שלט אזהרה: אין מספיק איכות בסגל מכבי חיפה

נו, לפחות כל סאגת השלט מאחורינו, הא? גם זה משהו בימים טרופים ומגעילים אלו. הרימו כולם, הבהירו כולם, אין יותר ספקות בעניין. מסתבר ששחקני מכבי חיפה אינם תומכי חמאס ושונאי ישראל, וזאת בניגוד לכל מיני "אוהדים", שקיללו אותם, גירשו אותם ושלחו אותם מכאן בימים שלאחר מכן.

כולנו נפגענו והופתענו מהאקט בשבוע שעבר, אבל למה תמיד יש כאלו שחייבים להגזים ולהוכיח כמה הם רעי לב? אלו לא אוהדי מכבי חיפה, ההתנהגות שלהם לא מייצגת אותנו בשום צורה והם צריכים בעיקר להתבייש בעצמם על ההשתלחויות הדוחות האלו בשחקנים שמגיעים לשחק באיזור מלחמה עבור מועדון שהם ואנחנו אוהבים - גם אם טעו בהתנהלותם.

בכל אופן, לשמחתם של בערך חמישה אנשים, כולם מההתאחדות והמנהלת, ולבאסתם של השאר, ליגת העל חזרה אתמול. אמנם אנחנו אישית חזרנו שבוע מוקדם יותר, אבל כל עניין השלט והסערה תוך כדי המשחק די מסמסו את העניין מאחורי זה, לפחות באותו הרגע.

לא שכרגע יש יותר מדי עניין, כן? מבדיקה מדגמית, עושה רושם שארומת משחקי האימון העצובים לא ממש פוסחת על אף קבוצה ואף מגרש. לאף אחד באמת אין חשק, וכולנו צריכים ברגע זה של חיינו את הכדורגל בערך כמו שאדם שיושב באמבטיה צריך לחבק טוסטר שמחובר לחשמל. עוד מתח ועצבים למציאות שגם ככה מתוחה ועצבנית עד לקצה.

האם אדבר מתישהו על כדורגל בטור, שאלתם את עצמכם? הנה זה מגיע: אחרי המפלה המביכה מול ראן, אותה בחרתי במופגן שלא לסכם (משיב את אותו היחס שנותנת הקבוצה שלי למפעל אירופי סופר חשוב גם בפעולות שלי), הגיעה מכבי חיפה של מסאי דגו לעוד מבחן אופי ענק. בהינתן הפער בטבלה, כל מעידה יכולה לסמן את תחילתה של התרסקות במכבי חיפה, על ומחוץ לקווים, והמתח והלחץ מהסיטואציה ניכרים היטב על כל המערכת.

במחצית הראשונה, נראה היה שמכבי חיפה הגיעה מוכנה ברמה הטקטית והצליחה ליישם בצורה טובה את תכנית המשחק, כי הפועל באר שבע, בטח בכושר הנוכחי, רחוקה מאוד מלהיות ראן. עם זאת, הקבוצה ביזבזה כל הזדמנות שהגיעה אליה בשלומיאליות, בסדרת החלטות רעות ממש בשליש האחרון. מה שאיכשהו הלך לכיוון השער, נעצר אצל ניב אליאסי, שוער שנראה שיש לו עתיד לא רע בכלל. יש קשר ל"צל"?

באר שבע, כך נראה, הגיעה חלודה מאוד וציפתה בעיקר להעביר את המשחק הזה בשלום, מבלי לבזבז יותר מדי על יומרות התקפיות. זאת אומרת, היו לה מצבים פה ושם, בעיקר לקראת הסוף כשאנחנו התחלנו לזרוק יותר כלים קדימה, אבל זה לא באמת היה מאמץ כן לשחק כדורגל. ברדה דיבר על זה שהם שלטו במחצית השנייה, מה שהוכיח בעיקר שהוא חי במציאות חלופית.

בוא נאמר שבמפגשים הקודמים בין הקבוצות בסמי עופר, הם נראו הרבה יותר טוב. שמיים וארץ, המפגשים הקודמים בין שתי הקבוצות ואלו הנוכחיים, מה נאמר ומה נגיד. לא רק ההבדל בין הר געש פעיל ומטורף כמו סמי עופר מלא לאווירת הנכאים בריק הכחול והגדול של אתמול. גם מבחינת הקבוצות עצמן, ההבדלים ניכרים מאוד.

עם כל אהבתי לענאן חלאיילי, שיגדל להיות שחקן ענק, הוא עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו. זה נחמד לסחוט מחמאות מהשדרים, ויש גם על מה להחמיא, אבל יש גם לא מעט על מה לעבוד, בעיקר בקבלת ההחלטות במסירה או בבעיטה האחרונה, שעדיין לא משוייפות מספיק.

אבל מה אני נופל על חלאיילי? הוא היה נקודת האור הבוהקת בהתקפה של מכבי חיפה. הדיסוננס העצום הזה, בין התקפה שכללה את אצילי-חזיזה ושרי, או אפילו שרי-חזיזה-דיא סבע, לבין מצבת הכוחות הנוכחית במכבי חיפה ורמת הביצועים שלה, זועק לשמיים.

בסופו של דבר, ברגעים החשובים, מול השער, חסרה לנו בעיקר איכות שהייתה שם ברגעים החשובים של העונה שעברה. כשאני הולך טיפה אחורה, לקישור האחורי, הרי שמצב הרוטציה הנוכחי הרבה יותר גרוע. גוני נאור לא באמת יכול למלא נעליים כלשהן במכבי חיפה, עם כל הצער שבדבר, בטח לא ברמה של קודמיו בתפקיד, מההרכב או מהספסל.

צריך לומר, מכבי חיפה נבנתה רע בקיץ הזה. פשוט רע. לא מספיק מאוזן, ממש לא מספיק איכותי. מאוד לא אופייני לעבודה הנהדרת שנעשתה כאן בשלוש השנים האחרונות, וגל אלברמן יצטרך לתת על כך את הדעת, כבר בינואר הקרוב. הצרות של מכבי חיפה הנוכחית נחות על כתפיו באופן כמעט מלא.

בסדרת החלטות לא טובה, כמו כל הטיפול של המועדון בעניין דיא סבע, נניח, היא הצליחה להכשיל ולהחליש את עצמה אף יותר. הניהול המקצועי וההתנהלות של מכבי חיפה בתקופה האחרונה אינם של מועדון גדול, ואני מאוד עדין. תוסיפו לכך את מכת הפציעות והעומס מהנבחרות, ומעל כל אלו פגרה כפויה בת חודשיים בשל מלחמת קיום של העם היהודי, ותקבלו את הסערה המושלמת של שיט שבה נמצא הסגל של מכבי חיפה.

ועל רקע כל עובדות אלו, באמת תמוה בעיניי העליהום על מסאי דגו. מה אתם מצפים, שהוא ישחק טוטאל פוטבול עם שחקנים שזו העונה הראשונה שלהם בבוגרים או כאלה מקצה הסגל? בסוף זה עניין של איכות, ואין לנו מספיק ממנה בסגל.

שלא תבינו אותי לא נכון - גם אני הייתי בטוח שהוא נחנק כבר במשחק מול סכנין ולא יכול לצאת מזה, וזה לא שעבודת האימון שלו עד עכשיו מעוררת השתאות יוצאת דופן, אבל בהתחשב בצבר הצרות שהוא נאלץ להתמודד איתן, מבחינת הבנייה (שהוא כמובן לא אחראי לה), על המגרש, במיטת הטיפולים ובאינסטגרם, הוא בהחלט לא טובע. הקבוצה במצבה הנוכחי לא מספיק טובה, עמוקה ואיכותית להתמודד בשתי מסגרות, בהתחשב ברמת היריבות בליגה האירופית, ובלי הגיבוי של סמי מלא מאחוריה, יש לה מעט מאוד עד מאומה למכור, אין מה לעשות, ולאור כך, התימרון שלו בסגל עד כה לא רע.

גם אתמול, בסופו של דבר, הוא ידע לשלוף את הקלף המנצח, במקום ובזמן הנכונים. זה שעדיין לא פג הקסם ברגליו למרות הגיל המתקדם, ליאור רפאלוב. אלו בדיוק הפעולות שבשבילן הוחזר למכבי חיפה, זה מה שהוא יודע לתת גם בקומץ דקות על המגרש. בשילוב עם חילוף מוקדם יותר, דין דוד, הם הצליחו להפיק רגע קסם נהדר אחד בתוך השממה והדיכאון, והשאירו שלוש נקודות חשובות, שהקבוצה הייתה ראויה להן, בנאות פרס.

כבר הרגשנו את תחושת המחנק הזו, של עונה אבודה, תחושה מוכרת לוותיקים, מטפסת במורד הגרון ובמעלה השעון. בכל זאת, עד כמה שהחזרה של הליגה ללא קהל היא מכה מוראלית עצומה עבורנו, אנחנו בכל זאת אוהדי מכבי חיפה, והיא היא החיים עצמם עבורנו. גם בקונסטלציה הגזורה והשבורה הזו, אנחנו עדיין רוצים את המיטב בעבורה ובעבורנו. לחשוב על המשך התגלגלות בעונה כזו בלי עניין אמיתי ומאבק אמיתי? זוועה.

אז לרגע אחד מתוק אתמול, מול קבוצה שאנחנו לא ממחבביה הגדולים, יריבה לצמרת, הצלחתי לשמוח מכל הלב, ולקפוץ באושר ענק. עדיין בחיים, למרות הכל. חייבים הרבה יותר, זה לא מספיק טוב כרגע, לא קרוב, וזה גם לא יספיק בהמשך, זה ברור. אלברמן חייב לייצר מספר מהלכים חזקים בינואר, גם להמשך וגם לעונה הבאה. ועדיין - מכבי חיפה של דגו צלחה אתמול עוד מבחן אופי משמעותי והצליחה להתאושש מהמפלה לראן במשחק צמרת. זה לא מעט, וגם בלי קהל, זה עדיין כיף לנצח ככה בדקה ה-90. בטח את באר שבע.

מה הלאה? ויאריאל. משחק שהייתי אמור לטוס אליו, אי שם לפני הספירה. עוד טיסה, כנראה עוד התבזות בהרכב חלקי. אי אפשר לחתום ויתור? די, רחמו עלינו.

שבוע טוב וירוק לכולם, ויאללה צה"ל לנצח.