועידה שבה שלושתינו נמצאים. אני מנסה לשבור את הקרח עם סתלבט, וסק מאוד רציני ומבקש ממני לדבר. ניתקתי את השיחה עם שלושתם, ואז דילן התקשר אליי ואמר לי 'זה לא על חשבוני, נכון?'. אמרתי לו ששניהם באים".