מכבי חיפה, קחי אליפות, גם אם הטעם מקולקל

מסאי דגו וליאור רפאלוב היטיבו לתאר את התחושות במכבי חיפה אחרי ההפסד לבני ריינה. מצד אחד, אכזבה מאיבוד נקודות יקרות על המגרש במאבק האליפות ומצד שני, נקודות יקרות שבית הדין הוריד להם והעניק בחזרה למכבי ת"א. 

כל אלה יחד, על המאמץ האדיר שמשקיעה הקבוצה בחודשים האחרונים בכל החזיתות, נכנס לתוך בלנדר וייצר שייק שאי-אפשר לבלוע, כי הוא פשוט מגעיל ומוציא את החשק. בשום ליגה בעולם אין מצב שבו הקבוצה מנצחת על המגרש כשהיא במקום הראשון, אבל אז היא מוצאת את עצמה יורדת מקום בלי שהדברים תלויים בה. 

שחקני מכבי חיפה שתו את השייק הזה לאורך כל ההכנה למשחק מול בני ריינה. קלקול הקיבה שנוצר הוא לא תירוץ להפסד. האלופה בשלוש השנים האחרונות לא נראתה טובה אחרי השער שהבקיעה, ירדה לאחור וזה משהו שחוזר לעצמו. במחצית השנייה, הירוקים פינו את השטח ונתנו לריינה לנצח את המשחק. 

הסיבות המקצועיות להפסד הזה רבות. שריף כיוף יצא לפרסומות בשני המשחקים האחרונים והוא צריך לחזור בהקדם ליכולת שאפיינה אותו, אבל עוד לפני שהגיעו אליו, ההגנה כולה התגעגעה לשון גולדברג. חבל שצריך לחכות ששחקן ייעדר כדי להעריך אותו, אבל בלי שון גולדברג, אין מי שינקה את מה שלורנצו שימיץ' ועבדולאי סק משאירים אחריהם. כשהם יחד, כל משחק ההגנה נראה אחרת. כשגולדברג מנקה, מסתכלים לאחור אחרי ניצחון ורואים רשת נקייה, אך כשהמשחק מסתיים עם ספיגות מיותרות, רואים את הטעויות. הטעות של שימיץ' ואחריה של כיוף, עלו למכבי חיפה במשחק נגד ריינה. 

שרון מימר אסף את הנקודות כי האוטובוס שלו לא החנה מאחור והרס את המשחק. זו אולי דוגמא למאמנים אחרים, שאפשר לנצח את הגדולות גם עם כדורגל. בהנחה ומה שיקרה מעכשיו יהיה על המגרש, מכבי חיפה חייבת לנצח את המשחקים הקרובים שלה מול הפועל ת"א, כנראה שוב בני ריינה ובמשחק העונה מול מכבי ת"א בבלומפילד. כל קומבינציה אחרת תייצר שייק מקצועי מגעיל שעלול לגמור את העונה הזאת מבחינה מקצועית וייתן את האליפות למכבי ת"א. 

בעונתו הראשונה כמאמן קבוצה גדולה, מסאי דגו מתמודד עם דברים שלא חלם עליהם. אין בעיה מקצועית אחת שלא עמד מולה: מריבוי פציעות, דרך עומסים אדירים, חוסרים ועזיבות, ולקינוח - בית הדין של ההתאחדות. גם בחייו הפרטיים דגו לא חווה נחת עם ענייניו האישיים. 

כדי להחזיר את הקבוצה הזאת לעמוד על הרגליים, דגו צריך רעננות, שחקנים שיגיעו מאחור עם הרעב והיכולת לעשות שינוי. מחמוד ג'אבר, דין דוד והחזרה הקרובה של שון גולדברג יכולים להיות אלה שיעשו את ההבדל, אבל אין לדעת איך הם יחזרו. מכבי חיפה של השנים האחרונות יכלה מול כל מכשול בדרך לאליפויות, גם מסאי דגו הוכיח העונה שיש לו את היכולת להתמודד עם אתגרים יוצאי דופן. 

זה הזמן לנקות את הקיבה מהמיצים המקולקלים ששתל בה בית הדין, להרים את הקבוצה ולעשות משהו שלא קרה מאז עונת הקיזוז המקוללת: אליפות מהמקום השני בתום הליגה הסדירה. מאז זה לא קרה, אבל זה הזמן לשבור את תקרת הזכוכית הזו, ללכת לים עם צלחת ולשים עליה את כל פירות העונה, בלי שום דבר מקולקל שיהרוס את הטעם.