מכבי חיפה, אלופת ישראל במשחקי ידידות

מכבי חיפה זכתה העונה בתואר אלופת העולם במשחקי ידידות. תואר מפוקפק שנבחרת ישראל התהדרה בו לאורך עשרות שנים. עם השנים גם זה אבד לה, אבל מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה להיות במקום הזה וחייבת לברוח ממנו מהר.

בכל פעם שמסאי דגו והקבוצה שלו הגיעו למשחקי "ידידות", בלי לחץ או ציפיות, הם עשו את העבודה. אבל כשהלחץ היה עליהם, המקום הראשון היה ביד והמגע בצלחת האליפות היה מוחשי, הגיעו הפסדים לבני ריינה ושני משחקים ללא הבקעת שער מול הפועל ת"א, שהיא הקבוצה הכי גרועה שנראתה בליגת העל בשני העשורים האחרונים.

השיא היה במחזור הקודם, מול מכבי ת"א בסמי עופר. כשמכבי חיפה פגשה את הצהובים עם פער של עשר נקודות, כשזה היה רק היוקרה וההגמוניה, היא ניצחה פעמיים. במחזור הקודם זה לא היה רק על יוקרה, אלא גם פתיחת מאבק האליפות, שוב להיות קרובים לצלחת, כשניצחון היה מקטין את הפער לשתי נקודות בלבד. ברגע הזה שוב הקבוצה קרסה והוכיחה שהאליפות לא מגיעה לה.

כל מי שמגדיר את העונה הזאת כ"טובה" עבור מכבי חיפה, כנראה היה מנותק קשר בשלוש השנים האחרונות. מועדון שזכה באליפויות והסתכל לליאו מסי בלבן של העיניים, רשם ניצחון על יובנטוס בליגת האלופות ודרס את מכבי ת"א והפועל ב"ש בדיוק מתי שהיה צריך, כשהכסף היה על הרצפה והלחץ על הכתפיים.

זה המקום להזכיר שזאת היתה קבוצה שבאה לכל משחק ולא רק כשהלחץ פוחת. לא היה דבר כזה משחקי ידידות ועל הערך הזה יושב ה-DNA של המועדון מאז ומעולם. נבחרת ישראל היתה מנצחת את משחקי הידידות שלה בכל סגל שהיה מוזמן. גם אם ההרכב הראשון היה בחופשת קיץ, כמו שקורה בדרך כלל בחודש יוני, אז היו מגיעים שחקנים אחרים ועושים את העבודה. אלופת העולם במשחקי ידידות בפער.

למכבי חיפה יש העונה סגל חזק יותר משל מכבי ת"א, וזה לא נאמר כדי להקטין את האליפות של מכבי ת"א, אלא להיפך. היא לקחה אליפות מול קבוצה עם סגל טוב משלה. זה סגל שלא צריך להגיע למצב שהמשחק אמש הוא חסר חשיבות, ופה שורש הבעיה בחשיבה.

מכבי חיפה, כמועדון, לא יכול לצייר את מכירתו של ענאן חלאילי לבלגיה כהישג. אין מה לנפנף בעובדה שעילי פיינגולד ועילי חג'ג' משחקים בקבוצה הבוגרת. מלאדן קרסטאיץ' היה האיש שנתן לאוסקר גלוך לפרוח במכבי ת"א, אבל זה לא זיכה את המועדון שלו בתארים ובטח שלא הקנה לו את המשך הדרך בקרית שלום. שילוב צעירים זה חשוב, קידומם המקצועי הוא דבר מבורך, אבל כל דבר שאין לצידו תארים, לא ייזכר בהמשך הדרך.

מכבי חיפה תזכור את העונה הזאת כפספוס אדיר. היא תסמל אותה ברכש הכושל שהגיע בקיץ ובחודש ינואר. ההפסד הכי גדול, לכאורה, של מכבי ת"א למכבי חיפה, היה העובדה שהירוקים שמו את ידם על ליאור קאסה ושילמו עליו 4.5 מיליון שקלים. אחר כך הגיע גם דניל לסובוי בעלות של כמעט 300 אלף יורו לארבעה חודשים, רק כדי לסמל עוד יותר את ההבדלים. מעונות שבינואר נחתו בכרמל עומר אצילי ודיא סבע, הגיעו דניל לסובוי, ליאור קאסה ותומר חמד. כל השלושה אגב, לא שיחקו אמש אפילו במשחק הידידות מול בני סכנין.

לברק בכר יש הרבה עבודה לקראת העונה הבאה. צריך לצרף את השחקנים הנכונים במקום כל אלה שנכשלו העונה, והכל בזמן מלחמה. שוער זר (כי אין ישראלי איכותי בנמצא), קשר אחורי סטייל נטע לביא או מוחמד אבו פאני, שמירת נכסים כמו פייר קורנו ועבדולאי סק, שחקן כנף איכותי לקו ימין ועוד קשר ווינר באמצע, סטייל צ'ארון שרי. בלי כל אלה, גם בכר יתקשה לעשות את הקסם ולגרום למכבי חיפה לזכות בתארים אמיתיים, ולא בתואר האלופה למשחקי ידידות.