הלב שוב במקום: על החזרה הביתה לסמי עופר

עברו כבר יותר מחודשיים מאז היום שבו סגרנו את דלת הבית שלנו, מבלי לדעת מתי, ואף אם, נשוב אליו. להיעקר באופן הזה מהסביבה הטבעית שלך, ודאי של ילדיך, מה״בלטה״ שלך על הכורסא בסלון, מהנוחות וגם אי הנוחות של בית שעיצבת במעשיך, רכישותיך וסירובך העקשני לתקן דלת חורקת - כל אלו מייצרים עבורי תחושת תלישות, כאילו הקרקע מתחת לרגליי נסחפת כמו חולות מדבר.

ברור לי שיש כאלו אשר המלחמה הכתה בהם באופן דרמטי הרבה יותר מ״סתם״ עקירה מבית, ואני גם לא מבקש להתחרות באף אחד ב״מדרג מסכנות״. אני מוקיר תודה על כל מה שניתן לי (קיבוץ ניר דוד, אין עליכם בעולם), אבל אני חושב שאני מדבר בשמם עשרות אלפי תושבי הצפון והדרום שגולים בארצם כרגע, כשאני אומר לכם - מבאס לגמרי לא להיות בבית שלך.

אתמול (רביעי), לראשונה מפתיחת המלחמה, מרגע שבו חניתי את רכבי במתחם ״קסטרא״ וצעדתי אל עבר מקום המפגש הקבוע עם החברים סמוך לאיצטדיון, הרגשתי שהקרקע מתחת לרגליי חוזרת, זמנית, להיות מוצקה. הבית שבו אני מניח את ראשי בימים כתיקונם עדיין רחוק ממני, אבל לפחות גלות אחת הסתיימה אתמול - חזרתי לבית שבו מונח הלב שלי.

זה לא אותו הבית אותו עזבנו בסיום המשחק מול פנאתינייקוס, זה בטוח. ענן העצב מרחף מעליו, כמו שהוא מרחף מעל כל רגע בהוויה שלנו בזמן האחרון. לפני המשחק, דאגנו לפקוד את מאהל הזיכרון וההזדהות אותו פתחה עמותת האוהדים שלנו, לכבד את זכרם של כל הנופלים, לעבור על כל פרצוף שניבט מהתמונות התלויות מולך, ולייחל לשובם של הנעדרים והחטופים. מראות הצעיפים של אוהדי היריבות אשר הגיעו לכבד את המקום והמעמד מחממים את הלב. זו אקס טריטוריה שבה היריבות, מרה ככל שתהיה, נשארת בחוץ. אחדות אמיתית, כזו שרק אוהדי כדורגל יכולים להבין את משמעותה.

אז כן, זה באמת לא אותו הבית, וחוויית סמי עופר עם פחות משישית קיבולת הקהל באיצטדיון היא לא באמת חוויה שלמה. אבל בימים קשים, אנחנו לוקחים כל מה שנותנים לנו, ובחיי - כמה שהנשמה שלי הייתה צריכה את המפגש המחודש הזה עם הכיסא שלי בסמי. תחושת חיים, קרקע שחוזרת להיות מוצקה מתחת לרגליים, אנחנו בבית.

ובמעבר חד מהיציעים לדשא - שחקני מכבי חיפה התרגשו אתמול לראות סוף סוף קהל בחזרה ביציעים. זה ניכר כבר מהחימום. משריקת הפתיחה - זה ניכר אפילו יותר. גם במאמץ המטורף שהשקיעו שחקנים שסוגרים את המשחק השלישי שלהם בתוך שבוע, וגם בכמות ההחמצות המזעזעת.

חוקי הטבע והפיזיקה מתכופפים בסמי עופר, הבלתי ייאמן קורם עור וגידים מול עינינו, העיניים רואות אבל המוח מסרב להבין - איך הם מחטיאים מצבים כאלו? אחד על אחד, עם שוער, בלי שוער, רק לגלגל עם פס ולחגוג -  כמה הזדמנויות אנחנו צריכים בכדי לשים פאקינג שער?! יחס ההמרה של מכבי חיפה העונה הוא לא פחות ממזעזע, והוא מעיד כאלף עדים על הצורך שלנו בגולר סטייל אצילי (או דיא סבע) בכדי להשלים את התמונה.

האמת, להתמקד אך ורק בהחמצות יעשה עוול למכבי חיפה, מכיוון שקבוצה שמייצרת מצבים ללא סוף. גם אם היא מחמיצה המון, היא קבוצה בריאה. אני אתחיל לחשוש באמת כשלא נייצר כמות כזו של מצבים כל משחק. גם במחצית הראשונה והמאופסת, שיחקנו פשוט נהדר. מבצעים נהדרים, תנועה בלתי פוסקת מקדימה, חיפוי חכם מאחורה (ג׳אבר מתפקד פשוט נפלא בתור הקשר האחורי). אשדוד סיימה מחצית בלי לבעוט לשער, מיינד יו.

אז בסופו של דבר, אחרי חילוף חכם של מסאי דגו, שהכניס את מי שמתחיל להפגין ניצוצות של איכות אמיתית וקלאס שמתאים למדים הירוקים, עילי חג׳ג׳, הצדק נעשה, הסכר נפרץ ודין דוד ניצח גם את המגן שלו וגם את הוואר במירוץ לכדור ולרשת. מכאן והלאה, להוציא איזו מתפרצת לא מחייבת של אשדוד, זה כבר עבר למוד שחיטה.

אוי פרנזי פרנזי, מה נגיד עליו? בחיי שאני לא יודע איך לאכול אותו. צמד אתמול, הבחור עם 16 שערים מפתיחת העונה בכל המסגרות, בישולים וים של עבודה, אבל אלוהים, כמה שהוא נגר. ליינבקר של ניו אינגלנד פטריוטס שהגיע בטעות יום אחד לאימון כדורגל ומאז פשוט זרם עם הסיטואציה. מצד אחד, אני אומר לעצמי שלא יכול להיות ששחקן במכבי חיפה לא יוכל לשים את המצבים המאוד קלים שמסדרים לו החברים.

מצד שני, העבודה שלו על הדשא יוצאת מן הכלל והיא זו שמאפשרת, במידה רבה, את המשחק ההתקפי והזורם של הקבוצה. השילוב שלו עם דין דוד הוא לא פחות ממושלם, עד כה, ובכל מקרה - מסאי דגו מאוהב בו ובערך המוסף שלו, כך שאנחנו נמשיך איתו, ככל הנראה, עד לסוף העונה. אם זה טוב או רע? נראה לי שזה תלוי בשבוע ובמשחק. לא מעט מההחמצות האלו קשורות לביטחון ולרוגע, כך שאני אופטימי בנוגע לשיפור בגרף ניצול המצבים של חברנו, בהנחה וימשיך לקבל את אותה העזרה מאחוריו ולצידו.

אגב, לכל אלו שמפנטזים על שון וייסמן כאלטרנטיבה, ממליץ לכם לצפות במשחקים שלמים של הבחור לעומק. בואו רק נגיד שהוא ישתלב מאוד בקלות בנוף הלא מאוד מחמיא שהוא יחס ההמרה של שחקני ההתקפה של מכבי חיפה.

מעבר לפיירו, מכבי חיפה כולה נראתה נהדר. נלהבת, משחקת עבור כל אחד שהגיע לתמוך, לא מרפה מהיריבה גם עמוק בגארבג׳. כל מי שעולה בהרכב וכל מי שעולה מן הספסל עושה את זה במאה אחוז מוטיבציה ומחויבות. גם שחקנים מושמצים כמו קנדיל, שעובר חתיכת קמפיין השחרה בתחנות הרדיו האזורי בחיפה, נותנים את הערך המוסף שלהם עם מסירות נהדרות קדימה והצטרפות התקפית משובחת. וזה לא רק אתמול.

שילוב הילדים, דוגמת עילי פיינגולד (מרשים אותי מאוד באינטליגנציה ובפיזיות), חג׳ג׳, כמובן חלאיילי הבאנקר, בהחלט לא מזיק, אפילו מרשים באופן החלק שבו הם משתלבים. הילדים מפגינים משמעת טקטית, פיזיות וחשיבה שלא אופיינית לשחקנים שזו עונת הבוגרים הראשונה שלהם, או לפחות הראשונה במכבי חיפה. במשחקים האחרונים, אנחנו רואים קבוצה שמבינה מה היא רוצה, ניכר שעבודת האימון של מסאי דגו מתחילה להיטמע יותר ויותר.

זה כל כך לא מובן מאליו שמכבי חיפה נראית ככה בעיתות עומס שכאלו, בנסיבות האלו ותחת מכת פציעות קשה מאוד מקדימה ומאחור - ודגו יכול לקחת על כך את מלוא הקרדיט. ניהול הסגל שלו מצויין, והוא מפיק באמת את המקסימום מכמעט כל השחקנים שלו. יש עוד מה לשפר, ינואר חייב להיות משמעותי מאוד עבור הקבוצה מבחינת רכש, לא רק לעונה הנוכחית, ואנחנו מוכרחים לעבות את הסגל בעוד מספר שחקנים מוכחים.

אבל אחרי שכולם הספידו אותו, הקטינו אותו ולא האמינו בו (גם אני לא נקי מאשמה, בחלק מהסעיפים האלו, בכל אופן), דגו מראה שהוא לא נבחר לתפקיד רם המעלה הזה סתם כך. עכשיו, על כתפי המערכת מוטלת המשימה לתקן את העוול שעשו לו בסדרת החלטות לא טובה בתחילת העונה, ולתת לו את כל הכלים הנחוצים בכדי להמשיך את העבודה הטובה שלו גם במחצית השנייה של העונה הזו -  ואף מעבר לכך.

זהו, כמובן שבמצב העניינים הנוכחי, היכולת הטובה מעודדת אבל לא מספיקה, וכל אובדן נקודות נוסף, בטח נוכח אי הנכונות של יריבתנו למעוד מתישהו, יכול להיות קריטי להמשך העונה. ביום ראשון נצטרך למצוא כוחות מחודשים לפצח את המבצר החדרתי בנתניה. יריבה שמעבירה לך את החשק לכדורגל, אפילו בימים בהם הוא נחשב לאסקפיזם טהור.

כאן המקום לקרוא לקברניטי ליגת העל - הגבלת הקהל הזו היא דבילית, אין בה באמת טעם, לא בטחוני ולא אחר. לכל הפחות, מחצית מתכולת האיצטדיון יכולה להיות מלאה בלי שום הבדל מהמצב הנוכחי, מבחינת רמות סיכון ולוגיסטיקה. בקיצור - תחזירו את כולם עכשיו. אנחנו נהיה במצב הזה עוד לא מעט זמן, אם כבר החלטתם לחזור לשגרה בהקשר של ליגת העל, אז עד הסוף.

שבוע טוב וירוק, תחזירו לנו את כל החטופים.